הפנסיות הלא חוקיות לנבחרי ציבור: בג"ץ הורה לוועדת הפנים לקיים דיון בפרשה
לטענת בכיר במערכת המשפט, מדובר בצעד חריג ביותר - ולמעשה בפעם הראשונה שבג"ץ מורה לכנסת לקיים דיון. לפני כשנתיים וחצי נחשף ב"כלכליסט" כי משרד הפנים משלם מזה 18 שנה פנסיה בניגוד לחוק למספר נבחרי רשויות מקומיות לשעבר
בצעד חריג ביותר הורה הבוקר (ב') בג"ץ לוועדת הפנים של הכנסת להתכנס ולקיים דיון מחודש בפרשת הפנסיות הרטרואקטיביות הבלתי חוקיות, אשר נחשפה ב"כלכליסט".
התערבות של בג"ץ בהליכים פנימיים של הכנסת נחשבת לצעד חריג ונדיר ביותר; לפי גורם משפטי בכיר, זו הפעם הראשונה שבג"ץ מורה לכנסת לקיים דיון. שופט העליון מני מזוז הגדיר את חילופי המכתבים בין שר הפנים אריה דרעי, ליו"ר ועדת הפנים בכנסת הקודמת ח"כ יואב קיש, שהסתיימו בכך שהוועדה לא כונסה, כ"משחק ילדים". בג"ץ הדגיש שאם יחליט לפסול את הפנסיות, יצטרכו ששת המקבלים להחזיר אותן מיום הגשת העתירה הראשונה.
- חמישה נבחרי ציבור מקבלים פנסיה בניגוד לחוק כבר 18 שנה
- הפנסיות הלא חוקיות לנבחרי ציבור: לרסן את היכולת לבזוז את הקופה
- 18 שנים של פנסיה לא חוקית לנבחרי ציבור עשויות להיגמר
שנים של פנסיה בניגוד לחוק
בינואר 2017 נחשף ב"כלכליסט" כי משרד הפנים משלם מזה 18 שנה פנסיות בניגוד לחוק למספר נבחרי רשויות מקומיות לשעבר, ומבקש מוועדת הפנים של הכנסת להכשיר אותן. מדובר בראשי רשויות או בסגנים שסיימו את כהונתם ב-1998, כשהיו בני פחות מ-40, בעוד שהכללים אפשרו מתן פנסיה רק למי שעבר גיל זה.
הנהנים: ח"כ אכרם חסון מכולנו, ראש עיריית בית שאן ז'קי לוי מהליכוד, סגן ראש עיריית ירושלים מש"ס צבי כהן, יו"ר ועדת הפנים לשעבר אמנון כהן וסגן ראש עיריית אור יהודה עוזי אהרון - שלושתם מש"ס, וראש המועצה המקומית ג'וליס לשעבר עאדל עמאר.
הטעות התגלתה בשנת 2005. למרות זאת, התשלום לא הופסק. המשרד פנה מספר פעמים לכנסת בניסיון להכשיר את התשלומים ונכשל. בסופו של דבר פנה דרעי ב-2017 לוועדת הפנים, בראשה עמד אז ח"כ דודי אמסלם מהליכוד (היום יו"ר הקואליציה), וזו אישרה את הפנסיות הבלתי חוקיות. העלות האקטוארית של התשלום מוערכת ב-3 מיליון שקל לאיש, כלומר 18 מיליון לשישה הנבחרים.
נגד ההחלטה הוגשו שתי עתירות: של יוסף שלום סולומון, עובד עיריית נתניה, באמצעות עו"ד שגית בידרמן; ושל ח"כ יעל גרמן מכחול לבן, באמצעות עו"ד יונתן ברמן. באוגוסט שעבר ביקשה המדינה דחיה במתן החלטה בעתירה, זאת על רקע פניה של שר הפנים אריה דרעי לוועדת הפנים לדון מחדש בהחלטה. דרעי נימק את בקשתו בבעיות המשפטיות שהתגלו. על רקע זה העניק בג"ץ דחיה של שלושה חודשים.
אלא שהדיון כלל לא התקיים, כיוון שדרעי ביקש מהוועדה לדון מחדש בנושא אבל לא נקט עמדה. יו"ר ועדת הפנים ח"כ יואב קיש מהליכוד, סרב לקיים דיון בלי שדרעי יבקש מפורשות לשנות את ההחלטה. שני האישים ניסו לא להיות אחראים לביטול הפנסיות.
בתשובה המקורית לבג"ץ כתבה בדצמבר שעבר עו"ד ליאורה וייס בנסקי, מפרקליטות המדינה, כי "בשלב זה יש מקום שבית המשפט הנכבד יורה לוועדת הפנים לקיים דיון נוסף בהחלטה". זאת, בטענה ש"יש חשיבות למיצוי המסלול בוועדת הפנים שהיא הגוף המוסמך להחליט בנושא". היא ציינה ש"ההחלטה מעוררת קשיים בהיבטים הנוגעים לתחולתה הרטרואקטיבית והפרסונלית".
לאחר הפרסום הבינו בפרקליטות את המשמעות החוקתית של הבקשה, החורגת לחלוטין מגבולות פרשת הפנסיות. לאחר מספר ימים הגישה הפרקליטות נוסח חדש, בו נאמר כי "עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שיש מקום להחזיר את הדיון לוועדת הפנים על מנת שתדון פעם נוספת בהחלטה"; כלומר, בג"ץ כבר לא מתבקש לחייב את הוועדה. היום קיבל בג"ץ את הבקשה המקורית והורה על קיום הדיון.
כאמור, התערבות של בג"ץ בהליכים פנימיים של הרשות המחוקקת נחשבת למרחיקת לכת הרבה יותר מפסילת חוקים. בכיר במערכת המשפט אמר ל"כלכליסט" שבג"ץ לא חייב מעולם את הכנסת לקיים דיון בנושא כלשהו.
עו"ד בידרמן אמרה בתגובה: "זו הפעם הראשונה בה בית המשפט העליון מורה לכנסת להתכנס ולקיים דיון חוזר". בידרמן הביעה תקווה ש"הוועדה תשים סוף למצב בו תושבי הרשויות ממנים את הפנסיות על חשבון הרווחה וניקוי הרחובות".