רכב ושעשועים

מתברר שהסיבה לצמיחה, כמו גם לנתונים נוספים בדו"ח, היא הזינוק החד ביבוא מכוניות לישראל (ראו תרשים). כך אף הבהירה הלמ"ס, שהציעה - לצורך קבלת תמונה שמבטאת באופן מהימן יותר את קצב הצמיחה במשק - להתייחס לנתוני עליית התמ"ג בניכוי מסים נטו על יבוא. על פי חישוב זה, שיעור הצמיחה יורד לרמה של 3.7% בלבד. מדובר, עדיין, בשיעור צמיחה נאה, אך הוא אינו יוצא דופן ומפתיע, ודומה לזה שנרשם ברבעון האחרון של 2018 וברבעון הראשון של אותה שנה.

נוסף על כך, כלכלנים נוהגים לומר כי לא שיעור הצמיחה הוא הנתון החשוב, אלא הרכב הצמיחה. זאת כדי להבין מה מקור הצמיחה, מה מוביל אותה ואילו מנועים מייצרים אותה. על אחת כמה וכמה בעידן שבו ממשלות מחפשות בכל דרך אפשרית לנקוט מדיניות אשר תשיג צמיחה כלכלית בת־קיימא. צלילה אל תוך הנתונים מדגישה שוב כי הזינוק ביבוא המכוניות - שהוא פרי של שינוי במדיניות המס על מכוניות - משפיע כמעט על כל מקורות הצמיחה או השימושים במשק: גם על הצריכה, גם על ההשקעות וגם על ההוצאה הממשלתית.

הליסינג משפיע על ההשקעות

מדו"ח הלמ"ס עולה כי הצריכה הפרטית זינקה ברבעון הראשון בכמעט 8%, השיעור הגדול ביותר בשנים האחרונות, ולפיכך עלתה גם הצריכה לנפש (5.7%). מיותר לציין כי גם הצריכה הפרטית של מוצרים בני־קיימא זינקה בשיעור חסר תקדים - 85%. אך כל השיעורים הדרמטיים האלה מושפעים כולם מאותו אירוע מכונן שהוזכר קודם - הזינוק החד ברכישת מכוניות, שכאמור נובע משינוי מדיניות המס ולא משינוי העדפות או רצונות הציבור.

חשוב להדגיש שלגבי קניית המכוניות, מדובר בעיקר בהקדמת הרכישות ולא בהגדלתן, וסביר להניח כי ברבעונים הקרובים נהיה עדים לירידה משמעותית בהיקף הרכישות.

אחד מהנתונים המשמעותיים ביותר בדו"ח של הלמ"ס הוא העלייה בהשקעות בענפי המשק (16%). אלא שגם כאן האירוע המכונן של יבוא מכוניות משאיר את עקבותיו, ובגדול. שכן רכישת מכוניות על ידי חברות ליסינג נחשבת השקעה. לפיכך, גם התוצר העסקי, שזינק בשיעור לא שגרתי של 5.8% ברבעון, מושפע מכך.

מה קרה למרכיב ההשקעות שאינו מושפע מהמכוניות, למשל ההשקעה בבנייה למגורים? ובכן, הוא ירד ב־1%, זו הפעם השמינית ברציפות. המסקנה המתבקשת היא כי אחרי שמונה רבעונים של ירידה מתמשכת ורצופה בבנייה למגורים - עלייה במחירי הדירות בטווח הבינוני־הארוך היא בגדר עובדה מוגמרת.

בפיקוח על הבנקים מודאגים

זו הפעם השלישית בשנים האחרונות שבה נתוני הצמיחה של המשק הישראלי משתבשים משמעותית בעקבות שינוי מדיניות המס על הרכבים, שגורם לזינוק חד ביבוא מכוניות. אך נראה כי הפעם הנתונים דרמטיים יותר. יבוא המכוניות עמד ברבעון השלישי של 2018 על 62.2 אלף כלי רכב, ברבעון הרביעי ב־2018 - על 57.2 אלף רכבים, וברבעון הראשון השנה הוא הגיע ל־113.4 אלף. כלומר, כמות המכוניות שנכנסו לישראל הוכפלה בתוך רבעון.

ניתוח של משרד האוצר ובנק ישראל מדגים היטב את המקור לתופעה. הבנקים וחברות האשראי דחפו לציבור הלוואות לרכישת מכוניות חדשות, תוך ניצול הריבית האפסית במשק. העמדת האשראי הגיעה במקרים ל־100% מערך הרכב. כלומר רוב המכוניות החדשות בישראל שייכות בעצם לנותני האשראי. זה לא משנה את התוצאה שהיא שפע של מכוניות שסותמות את כבישי ישראל.

חדוה בר, המפקחת על הבנקים, מודעת היטב לתופעה ופועלת לצמצומה. בר מודאגת פחות מהפקקים ויותר מהסיכון למשק, שכן השכבות החלשות שהצטרפו לחגיגת רכישת הרכבים הן אלו שהסיכוי שלהן להחזיר את ההלוואות הוא הנמוך ביותר.

המציאות בישראל היא חלומית עבור כל השחקנים: אלו שאין להם - מקבלים רכב כמעט בחינם, הגופים הפיננסיים - חוגגים, והפוליטיקאים ממשיכים להתבשם מנתוני צמיחה וצריכה מרשימים. זו הסיבה שהאווירה במסדרונות השלטון ממשיכה להיות: תנו לנו לישון בשלווה וליהנות מהחלום בשקט, ואל תהיו חמוצים. 

פקק תנועה באיילון צילום: יאיר שגיא