מבקר המדינה: 20 אלף קשישים ממתינים לדיור ציבורי - והמחסור רק גובר

20 אלף קשישים הזכאים לדיור ציבורי ממתינים לדירה בבתי הדיור לקשישים - מהם כ-18.4 אלף במשרד הקליטה, וכ-1,300 במשרד השיכון. אלו הממצאים שעולים מדו"ח המבקר שפורסם היום (ב') בנוגע לפעולות משרדי הממשלה לפתרון מצוקת הדיור בקרב הקשישים.

בדיקת המבקר נערכה בחודשים פברואר עד ספטמבר 2018, ומהדו"ח עולה כי משך זמן ההמתנה הממוצע עומד במשרד השיכון על כ-1.3 שנים, ובמשרד הקליטה על כשש שנים. על אף זמני ההמתנה הממושכים, משרד השיכון ומשרד הקליטה לא הציבו יעדים לקיצור תור הממתינים ולא נקטו בצעדים משמעותיים להגדלת היקף הדירות.

צילום: אוראל כהן

הדו"ח התייחס בעיקר למגורים בבתי דיור ציבורי לקשישים, אשר הינו אחד הפתרונות לדיור שהמדינה מציעה לקשישים עצמאיים בתפקודם, חסרי דירה ומעוטי הכנסה, העומדים בתנאי זכאות שנקבעו. בבתים אלה הקשישים מתגוררים ביחידות דיור בתמורה לדמי שכירות סמליים יחסית לדמי השכירות בשוק החופשי, בסביבה מוגנת וכחלק מהקהילה.

לפי הדו"ח, משרד השיכון אחראי על 115 בתי דיור לקשישים, שמתגוררים בהם כ-13 אלף קשישים (כ-90% מהדיירים בבתים אלה עלו ממדינות חבר העמים לשעבר). משרד הקליטה אחראי על 73 בתי דיור שמתגוררים בהם כ-12.9 אלף קשישים. את בתי הדיור לקשישים מפעילות חברות ממשלתיות ופרטיות שהתקשרו בהסכמים עם משרדי הממשלה. בבתים אלה ניתנים לדיירים שירותי אב או אם בית, שירותי אחזקה וניקיון של השטחים הציבוריים, ובחלק מהבתים גם שירותים של עובד סוציאלי ושל רכז חברתי. כל משרד מנהל רשימת זכאים נפרדת לפי תבחינים שקבע אך מאגר הדירות משותף.

הדו"ח מצא, כי למרות הסכמים שנחתמו והחלטות שהתקבלו במהלך השנים, עיקרם לא יושם בפועל וכך המחסור בדירות רק גבר. בין השנים 2011-2014 התקבלו על ידי הממשלה שלוש החלטות הנוגעות להגדלת מלאי דירות הדיור הציבורי לאוכלוסיית הקשישים, באמצעות בניית בתי דיור לקשישים במרכז ובפריפריה על קרקע המיועדת לשימוש ציבורי ("קרקע חומה") שבבעלות רשויות מקומיות, מוסדות לאומיים ובעלים פרטיים. במסגרת זו תוקצבה בנייה של עד 5,000 יחידות דיור.

למרות זאת, החלטות הממשלה בוצעו באופן חלקי בלבד: הוועדה הבין-משרדית שהוקמה לצורך קידום המיזמים אישרה להקים יחידות דיור לקשישים בהיקף של כ-70% (3,521) בלבד מהיקף הבניה שתוקצבה, ובנוגע ל-29% (1,023) מיחידות הדיור שאישרה הוועדה הבין-משרדית, משרד הקליטה לא חתם על הסכמים לביצוע המיזמים, ולגבי 28% (1,000) מיחידות הדיור שאישרה הוועדה משרד הקליטה מעריך כי הסיכוי לממש אותם נמוך.

בדצמבר 2015 חתמו משרד השיכון והחשב הכללי במשרד האוצר על הסכם התקשרות עם הסוכנות היהודית לבנייה של כ-2,650 יחידות דיור המיועדות לדיור ציבורי לקשישים על קרקעות בבעלות או בחכירה של הסוכנות היהודית בפריסה ארצית. בביקורת נמצא כי בנייתם של מרבית המיזמים שנכללו בהסכם רחוקה מסיום, וכי הרוב המוחלט של יחידות הדיור לא יהיו זמינות לאכלוס גם בשנת 2021 - המועד האחרון לאכלוס כל המיזמים לפי ההסכם. העיכוב נובע מחסמים הנוגעים להליכי התכנון ולקבלת היתרי בנייה.

אלא שגם לגבי מקבצי הדיור הקיימים נמצאו ליקויים רבים, לפי הדו"ח, הפיקוח של משרד השיכון על הפעלת בתי הדיור לקשישים אינו מבצע ביקורת הנדסית בבתי הדיור, המשרד אינו מבצע ביקורת אשר לאיכות שירותי הרווחה הניתנים בבתי הדיור וכן ממעט לבקר את ההתנהלות הכספית של החברות המפעילות את בתי הדיור. כפועל יוצא, ובהיעדר פיקוח של ממש, אין בידי משרד השיכון מידע וכלים לבחון את איכות החברות המפעילות ואת המידה שהן עומדות בתנאי ההסכם. הנפגעים מכך הם הדיירים הקשישים, אוכלוסייה מוחלשת. עוד נמצא כי בכמה בתים שחברת שקמונה מפעילה לא אויש תקן העובד הסוציאלי, כנדרש בהסכם ההפעלה, אף שבכמה מהבתים יש בעיות הדורשות מעורבות של עובד סוציאלי.

