בלעדי לכלכליסט
הזרמות הענק לא עוצרות את הגירעון בבתי החולים
למרות הסיוע העצום של 1.83 מילארד שקל ממשרד הבריאות, הגירעונות המצטברים של המוסדות הרפואיים שבבעלות המדינה עלו ב־2018 בכ־2%. בצפון הארץ המצב החמור ביותר, בזמן ששיבא־תל השומר ואיכילוב במרכז במגמה חיובית
הגירעונות של בתי החולים הממשלתיים בישראל עלו בכ־2% בלבד בשנה האחרונה, אך זאת הודות לזינוק של 37% בסיוע הממשלתי מאז 2017, שהגיע ל־1.83 מיליארד שקל ב־2018. כך עולה מהדו"חות הכספים הרשמיים של משרד הבריאות לשנת 2018 שהגיעו לידי "כלכליסט".
- המהפכה שאמורה לשחרר את הפקק במחלקות הפנימיות
- ליצמן דורש תוספת של 5 מיליארד שקל למערכת הבריאות; מציע להעלות המס ב-0.5%
- רגע לפני הבחירות: מחלקים מחדש את סל הבריאות
לסכום הזה מתווספים כ־735 מיליון שקל ששילם משרד האוצר רק בשנה שחלפה לטובת הפנסיה התקציבית של העובדים. חשוב לזכור כי בניגוד לחברה פרטית, בתי החולים הינם מוסדות ללא מטרת רווח שנועדו לספק שירותי בריאות טובים, תוך שמירה על גירעון נמוך וסביר.
בתי החולים הכלליים הממשלתיים (מוסדות ציבוריים בבעלות המדינה באמצעות משרד הבריאות) הם: שיבא־תל השומר, איכילוב, רמב"ם, אסף הרופא, וולפסון, נהריה, ברזילי, הילל יפה, זיו, בני ציון ופוריה.
לפי הדו"ח, סך כל גירעונותיהם עמד ב־2018 על 1.91 מיליארד שקל למרות הסיוע העצום ממשרד האוצר. בנוסף לבתי חולים אלו ישנם עוד תשעה בתי חולים ציבוריים בבעלות קופת חולים כללית המתוקצבים באמצעות הקופה עצמה. כמו כן, ישנם מספר מוסדות ציבוריים בבעלות פרטית כמו הדסה בירושלים, אסותא באשדוד, ולניאדו בנתניה, שלפי הדו"ח מקבלים גם תמיכה ממשרד הבריאות באמצעות הסכמי הבראה שחתמו מולו.
על פי הנתונים, בית החולים שיבא־תל השומר, שהמגזין היוקרתי "ניוזוויק" כלל אותו השנה ברשימת עשרת בתי החולים הטובים בעולם, דווקא עבר בשנת 2018 לעודף תקציבי של כמעט 4 מיליון שקל, אחרי גירעונות של למעלה מ־20 מיליון בשנתיים האחרונות. מנגד, בית החולים רמב"ם בחיפה, העמיק את הגירעון בשנה שחלפה לכ־140 מיליון שקל - 43% יותר מ־2017.
מצבו של בית החולים איכילוב בתל אביב הוא הרבה יותר פשוט: המוסד נמצא במצב של איזון פיננסי עם גירעון של 7 מיליון שקל בלבד, עד שמגיעה העת לתשלום הפנסיה התקציבית שזינקה ב־2018 ל־179 מיליון שקל. מסיבות טכניות ובניגוד לכל שאר בתי החולים הממשלתיים, הפנסיה של עובדי איכילוב משולמת מכיסו ולא על ידי מנהל הגמלאות במשרד האוצר, ולכן הסכום מופיע כהוצאה שוטפת של המוסד. בשאר בתי החולים, תשלום הפנסיה אינו נכלל בהוצאות ולפיכך גם לא בגירעון.
מצבם של אסף הרופא, נהריה ווולפסון הוא בכי רע כאשר הגירעונות שם טיפסו ליותר מ־200 מיליון שקל כל אחד. הסיבה לכך היא ככל הנראה הכנסות הנמוכות מההוצאות עבור מתן שירותים רפואיים. גם בית החולים ברזילי, שנפגע מרסיסים בסבב ההסלמה האחרון, הגדיל את הגירעון לכ־225 מיליון שקל - 26% יותר לעומת 2017.
למרות שהגירעון הכללי ביחס למחזור דווקא ירד, הנתונים מראים כי גם עם הרחבת הסיוע, הגירעונות לא יורדים, למעט בשני בתי החולים החזקים שבמרכז הארץ - שיבא ואיכילוב. הדו"חות משקפים היטב את ההתפתחויות שעליהן מתריע המשרד לאחרונה, ובראשן התייקרות השירותים הרפואיים בעקבות מחירן הגבוה של הטכנולוגיות החדשות. על פי נתוני המשרד, עלות ממוצעת של סל תרופות אונקולוגיות עמד ב־2006 על כ־29 אלף שקל, סכום שזינק בתוך 10 שנים ליותר מ־100 אלף שקל.
נתונים נוספים בדו"ח הראו כי הגירעונות המצטברים של בתי החולים הפסיכיאטריים עמדו ב־2018 על כ־400 מיליון שקל, לעומת 436 מיליון שקל אשתקד, ובבתי החולים הגריאטריים עמדו על 293 מיליון שקל, בדומה ל־2017.