ראש עיריית ירושלים: "מספר חברות ההייטק בעיר יוכפל בתוך חמש שנים"

"האתגר הגדול ביותר שלנו כיום הוא המחסור בשטחים לתעסוקה, מקומות שבהם חברות ההייטק יוכלו להתמקם ולפעול. בשנתיים־שלוש הקרובות אני מתכוון לדאוג לכך שייבנו מאות אלפי מטרים בירושלים, לצורכי הייטק", כך אומר ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, בשיחה בנושא פיתוח תחום ההייטק בעיר. "בחמש השנים הקרובות אני שואף להכפיל ואף לשלש את מספר חברות ההייטק שפועלות בעיר, ולצורך כך אני חייב לייצר להן שטח משרדי. מבחינתי, אני יוצא למתקפה רצינית בתחום הזה במטרה לבנות כמה שיותר בניינים ולאכלס אותם בחברות הייטק".

על פי הנתונים שהציג ליאון, בירושלים עובדים כיום כ־18 אלף עובדי הייטק, כשחלוקת המעסיקים היא: 550 חברות הייטק, 450 סטארט־אפים ו־180 חברות ביוטכנולוגיה.

מה היתרון היחסי שירושלים מציעה לחברות הייטק?

"יש אקוסיסטם מצוין שכולל מצד אחד בתי חולים - הדסה ושערי צדק - ומצד שני מוסדות אקדמיים מובילים. בנוסף לכך תנאי העבודה בעיר טובים: לחברות הייטק ניתנת כאן הנחת מס משמעותית, הן משלמות רק7.5% וזה מהווה תמריץ גדול מאוד עבורן להגיע לכאן. בנוסף, יש כאן כוח אדם איכותי בעלות העסקה זולה יחסית, כך שמשתלם יותר להעסיק אותו מאשר עובדים במרכז הארץ.

“ב־2008 התמניתי לראש הרשות לפיתוח העיר, ואז החלטנו יחד עם הממשלה לקדם את הבסיס של בתי חולים ומוסדות אקדמיים, מתוך הבנה שבירושלים יש כוח אדם מעולה ושבשילוב כלל הגורמים האלה אפשר לייצר תעשיית הייטק חזקה. החלטנו לחזק את ההייטק בעיר גם על ידי מענקים שאנחנו נותנים לחברות שמתחילות לצמוח כאן וגם על ידי בניית אזורים מסוימים לטובת ההייטק”.

“נכפיל את מספרם של הסטודנטים למדעי המחשב”

ליאון ממשיך: “היום, בנוסף להשקעה בבנייה ויצירת שטחי תעסוקה שמאפשרים בנייה וצמיחה של התעשייה, אנחנו שמים דגש על השקעה ביצירת כוח אדם איכותי. לאחרונה השקנו תוכנית בהשקעה של מיליון שקל, שמטרתה להכפיל את מספר הסטודנטים למדעי המחשב בעיר. בסופו של דבר, כדי לצמוח, חברות צריכות כמה דברים: סביבה תומכת, מס נוח, מקום וכישרונות - שהם הבסיס האמיתי של החברות.

“כיום אנחנו פועלים בפרויקטים שונים גם במכללות וגם מול אוכלוסיות שאנחנו רוצים להגדיל את הנפח שלהן בתחום ההייטק, כמו ערבים, חרדים ונשים. אנחנו דואגים לשלב את הפן של יזמות וטכנולוגיה כבר בבתי הספר כדי לחזק את דור העתיד וכדי לדאוג שבירושלים של עוד עשר שנים יהיו יותר עובדים.

“אין לי שאיפה שחברות יעזבו את תל אביב ויבואו לכאן, אני כן רוצה שהן יבואו לירושלים מלכתחילה. רוב החברות בעיר החלו כסטארט־אפים קטנים שנולדו כאן וצמחו משני עובדים ל־50 עובדים, והפכו לחברות גדולות ומצליחות".

משה ליאון, ראש עיריית ירושלים. שואף שלעיר יהיו כמה שיותר הכנסות עצמיות מארנונה צילום: אלכס קולומויסקי

למה חשוב לך לשלב אוכלוסיות של נשים, ערבים וחרדים?

"יש פה כר נרחב של עובדים שעוד לא התחיל לעבוד. בקרב האוכלוסייה הערבית, למשל, יש עשרות אלפי צעירים שיכולים להיכנס לענף ההייטק, ואנחנו רק צריכים ליצור להם בסיס של השתלמויות מתאימות. חלק מהחברות בעיר אפילו מוכנות לקחת על עצמן את ההשתלמויות האלה.

