האורח המקצוען: איך מחזירים את הרפואה הביתה

טיפול בחולים בביתם אינו רעיון חדש. זו היתה המציאות עד לפני כ-200 שנה, עם הקמת בתי החולים המודרניים. כעת ההיסטוריה חוזרת והרפואה שבה הביתה – לביתו של המטופל. אבל אלה לא אותם מטופלים שהיו לפני 200 שנה, לא אותם מטפלים ובהחלט לא אותה רפואה. כעת על הצוות הטיפולי לחזור חזרה לבית הספר וללמוד מחדש איך עושים מביאים את בית החולים - הביתה.

אשפוז בבית הוא לרוב האופציה הטובה ביותר לטיפול בחולה. הסיכון להידבקות בזיהומים, להתדרדרות במצב הרפואי והסיכון לנפילות כולם פוחתים משמעותית בבית. ובכל זאת, הטיפול באדם בתוך ביתו מייצר פרדוקס חדש בו שני הצדדים הופכים לפגיעים יותר – המטפלים וגם המטופלים. המטפל מאבד את העזרים המקצועיים, המכשור הרפואי הנגיש או עבודת מעבדה מורכבת, ואולי גם מרגיש חשוף יותר ללא הפרגוד, החלוק והשולחן שמפריד בינו לבין רגשות המטופלים בסביבת בית החולים או המרפאה. והמטופל? ביתו של אדם הוא מבצרו, כשצוות הרפואי מגיע לבית הזה המטופל עלול לחוש שפלשו לו למבצר.

כשאנחנו יוצאים מהבית אנחנו עוטים על עצמנו תחפושת, אנחנו מחליטים מה להציג לעולם ומה להשאיר בבית. כשהצוות הרפואי מגיע הביתה, המטופל לא יכול להסתתר, הוא חשוף. הוא לא יכול להחליט מה להציג במפגש ומה להשאיר בבית כי הצוות נמצא בביתו. מתפקיד האורח הוא הופך למארח, אבל הוא לא בטוח בתפקידו והוא חש כאילו אינו שולט בסיטואציה. תחושת חוסר השליטה הגיוניים כמבקרים במרפאה או בבית חולים. אובדן השליטה בביתך שלך הוא דבר שונה לגמרי.

אז איך מחזירים את הרפואה הביתה מבלי לפגוע בתחושת הביטחון של המטופלים? כדי למצוא את התשובה לשאלה זו פנינו לידע המשותף של אנשי הצוות של צבר רפואה, ושאלנו את הצוות שאלה אחת – מה אתם עושים שונה כשאתם מטפלים במטופל בביתו לעומת בית החולים? לשאלה הפשוטה הזו קיבלנו הרבה מאוד תשובות, שכמובן כולן כללו תכונות אוניברסליות כמו חמלה, הקשבה, אכפתיות ועוד. אבל מעל כל התשובות ריחף נושא משותף אחד – כשאתה מטפל במטופל בביתו, לפני הכל, אתה האורח שלו. עליך להיות האורח הטוב ביותר כרופא, כאח, כעובד סוציאלי או כפיסיותרפיסט, אבל אתה צריך לדעת איך לעשות את כל העבודה הזו בסביבה שהיא לא שלך. כך טבענו את המושג 'האורח המקצוען'.

צילום: שאטרסטוק

ישנם ארבעה כלים מקצועיים שהופכים את נותני השירות הרפואי בבית לאורחים מקצוענים טובים יותר:

1. להיות סקרן, לסרוק ולהפנים את הסביבה הביתית - כשאנחנו מגיעים לביתם של המטופלים, מתבוננים וסורקים את סביבת מחייתם אנחנו יכולים ללמוד על מקורות החוזק של המטופל, על הסיבות לחולשה ועל אתגרים שונים. המידע הזה מאפשר לנו לתפור למטופל תוכנית טיפולים אישית שמביאה בחשבון את סגנון חייו ומאפשרת להגביר את היענותו לטיפול. כך באפשרותנו לא רק להתאים את הטיפול אלא גם לוודא שהמטופל משתף פעולה ולוקח את התרופות בזמן ובמלואן. בנוסף, כך יתאפשר למטפל לייצר אמון בסיסי עם המטופל.

2. להיות מוכן להפתעות, לדעת להתגמש ולאלתר – כשאנחנו נכנסים לבית של מישהו אחר עלינו להסתגל בכל פעם לסביבה החדשה. לפעמים מעבר לדלת תחכה לנו הפתעה נחמדה כמו אנשים נעימים ולפעמים נמצא את עצמנו בסביבה מוזנחת. מתפקידנו ליצור בכל מקום סביבה שתאפשר לנו להפוך את המפגש למקצועי ככל האפשר. 

3. לנסות ולבקש רשות לכל דבר: 'זה בסדר שאכנס לחדר?', 'זה בסדר אם אשב כאן?' או 'האם אוכל לגשת לשירותים ולשטוף את ידי לפני הבדיקה'? כך הצוות הרפואי יכול להעניק

בחזרה את תחושת השליטה למטופל שחש שפלשו לביתו וחדרו לטריטוריה שלו.

4. לייצר תחושת מוגנות – זמינות טלפונית מסביב לשעון, הגעה לביקורי בית במקרים דחופים במסגרת זמן סבירה ושימוש בעזרים אלקטרונים שונים המאפשרים מתן מענה מרחוק, יכולים לייצר בקרב המטופלים תחושת ביטחון גם כשאינכם נמצאים לצד מיטתם.

איש צוות רפואי המגיע לביתו של המטופל הוא אורח רצוי, וחיוני ולעיתים אורח שחיי המטופל תלויים בו. וככזה, עליו להעניק למטופל תחושת ביטחון ושליטה ובכך לספק לו טיפול טוב יותר.

הכותב הוא מייסד 'צבר רפואה'