התירוצים של שיכון ובינוי עובדים טוב בשביל הסינים

ההמלצות לכתבי אישום נגד בכירי חברת שיכון ובינוי על שוחד שנתנה החברה בקניה, מפנות זרקור למצב הסבוך שבו נמצאות חברות הפועלות במדינות שבהן הפרקטיקה הזו מקובלת.

כחברה בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), ישראל חתומה על אמנת הארגון למניעת שוחד בין־מדינתי. במדינות החתומות עליה, האמנה היא בסיס לחקיקה שמפלילה אזרחים ששילמו שוחד במדינה אחרת.

דראגו קוס יו"ר הועד למאבק בשחיתות בינלאומית ב OECD צילום מסך: יוטיוב

ה־OECD רואה באמנה כלי משמעותי במאבק נגד שחיתות, שבה הוא רואה "מקור לערעור פיתוח כלכלי ומנהל תקין, שמעוות את תנאי התחרות הבינלאומיים". אם כך, ההמלצות של ה־OECD משרתות מבחינתו לא רק מטרה מוסרית, אלא גם מטרה כלכלית ואפילו אידיאולוגית - חיזוק השווקים החופשיים והגלובליזציה.

לא מקפידות על אכיפה

אלא שלפי דו"ח ארגון Transparency International, שבודק את יישום האמנה, רק 7 מדינות שחתומות עליה, וישראל ביניהן, אוכפות אותה בפועל. במדינות אחרות החברות ב־OECD, כמו צרפת, הולנד ואוסטרליה, האכיפה מוגבלת ובמרבית המדינות, אלו שחתומות על האמנה ואלו שלא, האכיפה כלל לא קיימת.

המדינה הבולטת ביותר מבין אלו היא סין — שנוכחותה באפריקה היא משמעותית. לפי דו"ח של פירמת הייעוץ דלויט על מגמות בענף הבנייה והתשתיות ביבשת, כשליש מהפרוייקטים בתחום שיצאו לדרך ב־2018 נבנו בידי חברות סיניות בבעלות ממשלתית. הנוכחות הסינית בולטת במיוחד במזרח אפריקה, שכלולה באזור הגיאוגרפי של פרוייקט התשתיות הסיני האסטרטגי "החגורה והדרך", לפיתוח נתיבי סחר בין סין ואירופה.

הטמעת האמנה למניעת שוחד בין־מדינתי החלה בעשור שבו סין החלה לנצל את קצב הצמיחה המסחרר של כלכלתה כדי להשיג השפעה גיאו־פוליטית חסרת תקדים בהיסטוריה המודרנית שלה. חשוב לציין שהחברות הסיניות שפועלות במדינות מתפתחות לא הנהיגו את הנורמה של תשלום שוחד לפקידי ממשל, אלא נכנסו לעולם בו מדובר היה בנורמה מקובלת — אותה נורמה שה־OECD מנסה לקעקע.

הציפיות שהקמפיין נגד שחיתות שהוביל נשיא סין שי ג'ינפינג מאז כניסתו לתפקיד ב־2013 יורגש גם מחוץ לסין, התבדו במהירות. הקמפיין התברר כצעד שנועד לשפר את תדמית המפלגה הקומוניסטית השלטת בעיני הציבור, ולא עמד בבסיסו עיקרון מוסרי או משפטי. לראיה, רוב הנאשמים בשחיתות הובאו לדין בטריבונל פנימי של המפלגה הקומוניסטית, ורק אחוזים בודדים הגיעו להישפט בבית משפט כללי.

כשזה המקרה, ברור שלממשלת סין אין עניין בהשתת סטנדרטים בינלאומיים של מאבק בשחיתות נגד חברות מסחריות בכלל, וחברות בבעלות ממשלתית בפרט. לא כל שכן על עבירות שנעשות מחוץ לסין, ומעמיקות את האחיזה של חברות סיניות, כמו גם הממשל הסיני, במדינות אחרות.

השבר הסיני־אפריקאי צילום: בלומברג

בעת כניסת הסינים לאפריקה, החברות המקומיות שהקפידו על התנהלות תקינה היו יוצאות מן הכלל. כניסת חברות ענק סיניות ליבשת הציבו רף חדש לתחרות בה היו נתונות החברות האפריקאיות מול חברות ממדינות ה־OECD.

למעשה, המאבק בשוחד בין־מדינתי נמצא במצב דומה למאבק בהתחמקות ממס. כל עוד אין שיתוף פעולה מצד מסה קריטית של מדינות, ההצלחה תמיד תהיה חלקית. לכן, כאשר מדינה כמו סין, שאחראית לכמעט חמישית מהתוצר העולמי לא לוקחת חלק במאמץ, קשה לצפות שהוא יהיה אפקטיבי מאוד.

ב־OECD מודעים לכך, אבל דוחים על הסף את האפשרות ששוחד כאמצעי להגדלת ההכנסות יפעל לטובת החברות שעושות זאת, בין שהן סיניות או בין שלא. "אנחנו לא יכולים לדבר על יתרון תחרותי כאשר חברות לא ממלאות את החוקים למניעת שוחד בין־מדינתי. הן אולי יזכו בחוזה או שניים, אבל בטווח הארוך השוק והמעטפת המשפטית יגיבו לכך ויהפכו התנהגות מסוג זה למסוכנת מדי", מסר לכלכליסט יו"ר ועד הפעולה של ה־OECD למאבק בשחיתות בינלאומית, דראגו קוס.

לדברי קוס, ה־OECD פועל כדי לצרף את סין למאבק בשוחד בין־מדינתי. "סין היא מועמדת מרכזית להצטרף לאמנת ה־OECD למניעת שוחד בין־מדינתי. בייג'ינג הביעה עניין בחתימה על האמנה ומשלחת סינית ביקרה במטה ה־OECD בפריז בדצמבר האחרון, וצפויה לבקר שוב בחודש הבא", הוא מסר באמצעות הדואר האלקטרוני. "לשני הביקורים יש מטרה אחת — לאפשר לסין להכיר מקרוב את הדרישות של ה־OECD למניעת שוחד בין־מדינתי. אנחנו מודעים לכך שאין אפשרות לייצר תנאים מאוזנים בשוק גלובלי בלי שיתוף פעולה מצד סין" ציין קוס.

בלי סטנדרטים מערביים

עם זאת, מחקר שפרסם ב־2017 ברטרם לאנג — שהיה אז עמית מחקר במכון מרקאטור ללימודי סין בברלין וכיום מרצה באוניברסיטת גתה בפרנקפורט — מראה שסין לא נוטה למהר בכל הנוגע לשיתופי פעולה עם סטנדרדטים מערביים.

לפי לאנג, שהסתמך על הסכמי הסגרה של חשודים בשוחד שעליהם חתמה סין בשנים האחרונות, סין מכתיבה תנאים משל עצמה לכל הסכם שאליו היא מצטרפת. העמדה הזו באה לידי ביטוי בתקופה האחרונה בזירה הרבה יותר רחבה מאשר המאבק בשחיתות — מלחמת הסחר שמנהלת סין מול ארה"ב.

ייתכן שהתקדמות בחזית הזו תלמד מה מתכננת בייג'ינג גם בכל הנוגע לציות לסטנדרטים שמקדם ה־OECD במאבק בשוחד בין־מדינתי. בכל מקרה, לשיכון ובינוי ולחברות אחרות שבחרו לעבור על החוק לכאורה, התנאים החדשים והמאוזנים יגיעו מאוחר מדי.