רואי חשבון שטיינמץ עמינח: "עדיף שהלקוח יפנה לרשות המס, ולא היא אליו"
הסכם ה-CRS שנחתם זה עתה, מסעיר את העולם הפיננסי בישראל. רשויות המיסים מתחילות ליישם את ההסכם שנחתם בין מדינות ה-OCED להעברת מידע על חשבונות בנק זרים, ומשרד רואי חשבון שטיינמץ עמינח מסביר, כיצד יש לפעול בתקופה זו
מוגש מטעם Dun's 100
לפני כחודש וחצי פרסמנו כי מדינת ישראל חתמה על הסכם ה-CRS של מדינות ארגון ה-OECD, המאפשר חילוף מידע הנוגע לחשבונות בנק של תושבי חוץ בין רשויות מיסים ובנקים. ההסכם המדובר קובע, כי אותן רשויות מס, מחוייבות להעביר מידע על חשבונות בנק והיקפי הכנסות של תושבי חוץ או תושבים זרים, המנהלים חשבונות בנק במדינות ה-OECD. המידע יעבור לרשויות המס במדינת האם של אותם אזרחים, ובכך ניתן לקבוע את גובה המס שיש לשלם על ההכנסות.
בשבועות האחרונים, אזרחים רבים המנהלים חשבונות בנק במדינות זרות, החלו לקבל מכתבים המתריעים כי בקרוב, כל המידע הפיננסי שלהם יועבר לרשויות המיסים בישראל. עם קבלת הדיווחים והפרסומים על שלב יישום הסכם ה-CRS, חזרתי אל משרד רואי החשבון שטיינמץ עמינח, שם שוחחתי עם רו"ח בכיר שמוליק הירשפלד, כדי להבין - כיצד האזרחים צריכים לפעול בשלב הזה, ומדוע דווקא כעת, מומלץ להיעזר ברואי חשבון מנוסים, כדי להימנע מבעיות מול רשויות המס.
רו"ח שמוליק הירשפלד, משרד רואי החשבון שטיינמץ עמינח צילום: יובל שיבר אין פרטיות, אין חיסיון
משמעות המכתבים שאזרחים רבים, כמו גם תושבי חוץ המתגוררים בארץ קיבלו מבנקים זרים ומקומיים, הינה שאין יותר חיסיון של הפרטים הפיננסים הרגישים הללו. "כל לקוח שיש לו חשבון בבנק זר ולא עשה גילוי מרצון, או לא דיווח על ההכנסות, חייב לדעת שתקופת ההסתרה הזו נגמרה, ואין יותר חיסיון של פרטי מידע. המידע עובר לרשות המיסים בישראל, ואין דרך למנוע את העברת המידע הזה, מכוח הסכם ה-CRS. חשוב שכל אזרח המנהל חשבון בנק במדינה אחרת, יבין כי בוודאות, פרטים הקשורים להכנסותיו ולחשבונו יועברו לרשות המיסים בישראל, ואין יותר לאן לברוח, ואין דרך למנוע את הפעולה הזו".
מנגד, חשוב לדעת כי גם תושבי חוץ המנהלים חשבונות בנק בישראל, החלו לקבל מכתבים המתריעים על העברת המידע. "הסכם ה-CRS הוא הסכם דו סיטרי. כמו שרשות המיסים הישראלית מקבלת מידע ממדינות זרות, כך הבנקים הישראליים מעבירים מידע לרשות המס הישראלית, ורשות המס הישראלית מעבירה את המידע לרשות המס של המדינה בה הצהרת על תושבות. לפי מה שאנחנו מבינים בפירמה, רשויות המס בעולם חיכו וציפו לשלב היישום של הסכם ה-CRS בישראל", וכבר פנו מיוזמתם לקבל מידע על תושבים שונים. אומר רו"ח הירשפלד.
חשוב לדעת כי ישנם סיכונים בהסכם מסוג זה, כיוון שהוא הופך להיות ציבורי, והמידע מגיע לכל מיני סוגי מערכות בנקאיות - בין אם הן מאובטחות כראוי כמו במדינות מערביות חזקות, ובין אם מדובר מדינות חלשות יותר, המחזיקות במערכות לא מספיק מאובטחות. "אפשר לדבר גם על איומי סייבר, שהפכו לאיום עיקרי בשנים האחרונות. קשה להגדיר ולהגיד מה בדיוק עובר בין רשויות המיסים השונות ובאיזו דרך, אך אנחנו כן יודעים, שמדובר על היקף הכנסות והיקף התיקים. קיים חשש שהמידע שמועבר בתוך המערכות, עלול לדלוף החוצה, בין אם עקב טעות אנוש, ובין מדובר במערכות מחשוביות מיושנות של בנק במדינה נידחת", מציג רו"ח שמוליק הירשפלד ממשרד שטיינמץ עמינח.