“אחד היתרונות של העיר הוא שיש לנו כאן מאגרי כוח אדם שאין בשום מקום אחר. יש לנו עשרות אלפי חרדים, בעיקר נשים חרדיות שרוצות להיכנס למעגל העבודה, ויש לנו כאן הזדמנות לחזק אותן ולתת להן מקצוע שיחזק את המשפחות שלהן כלכלית וגם יאפשר להן עבודה מעניינת שהיא לא רק פקידותית.

“יש לנו פרויקט משותף עם SNC שבו אנחנו לוקחים ערבים בוגרי אוניברסיטה שמהווים 2% מהתעשייה, ומעבירים אותם הכשרות כדי להכניס אותם לתחום. אותו הדבר עם נשים חרדיות. כל מאגר שאנחנו מזהים בו כישרונות פוטנציאליים, אנחנו עושים את המאמץ כדי להכשיר אותו לשוק התעסוקה. ירושלים היא העיר היחידה שבה זה נעשה באופן ממוסד בשותפות בין הממשלה לעירייה. בשאר הערים התהליכים האלו נעשים על ידי עמותות פרטיות, אצלנו מדובר בתוכנית אסטרטגית שהתחלנו לפני עשור וכעת אנחנו רואים את פירותיה הראשונים".

“בנייה של אזורי תעסוקה חדשים תחזק את העיר”

כיצד חיזוק תחום ההייטק יביא לצמצום העוני והאבטלה בעיר?

"היום ירושלים נמצאת בתחתית הסולם הסוציו־אקונומי. המטרה שלי היא לעלות בכמה דרגות ולהביא אותה למצב של עיר נורמלית. אין ספק שבסופו של דבר התוצאה של שיפור והרחבת תחום ההייטק תהיה למעשה הצמיחה של תושבי העיר. יש כאן המון אנשים שרוצים לעבוד ואנחנו צריכים לסייע להם בזה.

“אני אופטימי כי אני רואה כבר את ההתקדמות בשטח. למשל, יש מיזם בשם אוג’יטק ש־80% ממנו מוחזקים על ידי האוניברסיטה העברית ו־20% על ידי הרשות לפיתוח העיר. המיזם אחראי להקים 150 אלף מ”ר בגבעת רם לצורכי הייטק. לפני כחודש יצא מכרז לחברות שיבנו ויפעילו את המרכז החדש וקיבלנו פניות מתשע מהחברות המובילות במשק. בעיניי זו הבעת אמון אמיתית בכלכלה הירושלמית וזה מעודד אותי להמשיך”.

בנייני הייטק בהר חוצבים בירושלים. "נשלש את מספר חברות ההייטק בעיר בחמש שנים" צילום: מיקי אלון

כיצד אתה מסביר את ההגירה השלילית של האוכלוסייה החילונית מהעיר?

"אין ספק שהסיבה של חילונים לעזוב את העיר היא פשוט כי חסרים מקומות מגורים. הצורך שלנו הוא בנייה של 7,000־10,000 יחידות דיור בשנה. לצערי, בעשר השנים האחרונות ירושלים לא עמדה ביעד הזה ונבנו בממוצע 2,500 יחידות בשנה, מה שיצר מחסור עצום של דירות.

“אנחנו עובדים במלוא הכוח כדי לבנות יותר ולהביא לכאן יזמים. חתמנו עם האוצר על הסכם גג של 25 אלף יחידות דיור שהולכות להיבנות בקרוב.

“יש לפתח שלושה תחומים מרכזיים בעיר: ראשית, לעשות את העיר יפה ונקייה שתמשוך את הציבור מבחינת אסתטיקה, תרבות ותנאים טובים למחיה; שנית, לבנות כמה שיותר יחידות דיור; ושלישית, כמובן לדאוג לייצר כמה שיותר אזורי תעסוקה".

לאחרונה אושר לעיר תקציב תקדימי של 950 מיליון שקל מהאוצר. האם לדעתך ירושלים תוכל יום אחד להיות עצמאית ובלתי תלויה בתקציבים ממשלתיים גבוהים?

"כנראה לא נוכל לעשות את זה בשנים הקרובות: אי אפשר לדלג באופן מיידי ולהביא בתוך חמש שנים למצב שלא צריך תקציבים מהאוצר. אני מקווה שבשנים הקרובות נוסיף מאות אלפי מ”ר של אזורי תעסוקה, ונמשוך אוכלוסיות חזקות שמשלמות ארנונה, שיוכלו לאט לאט להביא אותנו למצב של איזון תקציבי מסוים. זה לא פשוט להגיע לשם.

“מתוך תקציב של 950 מיליון שקל, יש 700 מיליון שקל שרק מקזזים פטורים מארנונות. לכן, המטרה היא לחזק כמה שיותר את האוכלוסייה ולגרום לכך שיהיו לעיר כמה שיותר הכנסות עצמיות מארנונה".