גיל הפרישה לנשים גויס להשגת שקט לנתניהו עד הבחירות

משרד האוצר הטיל לכאורה פצצה בסוף השבוע, שלפיה גיל הפרישה של נשים יעלה ל־65 ובטווח הארוך אף ישתווה לזה של גברים. אלא שמאחורי תזכיר החוק בנושא שהוגש על ידי האוצר בבהילות ביום חמישי, ושאותו יכולה לאשר רק הממשלה הבאה, עומד ניסיון לדחות את מחאת מאות אלפי הפנסיונרים וההסתדרות בתקופת בחירות.

בתחילת חודש יולי אמור היה לצאת לדרך קיצוץ בשיעור של 1.3% בקרנות הפנסיה הוותיקות, וההסתדרות כבר הכריזה על סכסוך עבודה בעקבות זאת בתחילת השבוע שעבר. אולם בעקבות תזכיר החוק של האוצר להעלאת גיל הפרישה לנשים, הממונה על שוק ההון משה ברקת דחה את הקיצוץ האמור עד ל־1 באפריל, ובמקביל ביטלה ההסתדרות את סכסוך העבודה.

לפי תזכיר החוק שהוגש על ידי האוצר, גיל הפרישה לנשים יעלה ל־65 על פני 11 שנה. זאת כאשר בשלוש השנים הראשונות גיל הפרישה יעלה בכל שנה בארבעה חודשים עד לגיל 63 ולאחר מכן בכל שנה העלאה של שלושה חודשים, עד ל־65. העלאת גיל הפרישה אמנם תסתיים ב־2031, אולם בפועל השנה הראשונה שבה יפרשו נשים לפנסיה בגיל 65 היא 2034, מכיוון שכל העלאה חלה באופן מדורג על שנתונים.

הצמדה לתוחלת החיים

המהלך השני שכלול בתזכיר הוא בעל משמעויות רחבות הרבה יותר, שכן הוא מבקש, החל מ־2037, שלוש שנים לאחר שיתייצב גיל הפרישה החדש לנשים, להצמיד את גיל הפרישה לתוחלת החיים, זאת במטרה לשמור על יחס של 2/3 עבודה ו־1/3 פנסיה. כך, למשל, אם תוחלת החיים תעלה בשנה, גיל הפרישה יידחה בשמונה חודשים. לפי ההערכות כרגע, גיל הפרישה לנשים יעלה בקצב של חודש לשנה. מכיוון שהחוק גם קובע כי גיל הפרישה לנשים לא יעלה על זה של גברים, בסופו של דבר ישתוו גילאי הפרישה (סביר להניח שעד אז יעלה גם גיל הפרישה לגברים, שכן מדובר על שנת 2061).

המהלך שאותו מקדם האוצר אמור על פי ניתוח האוצר לסייע למיליוני נשים היום ובעתיד לשפר את מצבן הכלכלי בעת זקנה. לפי דו"ח של האוצר, קצבתן היתה יכולה לעלות בממוצע מ־3,500 שקל בחודש כשגיל הפרישה הוא 62 ל־4,400 שקל בפרישה בגיל 65, ובהמשך גם ליותר מ־5,100 שקל בפרישה בגיל 67. זה תקף למיליוני נשים שהיום בשוק העבודה וכמובן לנשים שיצטרפו בעתיד לשוק העבודה.

תזמון פרסום התזכיר מקושר לאירועי תחילת השבוע שעבר. ביום ראשון שעבר הכריז יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד על סכסוך עבודה כללי במגזר הציבורי בגלל הפגיעה הצפויה במבוטחי קרנות הפנסיה הוותיקות (כ־285 אלף איש), שאמורה היתה להגיע לכ־1,000 שקל בשנה בממוצע לאדם. המהלך לקיצוץ הפנסיות של הגמלאים הוא תוצאה של הגירעונות הכבדים שהצטברו בשל אי־העלאת גיל הפרישה של נשים מ־62 ל־64, כפי שסוכם בעבר. כיום הקרנות נמצאות בגירעון של כ־5 מיליארד שקל, שגדל ב־200 מיליון שקל בשנה. הדרך להשיג את הכסף הדרוש במקום לקצץ בפנסיות היא למשל באמצעות העלאת גיל הפרישה לנשים. שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו בחרו בדרך הזו, כנראה כדי להשיג להם קצת שקט לפני הבחירות.

ביקורת בביטוח לאומי

למרות שאת המהלך יכולות לאשר רק הממשלה והכנסת הבאות, ייתכן שבשל עצם ההכרזה על הצעד, הפעם אולי הוא גם יקרה. בסיבוב הקודם התקפל כחלון לאור הביקורת שהושמעה מצד כמה חברות הכנסת שטענו כי תוכנית הסיוע שמציע האוצר כצעד משלים לנשים מבוגרות שעלולות להיפגע מהמהלך, לא מספיקה. כעת האוצר מציע את אותה תוכנית, אבל עדיין לא העלה אותה לתיקון חקיקה, בעיקר בגלל שעיקר המהלכים הם בכלל תחת סמכות משרד הרווחה, שלפי גורמים בממשלה לא היה מעורב בסוד העניינים. במשרד האוצר גם לא טרחו לשתף את ביטוח לאומי, שאנשיו היו חלק מהצוות המקורי שגיבש את ההמלצות שעליהן מתבסס תזכיר החוק.

גורמים בביטוח לאומי מתחו ביקורת על הפגיעה בנשים מבוגרות בתזכיר החוק. לדבריהם, "ביטוח לאומי מציע שלא להעלות את גיל הפרישה אוטומטית לנשים הקרובות לגיל פרישה היום אלא לדור הצעיר יותר שנותרו לו שנים ארוכות יותר של צבירת זכויות".