"ההורים עודדו את העצמאות שלי גם על חשבון לימודים: 'עדיף לקבל 80 ולהיות רשג"ד בצופים מלקבל 100'"

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

"אני נולדתי בגבעתיים, צעיר בשלוש שנים מאחותי ומבוגר בחמש שנים מאחי. כשהייתי בן 5 עברנו לארצות הברית לצורך השתלמות של אבא, ושם בראשונה נתקלתי ב־33 טעמים שונים של גלידה. אבא עשה שם רשיון טיס אזרחי, והטיס אותנו מעל הבית שלנו. היה שם הרבה זמן איכות משפחתי.

רן מידן, מנכ"ל נטפים. בן 49, נשוי ואב לשלושה, גר בשוהם צילום: עמית שעל

"מגיל צעיר חיפשתי דרכים יצירתיות להרוויח כסף. כשהייתי בכיתה ד', למשל, דפקתי על דלתות השכנים והצעתי לכסח להם את הדשא — ובמשך כמה שנים טובות הייתי למעשה הגנן השכונתי. במקרה אחר, עזרתי לאבא לסייד את הגג של הבית שלנו. משם תצפתתי על כל הבתים השכנים, והתקשרתי לכל מי שראיתי שהגג שלו לא מסויד, להציע שנסייד. יחד עם חבר, קמתי בכל בוקר ב־5 וחצי כדי לסייד את הגגות השכנים. העבודות האלה אפשרו לי לקנות דברים שרציתי — אופניים, מחשב וכן הלאה. ההורים עודדו את העצמאות שלי, והמסר היה שאין דבר שלא אוכל ליזום, לתקן או להשיג אם רק את אתאמץ. בבית הספר הייתי תלמיד בסדר, אבל לא ייחסתי יותר מדי חשיבות ללימודים, וגם ההורים הבהירו ש'עדיף לקבל 80 ולהיות רשג"ד בצופים מלקבל 100'. ואכן הייתי רשג"ד. כקצין בצבא וכסטודנט כבר הצטיינתי; החינוך לעצמאות ולניהול הזמן הוכיחו את עצמם, מתברר שכשאתה רוצה להצטיין אתה יודע איך להגיע לזה.

1975. רן מידן בן ה־5 עם הוריו אילנה ובני ואחיו נעמה וגיא, ג'ורג'יה, ארצות הברית

"רק במקרה אחד ההורים התנגדו לעצמאות שלי בכל כוחם, כשרציתי לקנות אופנוע. הם הטילו וטו, אמרו שמדובר בסכנת חיים. ניסיתי לפנות להיגיון ולרגש, ולבסוף הצלחתי להבקיע את ההתנגדות שלהם. אמא אמרה: 'עדיף שינהג בעצמו מאשר שחברים ירכיבו אותו', ו'אי אפשר לשלוט בהכל כל הזמן, מה שצריך לקרות יקרה'. הם הסכימו שאקנה אופנוע בתנאי שהוא יהיה חדש ומטופל — ושלא ארכיב עליו את האחים שלי. בסופו של דבר אבא היה רוכב לפעמים על האופנוע שלי, ואני הייתי מקבל את המכונית שלו.

הכתבות והמדורים של מוסף כלכליסט

 

להאזנה לפודקאסט לחצו כאן >>

"בדיעבד אני מבין את המורכבות בחינוך שקיבלתי, וברגע ההוא: לימדו אותי לקחת אחריות על המעשים שלי, להיות עצמאי, שאני יכול לעשות הכל, ופתאום משהו אסור, ועולות השאלות איפה עובר הגבול. לבן שלי אני כבר לא ארשה לרכוב על אופנוע, ואני אלחם על זה הרבה יותר חזק מאבא שלי; המצב בכבישים היום קשה יותר מבימיי, וגם תפיסת הסיכון שלי אחרת".