שטיינמץ עמינח: "אם גוגל ופייסבוק ישלמו מיסים - סיכוי גדול שאזרחי ישראל ירוויחו"

מוגש מטעם DUN'S 100  

בימים האחרונים פורסם, כי רשות המיסים מעוניינת להגיש לשר האוצר, תכנית למיסוי הפעילות של חברות ענק בינלאומיות כמו פייסבוק וגוגל. מטרת התוכנית - לגבות מס בשיעור של עד 5% ממחזור החברה. עם זאת, כפי שניתן לשער, תוכנית זו עלולה להיתקל בקשיים רבים, בין היתר עקב מורכבות החקיקה, והסדרת האופן בו יגבה ויחושב המס. עם זאת, חשוב לציין כי גם האיחוד האירופי ומדינות ה-OECD טרם הצליחו להגיע להסכמה בעניין זה. כדי להבין יותר על המשמעות של תכנית זו, האם היא בכלל תצא אל הפועל, ואיך התכנית תשפיע עלינו האזרחים, נפגשתי לשיחה עם גיא ארליך, שותף במשרד רואי החשבון שטיינמץ עמינח, ואחראי על תחום ההיי-טק בפירמה.

מדוע עד כה חברות ענק הפועלות במרץ בישראל, לא שילמו מיסים? הרי יש להן משרדים בארץ.

"לחברות הענק הללו יש תכנון מס גלובלי, שמנתב את הרווחים מפעילות הפרסום שלהן, לכל מיני מקלטי מס ומדינות בהם המס נמוך. המשרדים בארץ לא משמשים לפרסום, אלא לפיתוח והעסקת מהנדסים, ולכן, תשלום המס על עבודת המהנדסים, נמוך לאין שיעור לעומת הרווחים והמחזורים האדירים של גוגל ופייסבוק למשל. סוכנויות הפרסום לא נמצאות בארץ, ודווקא שם נמצא הכסף הגדול".

רו"ח גיא ארליך

רו"ח ארליך ממשרד שטיינמץ עמינח מוסיף כי "היום, הליך המיסוי מתבסס על מקום מושבו של העסק. כלומר, אם ה-IP של פייסבוק נמצא באירלנד (זכויות היוצרים הטכנולוגיות), רק אירלנד יכולה למסות את הרווחים של פייסבוק. לכן כיום, יש ריב גדול בין המדינות, כיוון שכל אחת רוצה למסות את העסקים הפועלים בתוכה. בישראל נמצא אחד ממרכזי הפיתוח, שבו עובדים המהנדסים, המעניקים שירות לחברה עצמה, ולא לחברה חיצונית. על כן, מיסוי של פעילות זו לא אמורה להניב רווחים כבירים כפי שניתן לחשוב".

אילו מיסים החברות הללו ישלמו? איזה סוג של מס?

"זה עוד לא נקבע, אך יש כל מגוון רחב של מודלים, כפי שמציע ארגון ה-OECD למשל, או גבייה לפי מס מחזור, כמו שמציעות מספר מדינות. חשוב לדעת, שישנה בעיה רצינית לגבי כימות הרווח של החברות הללו בישראל - אין דו"חות לגבי הפעילות בישראל, ואם יש, לא נותנים את המידע הזה לאף אחד. המידע בדו"חות החברה הוא כלל עולמי לרוב". במשרד שטיינמץ עמינח חושבים, כי לרשות המיסים תהיה בעיה לחשב את השומה, כיוון שהיא צריכה לדרוש מידע רב מהחברות הללו, והיא צריכה לבסס את השומה לפי נתונים כלשהם.

לכן, החישוב של מס מחזור הוא הפשוט ביותר - רואים כמה שילמו וכמה הכניסו, ולפי זה מחשבים. "דוגמה: אם החברה הרוויחה למשל 500 מיליון דולר, היא צריכה לשלם מס בגובה של 3% מהמחזור שלה. לגבי איזה סוג של מס, אין לנו עדיין מידע, אך אנחנו מאמינים כי רשות המיסים תבקש לחוקק חוק בכנסת לגבי אותו מס מיוחד", אומר רו"ח גיא ארליך ממשרד שטיינמץ עמינח.

"מיסוי של פעילות זו לא אמורה להניב רווחים כבירים כפי שניתן לחשוב" צילום: Pixabay

האם אזרחי ישראל ייהנו מגביית המיסים הזו?

"בוודאי, האוצר נהנה מגידול בהכנסות, והמיסוי הזה טוב יותר מאקזיט של חברת היי-טק. באקזיט, התשלום הוא חד פעמי, אך במיסוי, התשלום מועבר כל חודש או שנה. הכסף, שיעשיר את קופת המדינה, יוכל לשמש למגוון צרכים, וההערכות עוסקות בכך שמדובר בכמה מיליוני שקלים בודדים".

ישראל? פסיק על המפה

אחת מהשאלות המסקרנות ביותר היא, האם אכן התכנית הזו תצא אל הפועל, או שהיא תבוטל ותיעלם כפי שהיא באה. כיוון שישנם הרבה מאד קשיים בדרך, רו"ח גיא ארליך סבור, כי עד שהתקנה או החוק הללו יכנסו לפועל, הם יעברו שינויים מסוימים.

