המבחן האמיתי של ליברמן

סקרי סוף השבוע מנבאים לישראל ביתנו זינוק מחמישה מנדטים לשמונה או תשעה. סביר להניח שחלק משמעותי מהקולות הגיע ממצביעים חילונים, שנושאי חופש דת והשוויון בנטל חשובים להם במיוחד. הקהל הזה אחראי ל־15 המנדטים של שינוי ב־2003 ולחלק גדול מ־19 המנדטים של יש עתיד ב־2013. בשתי מערכות הבחירות האחרונות הוא הוזנח על ידי יש עתיד ואחר כך גם על ידי כחול לבן, מתוך מחשבה שזהו קהל שבוי. נראה שאביגדור ליברמן מנסה להציע לו בית חדש.

אלא שדווקא לליברמן יש היסטוריה ארוכה של ישיבה בממשלות עם המפלגות החרדיות, כולל הממשלה האחרונה. זו כזכור היתה ממשלת החלומות החרדית של כל הזמנים, שיותר מהכפילה את תקציב הישיבות וגם הסירה כל מגבלה מעליו. לכן רבים כל כך מתייחסים בספקנות לטענה שליברמן הוביל אותנו לבחירות מוקדמות בגלל החשש מ"ממשלת הלכה" ולא בגלל הרצון להפיל את נתניהו. בסופו של דבר, בשנים האחרונות כבר היתה פה ממשלת הלכה והוא היה שר הביטחון שלה.

מימין: בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן צילום: איי אף פי

אלא שחייבים להודות שבסיבוב הזה הוא עמד במבחן ולא התקפל בשום שלב. זאת, למרות לחצים כבדים ותוך גרימת נזק בלתי הפיך לברית ההיסטורית שלו עם החרדים וביחוד עם יו"ר ש"ס אריה דרעי.

ועדיין אי אפשר להתעלם מהעובדה שבמסגרת המשא ומתן הקואליציוני, ליברמן לא נאבק כלל בגורם המאיים ביותר על יחסי הדת והמדינה, זה שבאמת עלול לקרב אותנו למדינת הלכה: מדובר בפסקת ההתגברות שיכולה לאפשר למפלגות החרדיות להעביר כל חוק כפייה דתית והשתמטות שהן מעוניינות בו.

את כל הדברים שליברמן הזהיר מהם בשבועות האחרונים - השתמטות הגברים החרדים, סיכול עבודות תשתית בשבת, ביטול מתווה הכותל, בדיקות גנטיות להוכחת יהדות - ניתן יהיה להפוך למציאות חשוכה אם תועבר פסקת ההתגברות. אם בעשרים השנים האחרונות כל חקיקה דתית היתה צריכה להביא בחשבון את השאלה, האם היא תעמוד במבחן השוויון בבג"ץ, אזי פסקת ההתגברות תפרוץ את כל הגבולות.

לכן, אם ליברמן רוצה לשכנע את הציבור שהוא באמת הפך לאביר חופש הדת, הוא צריך בראש ובראשונה להודיע על התנגדות נחרצת לפסקת התגברות ולהתחייב שלא ישב בממשלה שתעביר אותה. כי מי שמאפשר לסרס את בג"ץ ואת איזון הרשויות, לא באמת אכפת לו מחרויות בכלל ומחופש הדת בפרט.