בית המשפט: הביטקוין אינו מטבע אלא נכס - ולכן יש לשלם מס על רווחים ממנו

בית המשפט המחוזי מרכז - לוד הוציא היום פסק דין תקדימי בנושא הקובע כי הביטקוין אינו מטבע כפי שביקש לקבוע נועם קופל, אלא מדובר בנכס, ולכן רווחים ממנו חייבים במס (בעוד שרווחים בעקבות שינוים בשער המטבע אינם חייבים במס).

מפסק הדין עולה כי המערער רכש ביטקוין ב-2011 ומכר אותו ב-2013 ברווח של 8.3 מיליון שקל. לטענתו, מאחר ומדובר ב"מטבע חוץ" מדובר בפועל בהפרשי שער ולא ברווחים ולכן הם פטורים ממס.

לקריאת פסק הדין המלא

ביטקוין צילום: Dan Kitwood

במקביל רשות המסים טוענת כפי שהבהירה כבר בחוזר לפני מספר שנים כי מדובר בנכס, ולכן את הרווחים ממנו יש למסות במס רווח הון שעומד היום על 25%. ברשות המסים מתבססים על חוק בנק ישראל שם מוגדר מטבע חוץ כ"הילך חוקי" של מדינה כלשהי, אולם לטענת המערער באמצעות עו"ד יואב ציוני כי מאחר ולא מדובר במטבע או שטר פיזי אלא רשומה דיגטלית ולכן ההגדרה בחוק אינה רלוונטית. עוד טען כי מבחינה כלכלית וחשבונאית, לאור האמון שהמשתמשים נותנים בו, יכולתו לשמש כמדד לערך ובשל היותו שומר ערך ואמצעי תשלום, יש לראותו כמטבע.

מלבד ההסתמכות על חוק בנק ישראל טענו בפקיד שומה רחובות באמצעות עורכות הדין שירה ויזל גלצור וגלית פואה מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות ת"א (אזרחי), כי גם מבחינה חשבונאית ואף מבחינה כלכלית לא מדובר ב"מטבע "וזאת לאור התנודתיות הרבה בערכו והסיכונים הכרוכים בהשקעה בו ולאור העובדה כי אינו משמש כמדד לערך ואף השימוש בו מצומצם ומתמקד בעיקר בשוק העברייני ברשת ה- Darknet.

בית המשפט לא קיבל את טענותיו של המערער בנוגע לביטקוין וקבע, בין היתר, כי צודקת רשות המסים בטענתה כי הביטקוין אינו מטבע גם במובן הכלכלי "בראש וראשונה על שום כך שלמרות השימוש הנעשה בביטקוין, קשה מאוד לומר כי הוא נהנה מהאמון שלו זוכים מטבעות המהווים הילך חוקי במדינות השונות". עוד הוסיף כי "יש לתת את הדעת לכך כי אמון הציבור במטבעות המסורתיים מבוסס על קיומו של בנק מרכזי המתערב במסחר על מנת למנוע תנודתיות גבוהה מדי בשער החליפין באופן העלול להעמיד את הציבור בפני סיכון פיננסי משמעותי".

לדברי השופט "התנודתיות הרבה בערך הביטקוין והסיכונים הנלווים לכך, מובילים למסקנה לפיה אף קשה לראות בביטקוין כאוגר ערך". שופט פסק כי "למעשה, לא עלה בידי המערער להוכיח כי הביטקוין ממלא איזו מהפונקציות המקובלות בעולם הכלכלה והנדרשות לצורך הגדרתו כ'כסף' לאמור - אמצעי חליפין להעברת ערך עבור סחורות; .אוגר ערך; יחידת חישוב ערך".

קופל נדרש לשאת בהוצאות משפט של 30 אלף שקל

לדברי עו"ד איתי ברכה ממשרד ברכה ושות': "פסק הדין מהווה איתות לכל מי שטרם דיווח על הרווחים אותם הפיק לאורך השנים מהמסחר במטבעות וירטואליים או לכאלה שנאחזו עד היום בחוות דעת משפטית שקיבלו בעבר, הפוסקת כי רווחים המתקבלים ממטבעות דיגיטליים אינם חייבים במס. מדובר בפסק דין ברור שאינו משתמע לשתי פנים ותחולתו רטרואקטיבית ולא מיום פרסום ההחלטה שכן אין המדובר בתיקון חקיקה אלא רק בפרשנות לחוק הקיים".