דעה
מחאת הגלימות השחורות: פרקליטים על בריקדות
בניגוד להרגלם להתאגד רק כשאינטרס כלכלי שלהם נחשף לסכנה, מתרחבת מחאת עורכי הדין הבכירים נגד יוזמות החקיקה של נתניהו
"נגיע למרי אזרחי", מזהיר עו"ד גיורא ארדינסט, "נגייס את בכירי המגזר הפיננסי והעסקי, את בכירי הרופאים, את מובילי התרבות והאקדמיה. ואם צריך, נארגן השבתה כללית של עורכי הדין". ארדינסט נמנה על התארגנות עורכי הדין הבכירים למחאה נגד יוזמות החקיקה שמבקשות לפגוע בדמוקרטיה, במערכת המשפט ובשלטון החוק.
- לשכת נתניהו: "לא מקדמים את חוק החסינות בהסכמים הקואליציוניים"
- גדעון סער נגד חוק החסינות: "אפס תועלת ומקסימום נזק"
- “אם צריך נשבית את מערכת המשפט במחאה"
מדובר בהתארגנות חריגה ונדירה בנוף המקצועי, האינדיבידואלי והתחרותי הזה. כבר היו התארגנויות מקצועיות סביב האינטרסים של הגילדה - למנוע הסגת גבול מקצועית או לבלום גידול במספר עורכי הדין. הפרקליטות שבתה בזמנו כדי להפיל את נציבת התלונות שהופקדה עליה, הילה גרסטל. אבל יציאה פומבית נגד חקיקה שמבקשת לערער את הדמוקרטיה היא בהחלט יוצאת דופן. עורכי דין מתאגדים בדרך כלל כשאינטרס כלכלי־מקצועי ישיר שלהם נחשף לסכנה. טובת הכלל הפסיקה מזמן להטריד את סדר היום שלהם. כנראה שהפעם הם מזהים סכנה ממשית להמשך קיומה של ישראל כדמוקרטיה ליברלית, שוויונית, שוחרת שלטון חוק וזכויות אדם. סכנה שחורגת מתמרון משפטי־פוליטי לגיטימי ונתפסת כאיום אמיתי על המשטר. איום על שלטון החוק במטרה לברוח משלטון החוק באמצעות החרבתו.
"הלקוחות לא ייפגעו"
היוזמה שהשיק אתמול עו"ד צביקה בר נתן וליכדה סביבה את עורכי הדין הבולטים והחזקים, הדהדה בעוצמה שהבליטה את השאלה מה ניתן ת'כלס לעשות. ומדובר בשני מסלולים.
הראשון, מחאת חופש הביטוי שתחרוג מעצומות ומאמרים, ותצא לרחובות. "אם אלף אתיופים חסמו ליום אחד את תל אביב אנחנו נחסום לימים רבים את המדינה", אומר ארדינסט, "אני מקבל עשרות טלפונים, מאנשי עסקים ומעורכי דין וכולם עם להט ודם בעיניים - איך עוצרים את הדבר הזה. כולם מבינים שהמדינה לפני והמדינה אחרי היוזמות האלה כבר לא תהיה אותו הדבר".
המסלול השני הוא השבתה, וזה כבר יותר מסובך. כשפרקליטי המדינה שובתים, נפגע הכיס הציבורי, ואילו לעורכי הדין יש לקוחות פרטיים שעלולים להיפגע - בכיסם, וחלילה גם בחירותם. "נעשה זאת כך שהלקוחות לא ייפגעו", אומר ארדינסט, "נגרום לשביתה כללית של כל עורכי הדין בישראל".
ביום רביעי שעבר התייחס ראש הלשכה הזמני והמתמודד על ראשות הלשכה עו"ד אבי חימי ליוזמות להחליש את מערכת המשפט. "אינני שייך למחנה פוליטי והמצפן שלי הוא ערכים אוניברסליים - לחיות בחברה הוגנת ושוויונית ששלטון החוק הוא הבסיס לקיומה", אמר חימי. "ולמי שרוצה לעלות עם די־9 על בית המשפט העליון, אני אומר בקול רם וצלול - חלקי לא עמכם".
דברים יפים, הבעיה היא שלחימי אין את הכריזמה שתוציא את עורכי הדין לרחובות, ואולי גם אין לו כוונה כזו. בעיה נוספת היא שאף אחד לא באמת סופר את לשכת עורכי הדין, ורק טבעי שהיוזמה החדשה מתבשלת מחוץ לכתליה.
אגב, גם כשדיברו על היו"ר אפי נווה כמי שהחזיר את הלשכה לימיה הגדולים, לא כללו הימים האלה את ההתייצבות לצד הערכים שעליהם חימי דיבר. מהסיבה הפשוטה שנווה בחר לכרות ברית פוליטית ומקצועית עם שרת המשפטים איילת שקד, האם הרוחנית וגם המעשית, של חלק מהיוזמות שנשקלות היום נגד מערכת המשפט.
"לא כל פסק הוא סירוס"
"פוליטיזציה" ו"ניגוד עניינים" הם שתי הטענות שמוטחות ביוזמה החדשה בידי הגורמים המשפטיים שמזוהים עם הימין הפוליטי - פורום קהלת וסיעת "אמונה במשפט". "עורכי דין בכירים המופיעים לא פעם מול שופטי בית המשפט העליון והתלויים לפרנסתם בשכנוע השופטים יוצאים במחאה חריפה בעד שימור כוחו העצום של בית המשפט העליון", צייץ הפורום.
ואילו ראשי הסיעה הדתית־חרדית "אמונה במשפט", המתמודדת בבחירות ללשכת עורכי הדין, עורכי הדין יצחק נטוביץ ויוסי ויצמן, תקפו את המחאה: "סוגיית הפרדת הרשויות זקוקה למוח, לא לכוח. לא כל פסיקת בג"ץ, היא סירוס המשילות ופגיעה בממשלה. לא כל חקיקה בתחום המשפט, היא קץ הדמוקרטיה".
עו"ד בר־נתן מיוזמי מחאת הבכירים מבטל בתגובה את המניע השבטי־פוליטי: "המאבק הזה נטול גוון פוליטי והוא צריך להיות משותף לכל האזרחים אשר המדינה הזו יקרה להם. אנו מכירים בלגיטימיות של השלטון, אך שוללים בתוקף את הלגיטימיות של מעשים ופעולות שנועדו, בחסות החוק, למוטט את שלטון החוק, וזאת מתוך צרכים אישיים ופופוליסטיים".