כחלון עושה כיבוי צופי לאש המחאה
כולנו של כחלון היתה מהפלטפורמות הפוליטיות האחרונות שהוקמו על בסיס דרישות מפגיני קיץ 2011. ברשימה הזו נמצאות גם יש עתיד של לפיד וגשר של לוי־אבקסיס. מערכת הבחירות האחרונה ריסקה אותן אחת אחת
הזחילה של יו"ר כולנו משה כחלון אל זרועותיו של יו''ר הליכוד בנימין נתניהו הינה מחזה עצוב ומייאש — לא רק בגלל שמדובר בנקודת שפל בקריירה הפרטית של כחלון, אלא משום שהמהלך משול לכיבוי צופי של האש שעוד נותרה מימי המחאה החברתית.
כולנו של כחלון היתה אחת מהפלטפורמות הפוליטיות שהוקמו על בסיס הערכים והעקרונות שהתנוססו על שלטי המפגינים בקיץ 2011. ברשימה הזו נמצאת גם יש עתיד של יאיר לפיד וגשר של אורלי לוי־אבקסיס. מערכת הבחירות האחרונה ריסקה את אותן הפלטפורמות אחת אחת: לוי־אבקסיס לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה, יש עתיד נטמעה בכור ההיתוך המשונה של כחול לבן, ואפילו מפלגת העבודה, שזכתה לחיזוק בדמות ראשי המחאה איציק שמולי וסתיו שפיר, לא הצליחה לבלום את התדרדרותה לתהום.
אין ספק כי עם מחיקתה של כולנו נתניהו יכול להכריז גם על מחיקת זכרה של אותה "תנועה"שהצליחה להרים מאות אלפי ישראלים מהכורסא והמזגן, להוציא אותם לישון באוהל, לצאת אל הרחובות הלוהטים ולערער את שלטונו. אך האם מדובר בתום עידן המחאה? תלוי את מי שואלים.
ישנם אלו הסבורים כי אמנם הפלטפורמות הפוליטיות נעלמו, אך הדרישה לצדק חלוקתי והפחתת יוקר המחיה עודה חיה ובועטת. כלומר, הדרישה עצמה כבר הפכה לחלק אינטגרלי במצע של כלל המפלגות ובנאומים של כל שחקן במערכת הפוליטית. האוחזים
בדעה זו גם אינם מתרגשים יתר על המידה מהיעלמות מפלגות המחאה, ומסבירים כי אלו שיקפו את הבעיות הבוערות באותם ימים וכיום, על רקע הניסיונות להחלשת מערכת המשפט, שלטון החוק והפקידות המקצועית, הסוגיות הכלכליות־חברתיות נדחות למקום שולי יותר.
וישנם גם מי שסבורים אחרת, למשל פרופ' מנואל טרכטנברג – מהדמויות המזוהות עם המחאה החברתית. "זה מאוד פשוט: מדינה שאין בה אבטלה ויש לה שקט בטחוני לא יכולה ליצור מחאה", הוא אומר. טרכטנברג צודק: מדינה שאין בה אינפלציה, שהשכר בה עולה ושתיק הנכסים הפיננסים שלה מתקרב ל־300% מהתמ"ג אינה כר פורה למחאות חברתיות. זה נכון שישראלים רבים לא מסוגלים לרכוש דירה, שהתורים למרפאות ארוכים ושישנם טילים על הדרום. ישראל רחוקה מלהיות הגן עדן שראשי השלטון אומרים שקיים כאן. זה רק אנושי שהציבור ידאג למחלות הקשות יותר וידחה את הטיפול במחלות הקלות, למרות שאלו לא פחות מסוכנות לעתידו.