"רשות המיסים היא הזרוע המבצעת של הכנסת. היא עובדת צמוד עם משרד האוצר, יש לה נציגים היושבים בכנסת, והיא אף מעורבת בחקיקה, אך היא לחקיקה הסופית מצטרפים גורמים רבים ושונים, העלולים לשנות תוצאות החקיקה. רק כאשר החוק נחקק, הרשות מתחילה לעבוד. חברות ענק כמו פייסבוק או גוגל יכולות להביא לוביסטים לכנסת, כדי לפעול נגד חקיקת החוק, ויש להן את הממון הנדרש, אך כפי שאנו צופים בפירמה, השוק הישראלי לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלהן".

"אין חשש או מחשבה שגוגל או פייסבוק יסגרו את המשרדים שלהן בארץ" צילום: Pixabay

"הלוביסטים ועובדי החברות הללו, עוסקים יותר מול מדינות האיחוד האירופי וארצות הברית, וקשה לנו להאמין שהם ייכנסו לזירה המקומית בצורה אקטיבית וחזקה. מנגד, זהו חוק לא פשוט לחקיקה". רו"ח ארליך ממשרד רואי החשבון שטיינמץ עמינח מדגיש, כי בכל שלב, אין קשר בין פעילות המהנדסים בישראל, לבין פעילות הפרסום של החברות בשטחים האינטרנטיים, ולכן אין חשש או מחשבה שגוגל או פייסבוק יסגרו את המשרדים שלהן בארץ, בעקבות אותו חוק.

"החוק החדש, לא עוסק בשאלה האם יש לחברה משרדים או עובדים בארץ או לא. החוק מתקשר לשטחי פרסום באינטרנט שאותם צריכים למסות. המהנדסים לא קשורים לחוק הזה, וגם אם יסגרו או יצמצמו את הפעילות שלהם בארץ, החברות עדיין יצטרכו לשלם מיסים".

העולם לא כמרקחה

ישראל לא לבד במאבק מול חברות הענק הללו. הסוגיה הזו נמצאת בראש סדר היום של האיחוד האירופי ומדינות ה-OECD, ואלו חושבות גם, כיצד יש למסות את פעילות החברות. לעומת זאת, בארה"ב החברות הללו משלמות מיסים ללא בעיות וללא עוררין, כיוון שרוב החברות הן אמריקאיות במקורן, והן לא מתעסקות עם רשויות המס בארצן.

"למדינות האיחוד יש אינטרס גדול למסות את החברות, כי גם אצלן החברות לא משלמות מיסים, ובמדינות אלו הפעילות ענפה במיוחד. ה-OECD עוסק בזה רבות, והוא אף הוציא מסמכים רשמיים בדבר, כדי ליישר קו בין כל המדינות. יש רצון וניסיון להשוות בין כל המדינות, כדי ליצור חזית אחידה כמה שניתן". בספרד למשל, מנסים להתמודד עם המצב באמצעות חוק מע"מ, שחל על בסיס צריכה ולא על בסיס מקום הפעילות, ואותו החברות הללו צריכות לשלם. מנגד, אין עדיין מס מיוחד שנחקק והחברות האלו צריכות לשלם אותו.

"החוק מתקשר לשטחי פרסום באינטרנט שאותם צריכים למסות" צילום: Pixabay

"המדינות האירופאיות גובות מס מסוים לא בצורה עקבית ומסודרת, וכנראה שגם בישראל גוגל ופייסבוק למשל, משלמות מס על פעילות הפרסום שלהן. תשלום המס מתבצע בדרך אחרת שאיננו אולי מכירים, וכנראה שגם לא בצורה מסודרת, אך תשלום כלשהו, מתישהו, מתבצע", טוען רו"ח גיא ארליך. "כל מדינה, עורכת דיוני שומה פרטניים לכל חברה, כדי לנסות ולהוציא כמה שניתן מהחברה הבינלאומית, אך הדבר אינו מסודר ומאורגן בצורה של חקיקה".

האמינו יום יבוא

"שים לב כמה שנים מדינות האיחוד וארגון ה-OECD מנסה לחוקק חוקים ותקנות נגד המונופולים הללו, בעיקר בתחומי הפרטיות ואבטחת המידע, ריכוזיות, אתיקה עסקית ומיסוי. לדעתי, העולם טרם הכיר מונופולים ותאגידים בינלאומיים כאלו, החזקים יותר ממדינה, שכן הם פועלים במספר רב של מדינות", מסכם רו"ח גיא ארליך. "בכל הנוגע לעתיד - ימים יגידו אם הרשויות אכן יצליחו ליצור דעה מאוחדת ושלמה כלפי החברות האלו, וכיצד הן יתמודדו עימן. לגבי השוק המקומי הישראלי, נצטרך לחכות ולראות כיצד יפעל שר האוצר החדש, ואם הוא יחוקק חוקי מיסים חדשים נגד החברות הבינלאומיות".

רו"ח גיא ארליך הינו שותף במשרד רואי החשבון שטיינמץ עמינח , ומנהל אגף היי-טק ומיסוי טכנולוגיות בפירמה.