מלחמת הסחר וההאטה בעולם מאיימים על היצוא הישראלי

המסקנה המתבקשת מדו"ח הסיכום על היצוא הישראלי לשנת 2018 שהכינו כלכלני מינהלת סחר חוץ במשרד הכלכלה ברורה: מאחורי המספרים הגדולים המבשרים על גידול ביצוא הסחורות והשירותים של ישראל וההתהדרות של נציגי הממשלה השונים בחציית הרף של 100 מיליארד דולר בסכום הכולל, מסתתרים כמה תמרורי אזהרה ביחס לאיומים על היצוא - שהוא מנוע צמיחה מרכזי בכלכלה הישראלית ואחראי ל־30% מהתמ"ג הישראלי. עם איומים אלה נמנית מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין, שיוצרת אי ודאות בכלכלה העולמית ועשויה לתת את אותותיה בדו"ח של השנה הבאה.

היצוא המשיך לעלות ב־2018 - בכ־7% לעומת 2017 - והגיע ל־110.6 מיליארד דולר, אך בולטת בו מגמה חריפה של ריכוזיות. לפי הדו"ח הנוכחי, כ־0.3% מהיצואניות במשק - כ־50 החברות הגדולות - אחראיות ל־60% מהיקף יצוא הסחורות. ביצוא לאירופה התמונה עוד יותר בעייתית, וכ־35 חברות אחראיות ליותר מ־60%. הריכוזיות הרבה ביותר קיימת ביצוא לאסיה ואמריקה לטינית: 17 ו־19 חברות בלבד, בהתאמה, מייצאות כ־60%, ו־15 חברות אחראיות לכ־80% מהיצוא לסין.

הריכוזיות באה לידי ביטוי גם במקום מושבן של היצואניות בישראל: לפי הדו"ח, נכון ל2018 חברות שפועלות באזור המרכז אחראיות לכ־45% מכלל יצוא הסחורות הישראלי.

חולשה ביצוא הסחורות

אף שב־2018 גדל יצוא הסחורות זו השנה השנייה ברציפות (אחרי שנתיים של ירידות), לכ־60.6 מיליארד שקלים, רמת יצוא הסחורות עדיין נמוכה מזו שנרשמה ב־2012, אז הוא הגיע ל־61 מיליארד דולר. כתוצאה מהדשדוש בסחורות מול הזינוק החד והרציף של יצוא השירותים, משקל יצוא הסחורות מהיצוא ירד ל־54.8% ב־2018 לעומת כ־70% בתחילת העשור.

באוצר ובמשרד הכלכלה לא מתייחסים לירידה היחסית ביצוא הסחורות כאל חדשות רעות למשק, אך שרגא ברוש, יו"ר הארגונים הכלכלים ונשיא התאחדות התעשיינית, מוטרד מאוד. "היצוא התעשייתי הישראלי ממשיך לרדת וישראל מאבדת את הכוח שהוביל את הצמיחה המואצת עד לפני כמה שנים. הממשלה חייבת להבין מה שמבינים בכל העולם - המפתח לצמיחה בת קיימא ועלייה ברמת החיים היא רק תעשייה חדשנית, חזקה וצומחת", הוא אמר ל"כלכליסט" בעקבות הדו"ח.

מנכ"ל טבע קור שולץ

אלא שכאן חשוב להבליט מאפיין נוסף ומטעה של יצוא הסחורות הישראלית: רבע ממנו (24%) הוא יצוא יהלומים ומתכות יקרות. קרי, מדובר בסקטור שמנפח את המספר, בדולרים, ובכך את החגיגה, אך לא ממש תורם לתעסוקה, לצריכה ולרמת החיים בישראל. זו הסיבה שהכלכלנים מעדיפים לדבר על יצוא סחורות ללא יהלומים - שכן התרומה של אותה תעשייה למשק היא מצומצמת. יתרה מזו, ישראל איננה מייצרת או מפיקה יהלומים אלא מייבאת יהלומים ואחרי ליטוש מייצאת אותן, כך שהתרומה נטו של הענף עומדת על כ־6 מיליארד דולר בלבד, כלומר 10% מיצוא הסחורות. כך גם לגבי יצוא מינרלים - שהוכפל בחומש האחרון מ־700 מיליון ל־1.5 מיליארד דולר ב־2018 - שכן מדובר על סחורות שמחירן הפכפך וכך גם הביקוש להן.