"תקופת ההסתרה הזו נגמרה, אין יותר חיסיון של פרטי מידע" צילום: Pixabay
קיבלת מכתב - אל תתעלם
אחת הסוגיות שעניינה אותי, הייתה ההתעלמות של האזרחים מהמכתבים. נכון שישנם אזרחים המקפידים על דיווח וגילוי מרצון, אך קיימים גם אזרחים בעלי אינטרס כזה או אחר, החושבים שהם יכולים להתעלם מהמכתב הזה, בלי לדעת שהמידע מועבר בלי אישורם והסכמתם.
רו"ח שמוליק הירשפלד מציין כי "לא נדרשת הסכמת הלקוח כדי להעביר את המידע מגורם א' לגורם ב', הבנקים יעבירו את המידע של הלקוח גם בלי אישורו. עם זאת, מי שמתעלם עלול להיפגע, כיוון שהרשויות והבנקים, רוצים לדעת מהו מקום התושבות שלו, ולאיזה מדינות הוא קשור, שייך ורלוונטי. לקוח שלא מוסר מידע על התושבות שלו, עומד בפני הסכנה של הקפאת החשבון".
סוגיית התושבות מעסיקה מאד את רשויות המיסים, ואת משרדי רואי החשבון. "ישנם סעיפים שהם אינם שחור לבן ואינם בינארים. כל נושא התושבות זה נושא מורכב, שיש בו הרבה מחלוקות ודברים לא ברורים, ודווקא בסעיפים אלו ניתן לבחון תושבות, ולהצטייד בחוות דעת שמאשרות טיעונים שונים בנוגע לתושבות ולמרכז החיים של האזרח. המלצתינו במשרד - לחשוב טוב כיצד ניתן ליצור פתרון חוקי בשינוי התושבות. אנחנו מטפלים בלקוחות רבים בהצלחה, תוך מזעור היקפי המס שהם צריכים לשלם, רק עקב שינוי ופתרון בעיית התושבות", מסביר לי רו"ח הירשפלד ממשרד רואי חשבון שטיינמץ עמינח.
"הדרך הישרה והמקצועית, מומלצת תמיד" צילום: Pixabay הסכם CRS בשלוש תקופות
התמימים שבינינו, עלולים לחשוב כי הסכם ה-CRS תקף רק בהווה ובעתיד, ומה שהיה בעבר - נשכח ומת. אך לא כך הדבר, מדגיש רו"ח שמוליק הירשפלד: "אם מדינה מקבלת מידע על שנת 2018 למשל, היא יכולה לחשוב כי החשבון לא נפתח רק בשנה זו, ויכולה להתחיל לחקור את השנים שקדמו לה. לכן, הסכם ה-CRS מתיר למדינה לחקור ולקבל מידע, גם על שנים קודמות של לפני ההסכם". חשבון פשוט מראה, כי בעזרת הסכם זה, רשויות המס יכלו להגיע בקלות למידע על הכנסות והיקף התיקים של אזרחים ישראליים, הטוענים למגורים במדינה זרה, כמו במקרה של בר רפאלי.
רו"ח שמוליק הירשפלד ממשרד רואי החשבון שטיינמץ עמינח, מדגיש כי עדיין ניתן לעשות גילוי של מידע מרצון, ורבים מהלקוחות עושים זאת דווקא עכשיו. "מהניסיון שלנו בפירמה, על אף שגילוי מרצון הוא אינו אנונימי, הוא עדיף לאין שיעור ממשחקים והתחמקויות. הדרך הישרה והמקצועית, מומלצת תמיד, והלקוח מקבל ליווי צמוד מול רשויות המס. לכן, מומלץ מאד לפנות לרשות, לפני שזו תקדים ותפנה אל הלקוח".
גם מבחינת העולים החדשים, צריך לדעת, כי לעיתים, תעודת העלייה לא משחקת תפקיד בקשר שבין האזרח לבין רשות המיסים, וכי למה? כי לעיתים, העולה החדש מגיע לארץ כתייר ומתחיל את עסקיו פה, על אף שאינו מחזיק בתעודת עולה חדש. מרכז החיים של התייר, שעם הזמן הפך לעולה חדש, היו בישראל, ולכן מבחינת החוק והדין, הוא אינו זכאי לפטורים ולהקלות שעולה חדש זכאי להם. "תושבות לעניין מיסים אינה נקבעת לפי משרד הפנים או משרד הקליטה, אלא היא קשורה למרכז החיים. בעקבות כך, אם מרכז החיים, קרי משפחה, עסקים וילדים, נמצאים בארץ, העולה החדש אינו זכאי לפטור ממיסים", חותם רו"ח שמוליק הירשפלד.
