בגלל הבחירות: ביטוח לאומי עלול להפסיד 200 מיליון שקל

הקדמת הבחירות מונעת אישור של תקנות שמטרתן להגדיל את הכנסות ביטוח לאומי ב־100 מיליון שקל לשנה.

מדובר בתקנות שקובעות שיטה חדשה לחישוב הסכומים שחברות הביטוח משלמות לביטוח לאומי בגין שיבוב — כלומר ככיסוי לפיצויים שביטוח לאומי משלם במקומן לנפגעי תאונות דרכים. באוצר חוששים שאם לא יימצא הסדר משפטי שיאפשר את אישור התקנות בחודשיים הקרובים, הן לא ייכנסו לתוקף אפילו ב־2020, ו־200 מיליון שקל ילכו לאיבוד — 100 מיליון שקל על 2019 וסכום זהה על 2020.

שר האוצר משה כחלון. מחפשים דרך משפטית צילום: משה מילנר, לע"מ

ביטוח לאומי משלם פיצויים לנפגעי תאונות דרכים במקום חברות הביטוח ואז תובע אותן, במקום שהמבוטחים יצטרכו לעשות זאת. הפעולה הזאת של כניסה בנעלי מבוטח נקראת שיבוב. מדובר בין היתר בקצבאות שמשלם ביטוח לאומי לנפגעי תאונות דרכים שהפכו לנכים ובפיצויים על תאונות דרכים שהוכרו כתאונות עבודה.

לביטוח לאומי יש הסכמים עם חברות הביטוח המעניקים לחברות הנחה של 45%-20% בסכומי השיבוב — הנאמדים ב־350 מיליון שקל בשנה — בתמורה לוויתור על התדיינות משפטית.

בפועל התברר שהחברות גם מקבלות את ההנחות וגם פונות לבית המשפט — הן עושות זאת ב־1,400 מקרים מתוך כ־7,000 דרישות לתשלום שמעביר להן ביטוח לאומי. בנושא זה מתח דו"ח מבקר המדינה מ־2017 ביקורת חריפה על ביטוח לאומי, על כך שהוא ויתר על מאות מיליוני שקלים של כספי ציבור בכך לא גבה תשלום מחברות הביטוח כנגד הפיצויים שהוא שילם לנפגעים.

בחוק ההסדרים של 2019, שאושר במרץ בשנה שעברה, הועבר תיקון שאמור להסדיר בעיה זו ולהגדיל את הכנסות המדינה מהשיבוב בכ־100 מיליון שקל לשנה. על פי התיקון, חברות הביטוח יעבירו למדינה אחוז קבוע מסכום הפרמיות שהן גובות עבור ביטוחי החובה לרכב, כנראה כ־10%. ההערכה באוצר היא שהדבר יגדיל את הכנסות המדינה בכ־100 מיליון שקל בשנה.

הפסד של 100 מיליון שקל בשנה עקב דחיית התיקון

אחת הבעיות של הסדר השיבוב הקיים היא שביטוח לאומי תובע את הכסף רק לקראת ההתיישנות התביעות, כלומר בשיהוי של 5־6 שנים. ההסדר החדש יביא להקדמת הכנסות של כשני מיליארד שקלים ב־4—5 שנים מכיוון שהכסף יועבר מיידית ישירות מדמי הביטוח.

אלא שהתקנות הללו, שטעונות חתימת שר האוצר ואישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לא אושרו עד ההחלטה על פיזור הכנסת בסוף 2018. קיים ספק אם שר אוצר בממשלת מעבר יכול לעשות זאת ואין ועדת עבודה ורווחה. באוצר התכוונו להביא את התקנון לאישור שר האוצר החדש, אבל אז התפזרה גם הכנסת הנוכחית. לכן 2019 כנראה כבר הלכה לאיבוד ואם התהליך יתחיל רק בנובמבר, יש חשש שלא ניתן יהיה להחיל את התקנות ב־2020 וייגרם נזק של עוד 100 מיליון שקל.

באוצר מחפשים עכשיו דרך משפטית להביא לאישור התקנות במהלך מערכת הבחירות. לצורך כך צריך היועץ המשפטי לממשלה להתיר לשר האוצר לחתום עליהן, והכנסת צריכה להקים ועדת עבודה ורווחה זמנית. קיימת גם השאלה האם משה כחלון בכלל ירצה להתעמת עכשיו עם חברות הביטוח.

הפרשה מביאה לעימות נוסף בין האוצר לביטוח לאומי. בביטוח לאומי מאשימים כי ניתן היה לאשר את התקנות לפני פיזור הכנסת בסוף 2018, וכן שאם התקנות יאושרו השנה אין סיבה שלא יחולו כבר השנה. בנוסף, מנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר מאשים את האוצר במהלך כוחני של קיצוץ מיליארד שקל מהאוצר ב־2019 על בסיס ההנחה שסכום כזה ייגבה מחברות הביטוח.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "האוצר הוא שהוביל את החקיקה במסגרת חוק ההסדרים לשנות את הסדר השיבוב להסדר גלובלי אשר יגדיל את הכנסות המוסד לביטוח לאומי וישפר את מצבו הפיננסי, אך לאור ההודעה על בחירות חל עיכוב ביישום התקנות. אנו מברכים על כך שגם המוסד לביטוח לאומי הבין את חשיבות הנושא והחל לעסוק בתקנות אלו".