איילת שקד: "יועץ משפטי צריך לשרת את הבוס שלו במסגרת החוק"
שרת המשפטים אמרה בכנס של ארגון היועצים המשפטיים, כי "היועמ"שים הלכו וצברו יותר ויותר כוח בגלל שכל החלטה היא 'בגיצה'"; בנושא פסקת ההתגברות אמרה: "הרוב הנכון צריך להיות 61 ח"כים"
"יועץ משפטי צריך לשרת את הבוס שלו במסגרת החוק. יועץ משפטי טוב אומר קודם כן ומוצא הדרך לפעול"- כך אמרה הבוקר (ג') שרת המשפטים לשעבר איילת שקד בכנס השנתי של ACC - ארגון היועצים המשפטיים בתל אביב.
- הנאמנות משתלמת, במיוחד כשרוצים לפזול לקהילה הגאה
- השקדיה פרחה: על המורשת של איילת שקד במשרד המשפטים
- איילת שקד נפרדה ממשרד המשפטים: "עוד אחזור לכאן"
"כמו שבמגזר הציבורי מספר היועמ"שים גדל באופן משמעותי, כך גם במגזר הפרטי", אמר שקד. "הדבר נובע משלוש סיבות עיקריות: הראשונה היא שישראל חולה במחלקת חקקת. הכנסת מחוקקת הכי הרבה חוקים בשנה. כל חוק גורר גם חקיקת משנה ויש לנו גם את מספר הרגולטורים הגדול ביותר במדינות OECD. כיו"ר ועדת השרים לחקיקה צמצמתי את כמות החקיקה ב-50%. כל שבוע היו מגיעות 40 הצעות חוק ואישרתי בממוצע שתיים, כך שבאופן יחסי הצלחתי לצמצם את כמות החקיקה.
"סיבה נוספת היא כמות עורכי הדין. עוד שיא עולמי מפוקפק של ישראל. בישראל יש למעלה מ- 60 אלף עורכי דין פעילים. באוסטריה, עם אותו מספר תושבים, יש 6,000 עורכי דין. זה יוצר הרבה מאוד תביעות והרבה הליכים.
"לקראת סיום תפקידי התחלתי בהקמת ועדה בראשות נשיא ביהמ"ש המחוזי בדימוס דוד חשין. המטרה היא שסטודנט שעומד במבחני מעבר לאחר שנה א' ימשיך במסלול עריכת דין ומי שלא צולח את המבחן יהיה במסלול משפטן. זאת כתוצאה מבחינות ההסמכה האחרונות. אני מקווה מאוד שבקדנציה הבאה יהיה אפשר להתקדם עם זה.
איילת שקד צילום: עמית שעל
"סיבה שלישית היא הקביעה שהכל 'בגיץ' ושפיט. כל החלטה מנהלית יכולה להיות מותקפת בבג"ץ. כתוצאה מכך, הייעוץ המשפטי נעשה מאוד דומיננטי וגם במשרדי הממשלה כמות היועמ"שים עלתה בצורה משמעותית.
"רציתי לשנות את דרך הבחירה של יועמ"שים בין היתר כדי שגם אנשים כמוכם מהשוק הפרטי יוכלו להתמודד לתפקידים. חשוב שתהיה תחלופה וגם מהשוק הפרטי יוכלו להגיע לשוק הציבורי. היה קול זעקה כאילו אם הופכים את דרך בחירת יועצים משפטיים ממכרז לוועדת איתור - אנחנו בקץ הדמוקרטיה. כמובן שזה מופרך. בוועדת איתור השר יכול להביע את דעתו אבל אי אפשר לבחור מי שלא ראוי.
"היועמ"שים הלכו וצברו יותר ויותר כוח בגלל שכל החלטה היא 'בגיצה'. כל אחד צריך לראות לנגד עיניו איך הוא עוזר לקדם את הארגון. יועמ"ש טוב אומר 'כן' ומוצא דרך לעשות. יועץ משםטי גרוע אומר לא. זה הכי קל", אמרה שקד.
"לבג"ץ אין סמכות לפסול חוקי יסוד"
על פסקת ההתגברות אמרה שרת המשפטים לשעבר: "קידמתי את חוק יסוד החקיקה שכולל את פסקת ההתגברות. בעקבות התפתחתות המהפכה החוקתית והעובדה שביהמ"ש נטל לעצמו סמכות לפסול חוקים נוצר קונצנזוס שצריך להסדיר את היחסים בין הרשויות.
"לכולם ברור שחוק יסוד החקיקה בנוי משני חלקים: נותן לביהמ"ש סמכות לפסול חוקים ומאפשר לכנסת לחוקק חוק שביהמש פסל ברוב מסוים ל-4 שנים. ולאחר מכן בלי הגבלת זמן. הוויכוח הוא על מספר הח"כים שצריכים כדי להתגבר. דיברו על 70 ח"כים. נאמן דיבר על 65 ח"כים. אני רציתי לקדם עם 61 ח"כים. זה האיזון הנכון. דיברתי על פסקת התגברות על חקיקה ולא על החלטות מנהליות.
חוק יסוד החקיקה יכול להשלים את כל סדרת חוקי היסוד. יש גם סעיף שאומר שבג"ץ לא יכול כלל לפסול חוקי יסוד. זה היה קונצנזוס כל השנים. בשנים האחרונות החלו לדבר בעולם על תיקון חוקתי לא חוקתי. כיוון שבג"ץ לקח לעצמו את הסמכות לפסול חוקים, אין לו כל סמכות לפסול חוקי יסוד. אם נגיע לזה, זו תהיה רעידת אדמה משטרית. אני מאמינה שלא נגיע לזה", סיכמה שקד.
