עתיד לא מובטח: למרות חובת ההפקדה, ל־16% מהשכירים במשק אין פנסיה

למרות חובת הפקדת פנסייה לשכירים, ל־16% מהשכירים במשק אין פנסיה. כך עולה ממחקר שיוצג היום על ידי המוסד לביטוח לאומי, משרד האוצר והמרכז לפנסיה ביטוח ואוריינות פיננסית, בכנס של ג'וינט־אשל העוסק ב"מאה שנות חיים לאדם". המצב חמור במיוחד בענף הבנייה, שבו ל־43% מהעובדים אין פנסיה, ובענף האירוח והמזון ל־29% מהשכירים לא מופקדים הכספים. ממצאי הפילוח המגדרי הראו כי אחוז הגברים ללא פנסיה גבוה משמעותית מאחוז הנשים.

פרופ' אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, מעורכי המחקר צילום: עומר מסינגר

את המחקר הוביל ד"ר אופיר פינטו, מנהל היחידה לתכנון מדיניות במחלקת המחקר של ביטוח לאומי, בשיתוף עם זאב קריל, ראש צוות מחקר באגף הכלכלן הראשי באוצר וכן גם עם ראש המרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן גוריון פרופ' אביה ספיבק והחוקרת שרית מנחם כרמי. זאת הפעם הראשונה בה המחקר לא התבסס על סקר אלא על בדיקת מאגר נתונים של כל תלושי השכר במשק.

צו ההרחבה המחיל פנסיה חובה הונהג ב־2008 וב־2017 נקבע כי חובה להפקיד פנסיה מלאה ולא חלקית. למרות זאת המחקר מגלה כי ל־16% מהשכירים עדיין אין פנסיה. בחמישון התחתון ליותר משליש מהשכירים אין פנסיה, בחמישון השני ל־24%, אבל לעומת זאת, בחמישון העליון רק ל־3%.

בניגוד לרוב הנתונים התעסוקתיים המתייחסים לגברים ונשים במשק, נתוני המחקר העלו כי דווקא להרבה יותר גברים אין פנסיה מנשים. בקרב צעירים עד גיל 34, לרבע מהגברים אין פנסיה לעומת 15% מהנשים. בקרב מבוגרים בני 45 ומעלה ל־16% מהגברים אין פנסיה, לעומת 9% בלבד מהנשים.

ענפי התעסוקה שבהם השיעור הגבוה ביותר של הפרת צו ההרחבה הם ענף הבנייה 43%, ענף האירוח והאוכל — 29%, וענפי הנדל"ן והתחבורה ־ 25%. משמעות הנתונים היא שבעיית אי ההפקדה לפנסיה חמורה במיוחד במגזר הערבי, שכן חלק ניכר מהעובדים בענפים אלה הם ערבים.

שיעורים נמוכים של שכירים ללא פנסיה נרשמו במקצועות שבהם יש ועדים חזקים. השיעור הנמוך ביותר (1%) הוא בענף החשמל ואחריו בענף המנהל הציבורי (2%). לעומת זאת בענפי החינוך, הבריאות והרווחה נרשם שיעור לא מבוטל של 10% עובדים ללא פנסיה. הסיבה היא ככל הנראה ריבוי עובדי הקבלן במקצועות אלה.

פרופ' ספיבק, אחד מעורכי המחקר, ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, אומר בעקבות הנתונים כי "לצערנו האנשים שאין להם פנסיה הם החלק החלש של האוכלוסייה, יותר ערבים מיהודים ומה שקורה בענף הבניה זה פשוט סקנדל. לא רק שהם מתים מתאונות, הם גם לא מכוסים בפנסיה". הוא מסביר זאת בהעדר אכיפה וענישה. את העובדה שמצבן של נשים טוב יותר הוא מסביר בכך שהן שרבות מהן עובדות במשרות משרדיות מסודרות יותר.

החוקרים מציעים שלושה צעדי מדיניות על מנת להתמודד עם התופעה: הגברת האכיפה והענישה תוך מיקוד בענף הבנייה, קמפיין ציבורי לעידוד המודעות לפנסיה חובה, וקביעת יעד ממשלתי.

מנכ"ל ג'וינט־אשל יוסי היימן אמר בתגובה לממצאים כי "העליה בתוחלת החיים מובילה למצב שרובינו נעביר כשני עשורים מחיינו בפנסיה, ובעתיד אף יותר. הציבור לא מודע לחשיבות החיסכון הפנסיוני ולטעויות הנפוצות שגורמות להקטנתו". לדבריו, "חייבים לתת מענה הכולל תמיכה והכוונה לניהול תקופת החיים החדשה, הכנה לפרישה וחינוך פיננסי, קידום תעסוקה איכותית לבני 60 ומעלה וקידום יזמות לגיל השלישי".