הירידה המשמעותית ביותר ביצוא הישראלי ב־2018 (כמעט 4%) נרשמה ביצוא לאיחוד האירופי והיא נובעת לא רק מההאטה בצמיחה של מדינות האיחוד, שצפויה להעמיק גם בשנתיים הבאות, אלא גם מחולשתה של חברת טבע שהשפיעה על הירידה הכוללת, בשיעור 5.4%, ביצוא הכימיקלים ומוצרי התעשיות הכימיות.

הדו"ח הנוכחי גם מבליט אחד מהאירועים והמכוננים ביצוא הישראלי בשנים האחרונות: הזינוק המטאורי של יצוא השירותים שגדל גם ב־2018, ב־11%, וכבר הגיע ל־50 מיליארד דולר. מה שמרשים עוד יותר הוא קצב הגידול: אם בין השנים 2013—2015 צמח יצוא השירותים בכ־5%, בין 2015-2018 הוא זינק בכ־36%. יתרה מזו, הגידול ביצוא השירותים, מקיף את כל ענפי השירותים ללא יוצא מן הכלל.

ההייטק ממשיך לטפס

עם זאת, הסיפור הגדול הוא מה שמתרחש בהייטק הישראלי: רק בשנה האחרונה, ענפי המחשוב, והתוכנות והמחקר והפיתוח הוסיפו ליצוא הישראלי עוד 4 מיליארד דולר. יצוא שירותי מחשוב ותוכנה הוכפל תוך שש שנים מ־8.7 מיליארד דולר ב־2013 ל־17.6 מיליארד ב־2018. האירוע הזה לא חמק מעיניו של כלכלני קרן המטבע הבינלאומית שהכתירו את ישראל בדו"ח שכתבו ב־2017 כ"אחד ממרכזי יצוא שירותי המחשוב העיקריים בעולם".

היתרונות למעבר מכלכלת סחורות לכלכלת שירותים הם רבים אך כבר בשלב הזה ניתן להבחין בשניים מרכזיים. ראשית כל, כפי שמסביר אוהד כהן, ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה ומי שחיבר את הדו"ח, הריכוזיות ביצוא השירותים פחותה בהרבה לעומת הריכוזיות ביצוא הסחורות ולכן התלות של אותו סקטור בקומץ קטן של חברות קטנה יותר. אך חשוב מכך, יותר ממחצית מיצוא השירותים (כ־51%) מגיעה מתחום המחשוב והמחקר והפיתוח, שני תחומים בהם הפריון הוא מהגבוהים ביותר במשק. זאת לעומת ההרעה המשמעותית בפריון התעשייתי שרשמה ישראל בין השנים 2014-2018 - ירידה של 0.55% לעומת עלייה של 2.6% בפריון בממוצע בקרב מדינות ה־OECD. 

ראש מנהל סחר חוץ אוהד כהן. "אנחנו לא נעצרים" צילום: יוסי זמיר

ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה: "נאבד שלושה חודשים בגלל הבחירות"

משום שהיצוא הוא נפח משמעותי מהתמ"ג של ישראל, כשהעולם מתעטש 30% מהתמ"ג מתעטשים יחד איתו: "אם הכלכלה העולמית צועדת לכיוון של האטה בגלל מלחמת הסחר עלול להיווצר מצב שחלק מהשווקים - מפותחים ומתפתחים כאחד - עלולים שלא לצמוח בשיעורים שראינו בעבר או שצפינו קודם לכן, וזה ישפיע גם על היצוא הישראלי", מסביר אוהד כהן, ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה ומחבר דו"ח הסיכום על היצוא הישראלי ב־2018.

כהן מודע לחשיבות מדיניות המשרד בתחום ומצר על השנה האבודה שממתינה לו ולצוותו על רקע הבחירות החוזרות ולוח הזמנים שהן מציבות למשרדו: "יש לנו תקציב ב־2019 ואנחנו עובדים לפיו, אך כמובן שזה טוב יותר למשרד כשיש ממשלה מתפקדת שיכולה לפעול ביתר נוחות ולבצע מהלכים במידת הצורך", הוא אומר. "המצב הנוכחי פחות נוח אבל אנחנו לא נעצרים. אני מוטרד ממה שיקרה ב־2020 כי הבחירות יהיו רק בספטמבר ונראה תקציב מאושר רק בסוף חודש מרץ, אז ילכו שלושה חודשים. באותה תקופה נעבוד על 1/12 מתקציב 2018 וזה מציק".

חתימת הסכמי סחר חופשי היא דוגמה בולטת למדיניות מסייעת להתפתחות היצוא, וכהן מדגיש כי בשנים האחרונות המשרד דורש להכניס גם את יצוא השירותים להסכמים אלו. המשרד אף מסייע לחברות מייצאות להגיע למקבלי החלטות בחו"ל כדי לקדם את השירותים שהן מייצרות.