הנזיפה של ה־OECD היא הצצה לחולשת המשק הישראלי

חשוב תמיד לבחון כל נתון בדו"ח תחזיות הצמיחה של ארגון ה־OECD המתפרסם בכל מחצית שנה. אך יותר חשוב לנסות לפענח את ה"מנגינה" העולה ממנו. בדו"ח שפורסם היום (ג') אין צורך בחוש מוזיקלי כדי להבין את המנגינה, שהמוטיב המרכזי בה הוא: אין מקום לפאניקה, אבל המגמה היא שלילית והעתיד נראה הרבה פחות ורוד.

הדוגמה המוחשית מכולן היא הורדת תחזית הצמיחה למשק הישראלי ב־2019 מ־3.5% ל־3.1% בלבד. וזה לא הסוף. יש הורדת תחזית גם ב־2020 כך שההאטה עלולה ללוות את ישראל גם בשנה הבאה. כאשר צוללים לנתונים נוספים, מבחינים בצלילים: כל פרמטר שחשוב שיעלה - צפוי לרדת, וכל פרמטר שחשוב שיירד - צפוי לעלות. למשל, שיעור האבטלה שעמד ב־2018 על 4%, צפוי לטפס ל־4.1% השנה ולהמשיך לעלות ב־2020 ל־4.2%. המשמעות: שוק העבודה הרחק משיאו, וסימני ההתקררות הם ההאטה ביצירת מקומות עבודה במגזר העסקי והירידה בשיעור המשרות הפנויות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: צילום מסך

גם הצריכה הפרטית - מדד מהימן של רמת החיים ומנוע הצמיחה העיקרי בשנים האחרונות - צפויה להוריד הילוך עד 2021. מנגד, לפי התחזיות, הגירעון והחוב ממשיכים לעלות ברצף. רמת החוב הממשלתי שכבר עלתה ב־2018 ל־61%, צפויה לעלות שוב ב־2019 ל־61.7% וב־2020 שוב ל־62.5%. לכל זה יש להוסיף את ההמלצה הסמויה של כלכלני ה־OECD לבנק ישראל: "עם חזרתה של האינפלציה לטווח היעד ואבטלה נמוכה, העלאה נוספת והדרגתית בריבית תהיה ראויה". כלומר, מחיר הכסף צפוי לעלות והלוואות ומשכנתאות יתייקרו. משמע - החגיגה נגמרה.

"עליכם לשמור על משמעת פיסקאלית", כותבים כלכלני ה־OECD ומזהירים כי "ללא קיצוץ בהוצאות והגדלת הכנסות ממסים - תפספסו את יעדי הגירעון". האזהרה, המיועדת כמו כל הדו"ח לממשלה החדשה, אשר שריה העתידיים חיים באגדת פיות, מגיעה מגוף חיצוני שנוצר כדי להעמיד מול כל מדינה מראה גדולה ואכזרית. "יש צורך בהידוק המדיניות כדי לעמוד ביעדים הפיסקאליים לטווחים ארוכים יותר ולהבטיח כרית ביטחון במקרה של מימוש הסיכונים. אם לא יינקטו הצעדים, הגירעון התקציבי בשנים 2019 ו־2020 יגדל במידה ניכרת (3.4% ו־3.5% תמ"ג בהתאמה), הרבה מעבר ליעדי הממשלה (2.9% ו־2.5% בהתאמה)", נכתב.

הסכנה הגדולה היא כי החוב, שכבר עלה ב־2018, יעלה שוב ושוב, וזאת עוד לפני שמביאים בחשבון את הדרישות החריגות של השותפות הקואליציוניות. לגבי הגירעון התקציבי בשנה הבאה כלכלני הארגון אינם מהמרים על "הצלחה כבירה" באתגר הראשון, אישור תקציב מאוזן של ממשלת נתניהו החדשה: כ־3.4% מהתמ"ג - השני בגודלו במערב אחרי ארה"ב והרחק מאוד מהממוצע של המדינות המפותחות (רק 0.3% מהתמ"ג).

כלכלני הארגון חותמים את הדו"ח עם סוגיה חיונית - הרפורמות המבניות הנדרשות להבטחת צמיחה ארוכת שנים ובת־קיימא. הרשימה מוכרת: הגברת הפריון, ליברליזציה של שוק המוצרים (חלב, בשר, ביצים, פירות ועוד), הפחתת בירוקרטיה וקידום רגולציה ידידותית למגזר העסקי, טיפוח מיומנויות לחרדים וערבים.

אתמול פרסמו כלכלני ה־OECD דו"ח שהתרכז בהשגת פיתוח כלכלי לטווח הארוך. באמצעות 17 קטגוריות (עוני, אי־שוויון, חינוך, בריאות ועוד) הם ביקשו למדוד את המרחק של כל אותם מדדים מהיעדים הכמותיים שנקבעו ל־2023. התוצאות לא מפתיעות: ישראל מפגרת מאוד בפרמטרים כמו שימוש באינטרנט בבתי ספר לצרכים פדגוגיים, במדדים של עוני יחסי, של שימוש באנרגיה מתחדשת, מיחזור זבל, שוויון מגדרי, ועוד.

אלא שקשה לראות את הממשלה והעומד בראשה עוסקים ברפורמות כלכליות חיוניות כדי להשיג פיתוח כלכלי. נדמה כי תשומת הלב, הרצון והמשאבים הפוליטיים ממוקדים כעת ברפורמות במישור המשפטי ולאו דווקא בצורך לקדם את האינטרסים של המשק הישראלי כולו.