חייבים שלמו חובותיכם! דירת המגורים בסכנה

מוגש מטעם DUN'S 100

בחודש ספטמבר הקרוב יכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אשר פורסם הכולל מעל ל-380 סעיפים, כאשר לפחות אחד מהם - סעיף 229 – משנה את מצבם של פושטי רגל רבים מן הקצה אל הקצה.

חוק חדלות הפרעון משנה בצורה דרמטית את הליכי פשיטת הרגל כאשר מטרתו המוצהרת של החוק הינה שיקומו של החייב שהינה מטרה חברתית רבת ערך .

חלק ניכר מאנשים שנקלעו לקשיים כלכלים שוקלים את האפשרות בנקיטת הליר פש"ר כאשר כיום ולאור החוק החדש יש לנקוט במשנה זהירות, מושכל יסוד הוא כי דירת המגורים הינה מבצרו של החייב ובני משפחתו כאשר במרבית המקרים בן הזוג השני כלל איננו חייב מאומה לנושים ואיננו מעורב בפעילות העיסקית של החייב ואין כל ספק כי הוראותיו של החוק החדש מרעים עד מאוד את מצבם של החייב ובני משפחתו בשמירת מקום מגוריהם.

המצב דהיום מבוסס על סעיף 33 לחוק הגנת הדייר הקובע כי כאשר אדם מחזיק בנכס שהוא אחד מבעליו ונכס זה נמכר בהוצאה לפועל או בפשיטת רגל – יהיה אותו מחזיק "לדייר של בעלו החדש של הנכס".

תכלית הליכי פשיטת הרגל הינה איזון בין זכויות הנושים לפירעון חובותיהם מתוך נכסי החייב לבין האינטרסים של החייב, אשר איתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו ולשקם עצמו כלכלית. בנסיבות אלו נעשה שימוש בהוראות סעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל נוסח חדש התש"ם-1980 ,שם נתן המחוקק ביטוי לרצונו להבטיח לחייב ולתלויים בו (אשר לרוב לא חטאו ביצירת החוב) קורת גג לראשם.

בפקודת פשיטת הרגל המקרה הנפוץ בו נעשה שימוש בסעיף זה הינו כאשר רשומה לטובת זוג דירת מגורים בבעלות משותפת ואחד מבני הזוג נקלע לחובות. כאשר יבקשו הנושים למכור את הדירה, בין אם בפשיטת רגל ובין אם בהוצאה לפועל, יעשה שימוש בסעיף 33 לחוק הגנת הדייר וסעיף 86 א לפקודה והנכס יימכר יחד עם החייב ובת זוגו כדיירים מוגנים אשר אפילו לא חייבים בתשלום דמי שכירות, למשך שארית חייהם. סעיף 33 אינו כולל כל התייחסות לשווי הבית וחל על וילה בסביון כפי שהוא חל על דירה ישנה בפריפריה.

כתוצאה מכך, עמדו בפני הנושים שתי אפשרויות: האחת, לנסות ולמכור את הבית יחד הדייר המוגן. היות ואף בשוק נדל"ן "חם" לא רבים מעוניינים בדירה בה לא יוכלו לעשות כל שימוש במשך עשרות שנים, השמאות שתינתן בגין דירה שכזו הינה כשליש משוויה בשוק החופשי.

האפשרות השניה היא מתן אפשרות לבן הזוג, שאינו בחובות, "לרכוש" מהנושים את חלקו של בן הזוג השני בשישית משוויה בשוק החופשי (שכן מדובר בחצי מדירה השווה שליש מדירה בשוק החופשי). בפועל, כמעט ולעולם לא נמכר הבית ובן הזוג השני כמעט ותמיד יפדה את הבית בסכום נמוך, כאשר אם אין בכוחו לגייס אפילו שישית משוויו לרוב, בעידוד בית המשפט, יתפשרו הנושים על סכום נמוך אף יותר.

