משרד הביטחון דורש מאות מיליוני שקלים ממיזמי חשמל ירוק ברמת הגולן

מיזמים להפקת חשמל באמצעות אנרגיית הרוח ברמת הגולן נתקלים במכשולים מצד משרד הביטחון.

ל"כלכליסט" נודע כי המשרד דורש שישלמו לו מאות מיליוני שקלים לטובת שדרוג ציוד ותשתיות נלוות, כדי שיזמים יוכלו להקים ברמה מתקני רוח לייצור חשמל, חלקם בהשקעות של מיליארדי שקלים. לטענת משרד הביטחון המיזמים מפריעים לפעילות השוטפת המתקיימת באזור.

כדי לקדם את ייצור החשמל מהרוח ברמת הגולן הוקמה ועדה בין־משרדית משותפת למשרד האנרגיה, משרד האוצר ומשרד הביטחון. בשנה האחרונה ניהלו המשרדים מגעים עד למציאת פשרה, לפיה משרד הביטחון יקבל כ־230 מיליון שקל כדי לשדרג את הציוד שלו ועד לרמה שחוות הרוח שיוקמו לא ישאירו "חתימות מכ"ם" ויפגעו ביכולת של הצבא להתמודד עם איומים.

פרויקט רוח ak אנלייט צילום: אנלייט

במסגרת מגעים אלה הוחלט כי התשלום האמור יגיע גם מצד היזמים, שכבר תמחרו את העלות בפרויקטים השונים, וכן מסבסוד של תעריף החשמל הכללי.

פרויקט עמק הבכא של אנלייט הבורסאית, שכבר נמצא בהקמה וכולל 30 טורבינות רוח שיפיקו בתחילת 2021 כ־100 מגה וואט, העביר תשלום של כ־34 מיליון שקל למשרד הביטחון רק כדי שהוא יוכל לעבוד ולהקים את הפרויקט.

ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה שהשיחות האחרונות בין משרד הביטחון למשרדי האוצר והאנרגיה הופסקו לפני כשלושה שבועות, זאת לאחר שמשרד הביטחון לכאורה חזר בו וביקש לתמחר כל פרויקט מחדש. משמעות הדבר שההסכם שנרקם בע"פ, במסגרתו הצבא יקבל כ־230 מיליון שקל לשדרוג תשתיות, הנו רק "נקודת פתיחה". במילים אחרות משרד הביטחון דורש תשלום נפרד על כל פרויקט שיקום רמת הגולן.

"זה כאילו היזמים הפכו לקופה הקטנה של משהב"ט"

במשרדי האוצר והאנרגיה קיבלו את הדרישות החדשות בתדהמה. מבחינתם גם תשלום של 230 מיליון שקל, שהוא חוץ תקציבי למשרד הביטחון, הוא תשלום מיותר, אבל המשרדים היו נכונים לשלם פעם אחת את כדי לקדם את מיזמי החשמל הירוק. "זה כאילו היזמים הפכו לקופה הקטנה של משרד הביטחון", אומרים במשרדי הממשלה. כרגע השיחות במבוי סתום, והפרויקטים והיזמים עומדים ומחכים.

יעדי ייצור החשמל הירוק הוגדרו בהחלטת ממשלה ב־2009. לפי היעדים 5% מכלל ייצור החשמל צריך להיות חשמל ירוק (רוח, חשמל או מים) וזאת עד סוף 2014. עוד נקבע שעד שנת 2020 היקף ייצור החשמל הירוק יכפיל עצמו ויגיע ל־10% מכלל הייצור במשק.

בפועל, היקף ייצור החשמל הירוק הגיע באמצע 2019 רק לכ־6.5%. כלומר, המדינה כבר פספסה את היעד הראשון וספק אם תצליח לעמוד ביעד השני. זו הסיבה שמשרדי הממשלה מאוד רוצים לקדם את הפרויקטים ברמת הגולן. סיבה נוספת היא הורדת תעריפי החשמל.

"כלכליסט" שוחח עם חלק מהיזמים שפועלים שם, וריכוז המתקנים שנמצאים בבנייה, ביישום או בשלב ההיתרים מגיע לעד ל־1,000 מגה וואט, שהם יחד כ־7.3% מכושר הייצור של חברת החשמל. חלק מהיזמות עתידה להכניס לקיבוצים שונים מיליוני שקלים בשנה מעצם חכירת הקרקע עליו יוצבו השבשבות, כאשר מנגד ארגוני סביבה ופעילות ירוקים שונים מנסים להצר את הקמת המערכות הללו בטענה של פגיעה בנדידת הציפורים או חשש לרעש בסביבת היישובים.

ממשרד הביטחון מסרו בתגובה: "המשרד רואה חשיבות רבה בפרויקט ובהתאם מקדם את המהלך המשותף עם משרדי האוצר והאנרגיה. פרטי המו"מ בין משרדי הממשלה ובמיוחד אלו הנוגעים בהיבטים הביטחוניים, ראוי שישארו בין משרדי הממשלה".