בהסכמי ההתקשרות שנחתמו בין החברות המפעילות למשרד השיכון נקבע כי החברות המפעילות יישאו בעלויות התחזוקה השוטפת של הבתים, ופעולות של אחזקה מונעת הנדרשות לשמירה על יציבות הבניין ועל מערכותיו מתוקצבות על ידי משרד השיכון. הדו"ח מצא, כי כמה מהבתים תוחזקו באופן לקוי וכי יש ליקויים העלולים לפגוע בשלומם של הקשישים, בבטיחותם ובביטחונם, וכן ברכוש המדינה.

בשנת 2016, על רקע בעיות באחזקת הבתים, החליט משרד השיכון לבדוק בפיילוט של 11 בתי דיור את הפעלת הבתים באמצעות מכרז המפצל את ניהול הבתים מהתחזוקה. אולם המשרד לא הגדיר לוחות זמנים ואבני דרך לתכנון הפיילוט ולביצועו, ועד מועד סיום הביקורת המכרזים טרם פורסמו. עוד נמצא כי למרות שמשרד הקליטה קבע דרישת סף לשטח הדירות, יש מאות יחידות דיור ששטחן קטן מן הסף שנקבע.

יוסף שפירא, מבקר המדינה צילום: עמית שעל

המבקר מצא, כי משרדי השיכון והקליטה אינם מתכננים כראוי את הדיור לקשישים, ולא נעשה מיפוי של הצרכים בתחום בתי הדיור הציבורי לקשישים. משרד השיכון לא ביצע סקר שביעות רצון דיירים כדי לבחון את איכות השירות בעיני הדיירים ולקבל מידע וכלים לשיפור המענים הקיימים ולתכנון מושכל שלהם בעתיד, ומשרד הקליטה ביצע סקר כזה בפעם האחרונה בשנת 2002, כלומר לפני יותר מ-15 שנה.

עוד נמצא, כי המשרדים אינם מרכזים נתונים על משך זמן ההמתנה הממוצע עד לקבלת דירה בחלוקה לאזורים גיאוגרפיים, ואינם מרכזים ומנתחים את המידע באשר להחלטות ועדות החריגים הדנות בבקשות של קשישים להקדים את כניסתם לבית הדיור, להגדיל את הסיוע שהם מקבלים בשכר דירה בעת ההמתנה, להחליף בית דיור ועוד לצורכי הפקת לקחים.

למפות את הצרכים ולבנות תוכנית סדורה

בהמלצותיו קבע המבקר, כי על שני המשרדים למפות את צורכי הדיור של הקשישים הזכאים לדיור בבתי הדיור הציבורי שבאחריותם, לבנות תוכנית סדורה לשיפור מערך הדיור הציבורי לקשישים ולהתאמתו לשינויים הדמוגרפיים הצפויים במדינה, לקבוע יעדים של מספר דירות שדרושות ויידרשו בעתיד, לוחות זמנים לביצוע ומשאבים דרושים למימוש התוכנית.

המלצה נוספת היא להסיר את החסמים המונעים את קידומם של המיזמים להגדלת מלאי בתי הדיור הציבורי לקשישים: על משרד הקליטה, בשיתוף אגף התקציבים במשרד האוצר, לבחון את המודל הכלכלי שנקבע בהחלטות הממשלה לבניית בתי דיור לקשישים על "קרקע חומה", ובכלל זה את הכדאיות הכלכלית שבבסיסה, כדי להגדיל את מספר המציעים ולזרז את בנייתן בפועל של יחידות הדיור.

כמו כן, על משרד השיכון, משרד האוצר ומשרד הקליטה לרתום את הרשויות המקומיות הרלוונטיות למאמץ לקדם את המיזמים עם הסוכנות היהודית, בין היתר באמצעות הקמת צוותי חשיבה משותפים. צוותים אלו יוכלו למצוא מענים לצרכים של הרשויות המקומיות כדי להסיר את החסמים ולקדם הסכמים ייעודיים עם הרשויות המקומיות כדי למנוע דיחוי של מיזמים כאלה או הקפאה שלהם. בתחום הפיקוח ממליץ המבקר להגדיר בנוהל אילו סדרי פיקוח נדרשים בבתי הדיור לקשישים ולהקצות את כוח האדם ואת המשאבים הדרושים לביצוע פיקוח יעיל. בנוסף, על משרד השיכון לקבוע סדרי עדיפויות ולוחות זמנים לתיקון בעיות התחזוקה בבתים כדי למזער את הסכנה ולקצר את משך הזמן שהדיירים חשופים אליה.