עו"ד אביחי ורדי צילום: יח"צ

כך, אפילו נושים שהבטיחו את זכויותיהם ובדקו כי לאדם שהלוו לו כספים יש בבעלותו בית, במחשבה שיוכלו להיפרע ממנו, נותרים עם ידיהם על ראשם ורק שבריר מנשייתם בידם בעוד החייב ממשיך לגור באותו הבית.

בכדי להתמודד עם מצב זה, לפחות בכל הנוגע לחוב משכנתה, החלו הבנקים לכלול בהסכמי המשכנה סעיף בו הלווה מוותר על הגנת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר. כאשר אדם שחתם על ויתור שכזה ייקלע לחובות והבנק יפתח כנגדו תיק הוצאה לפועל, לא תעמוד לו הגנת החוק והדירה תימכר, אך לנושים רגילים לא תהא כל הגנה ולא יוכלו, כמעט לעולם, להיפרע מהנכס אף כאשר שוויו משמעותי.

כלומר, נוצר מצב בו אדם בעל חוב משכנתה שאינו עומד בתשלומיה ייאלץ למכור את ביתו, אף אם מדובר בדירה פשוטה, בעוד פושט רגל, אף אם חובותיו גדולים בהרבה ואף אם הוא גר בוילת פאר, יצא מההליך לרוב לאחר שבת זוגו "רכשה" את זכותו בבית בנזיד עדשים, ויזכה להמשיך להתגורר בה.

בתי המשפט בישראל, אשר נתקלו לעיתים קרובות במצב מעוות זה, אך לא יכלו לשנות את לשונו החד משמעית של החוק, ניסו לצמצם את תחולתו במגוון דרכים פרשניות. כך למשל צומצמה ההגנה למקרים בהם רשומה הדירה בטאבו על שם בני הזוג, תוך החרגת מקרים בהם רשומה הערת אזהרה בלבד (הלכת פרמינגר) דירה באיו"ש לדוגמא איננה חוסה תחת ההלכה שכן רשומה במינהל ולא בטאבו.

חוק חדלות פירעון, החדש שיכנס לתוקפו בספטמבר 2019, קובע כי הגנת חוק הגנת הדייר לא תחול עוד בהליכי חדלות פירעון הן לעניין החייב והן לעניין שותפו לזכות בנכס. במקום הגנה זו, מורה החוק כי יש לשקול את התועלת לנושים לעומת הנזק לחייב, תוך בחינת גילו של החייב, גילם של בני משפחתו הגרים עמו ועוד. נראה כי החוק בנוסחו הנוכחי יוביל למכירת דירת החייב לרוב, כאשר אותם שיקולים יקבעו בעיקר את משך תקופת הדיור החלוף בה שכר דירתו ישולם על ידי הנושים.

מצד אחד ברור כי מדובר בתיקון של מצב מעוות, אך מצד שני קיימת תחושת אי נעימות מכך שבמצב החדש יפונו משפחות מביתם בשל חובות של אחד מהם. בין כה וכה, מדובר בשינוי מהותי ביותר המבדיל בין חייב שביתו יימכר לבין חייב שיצא מההליך עם בית בבעלותו.

משכך, ניתן לצפות כי בתקופת המעבר צפויים מאבקים רבים בין חייבים המצויים בהליך או שייכנסו אליו בתקופת המעבר לבעלי תפקיד בשאלה האם להחיל את הוראות החוק החדש עליהם, כאשר על כף המאזניים עומד מצד אחד שכר טרחתו של בעל התפקיד, הנגזר מהסכום הנכנס לקופת הנושים, לבין חייב ומשפחתו המבקשים לשמור על ביתם.

נדמה לי כי החובק בנוסחו החדש פוגע באופן בלתי מידתי בקורת הגג המשפחתית.

עו"ד אביחי ניסן ורדי יו"ר ועדת חדלות פירעון מחוז תל אביב