בקשה לתביעה ייצוגית נגד אלביט: פגעה בזכויות עובדים
לטענת עובד בשם צבי יונה, החברה העניקה לעובדים "הלוואה" בדמות שעות עבודה במועד כניסתם לתפקיד, בתנאים לא סבירים שכללו ריבית לא הוגנת. החברה: אנו פועלים בהתאם להוראות הדין ועובדינו זוכים לתנאים מועדפים
- בית המשפט בארה"ב פסק: קוואלקום נהגה כמונופול שבבים
- זעקת המשפטניות: פנו לח"כים - "אל תיתנו יד להרס הדמוקרטיה"
- מתרחבת המחאה נגד הענקת חסינות לנתניהו: 100 יזמים הצטרפו
יונה החל לעבוד באלביט ב-1989, אז קיבל לטענת החברה הטבה בדמות 51 שעות עבודה במשכורתו הראשונה, אולם אלביט דרשה את החזר ההלוואה בדצמבר 2018, בהודעת מייל קולקטיבית ולפי התעריף ביום שליחת ההודעה. בבקשה נכתב כי הואיל ושכר העובדים עלה במהלך השנים הרי שבפועל הם נדרשו להשיב ריבית של עשרות אחוזים בגין הלוואה זו מבלי שהזכימו לתנאיה.
יונה חתם על הסכם סיום העסקה מול אלביט במאי 2018 וחתם באותו מועד גם על כתב קבלה וסילוק המעיד כי אין לו תביעות נגד החברה. הוא סיים את עבודתו בחברה ב-22 בדצמבר אותה שנה, 10 ימים לאחר שאלביט שלחה אליו את המייל בו הודיעה לו על החזר ההלוואה. באותו מייל צויין כי המידע הופיע מידי חודש במשכורת העובד תחת סעיף ״מידע נוסף״ כ״השלמת שכר ידיעה״. אלביט המליצה לעובדים לקזז את השעות הללו כנגד שעות החופש שצברו.
בבקשה נטען כי אלביט סרבה לחשוף בפני המבקש עדות לכך ששעות ההשלמה הללו אכן ניתנו לו עם כניסתו לעבודה ולפי איזה תעריף שעתי ולמבקש אין אינדיקציה לכך, 30 שנה לאחר תחילת עבודתו בחברה. בנוסף, אלביט לא יידעה את עובדיה לגבי ההלוואה ועליית ערכה עם השנים, ולא נתנה להם את האפשרות לפדות אותה לפני דצמבר 2018. התביעה הוגשה על ידי עורכי הדין אלרן שפירא בר-אור, רוני אבישר-שדה, מיכאל פטרמן וצביקה מצקין.
מאלביט נמסר בתגובה: "אלביט מערכות פועלת בהתאם להוראות הדין ועובדיה זוכים לתנאים מועדפים. מדובר בניסיון של עובד, שהעסקתו הסתיימה, להשתמש בהליך משפטי כאמצעי לחץ לשיפור נוסף של תנאי הפרישה. בעבר, העמידה החברה לעובדים, בחודש הראשון לעבודתם מקדמה, מתוך רצון לשלם להם שכר חודשי מלא גם אם לא עבדו בפועל במהלך כל התקופה בגינה שולמה משכורתם הראשונה. במועד העמדת המקדמה ובמהלך תקופת העבודה הוסברה לעובדים תכליתה וניתנה האפשרות להחזירה בדרכים שונות".