פייק מאבק ביוקר המחייה

משרד החקלאות הגיב אתמול לדו"ח מבקר המדינה, וטען כי "הביקורת המופנית כלפי המשרד בטעות יסודה ואינה נכונה. ההיפך הוא הנכון". התגובה הזאת מקפלת בתוכה את היסודות למה שהגדיר מבקר המדינה יוסף שפירא כ"פעילות ממשלתית שמתאפיינת בשורה של חולשות מקצועיות ותפקודיות". במקום להכיר ברצף הכשלים בשני העשורים החולפים, שהובילו לכך שהציבור בישראל משלם הרבה מדי על תוצרת פירות וירקות, המשרד מתכסה ביישום כושל של מהלכים שוליים והזנחה פושעת של תחום אחריותו, תוך גלגולה על משרד האוצר.

מדו"ח המבקר עולה תמונה של סחבת מתמשכת ביישום מהלכים שעשויים היו להביא להורדת מחירי הפירות והירקות ובראשם, אי־יישום החלטת הממשלה מ־2001 להקים שוק סיטוני חדש, שנועד להביא להפחתה בפער התיווך ולעלייה באיכות התוצרת החקלאית. אלא שהשוק הסיטוני עדיין פועל במתחם זמני שהוקם בצריפין ב־2006, בתנאים של מחסור בשטחי אחסנה, צפיפות וחוסר יעילות. בשנה שעברה נסתם הגולל על התוכנית להקמת השוק, עם החלטת משרד החקלאות לסגור את חברת שוק סיטוני שהיתה זרוע הביצוע שלו לנושא.

ארכיון צילום: אוראל כהן

בהיעדר שוק כזה ונוכח עליית מחירי הפירות והירקות משנה לשנה, ניסה המשרד להקים שווקי איכרים, שיאפשרו לחקלאים למכור באופן ישיר תוצרת טרייה לצרכנים. גם במקרה זה, גרירת הרגליים היתה המוטיב המרכזי, שכן חלפו חמש שנים מאז ההמלצה לקדם שווקים אלו עד שהחל המשרד לממנם. במקרה זה המהלך אמנם ייושם, אולם הביצוע לקוי, שכן במועד סיום הביקורת, ספטמבר 2018, הופעלו שוקי איכרים בארבע רשויות בלבד.

במשרד החקלאות מבינים את הצורך בשינוי בענף, אולם מתנהלים בעצלתיים ומותירים את ציבור הצרכנים והחקלאים ללא הגנה. לראיה, בבדיקה שערך המשרד ב־2015 עלה כי המבנה הריכוזי של סיטונאי הירקות ורשתות השיווק הגדולות, לעומת החקלאים שאינם מאוגדים, יוצר יחסי כוחות לא שווים. למרות זאת, רק במרץ 2018 הבשיל הצורך לכדי החלטה לנסח הצעה לאמנה ולונטרית לכללי מסחר הוגן בשיווק פירות וירקות טריים. זאת ועוד, עד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2018, טרם פרסם המשרד את טיוטת האמנה להערות הצדדים.

גרירת הרגליים הזאת היא התנהלות ארוכת שנים. למרות חשיבות הנושא והשפעתו הניכרת על יוקר המחיה, קשה לראות איך בעתיד הקרוב יפעל משרד החקלאות בדחיפות ותוך שימוש בכל הכלים העומדים לרשותו לאסדרת הענף.