מבחן המיסוי: האם הגעת אמזון לישראל תבטל את הפטור ממע"מ

הכניסה של אמזון לשוק הישראלי תהיה מבחן מעניין מבחינה מיסויית. עליית החברה לארץ תקל על ספקים ישראלים לספק מוצרים ללקוחות ישראלים. וכל עוד אמזון תמכור מוצרים מספקים ישראלים ללקוחות ישראלים ‑ על המוצרים האלה ישולם מע"מ, שכן אמזון פועלת בכל מדינה על פי משטר המיסוי המקומי.

בדיוק כמו שאין הבדל בין מוצר מסופרמרקט מסוים למוצר מסופרמרקט און ליין - על שניהם משלמים מע"מ, כך על מוצר שרוכשים מספק ישראלי, דרך אמזון, יידרשו הלקוחות לשלם מע"מ.

צילום: Mike Segar

זאת על רקע המחלוקת סביב הפטור ממע"מ שניתן כיום על יבוא אישי מחו"ל עד 75 דולר. בעוד שהרוכשים מבקשים לשמור על ההטבה שמוזילה עבורם עלויות, הסוחרים הישראלים (שעל המוצרים שלהם נדרש הציבור הישראלי לשלם מע"מ) מתלוננים על האפליה, וגם במשרד האוצר וברשות המסים היו שמחים לבטל את הפטור, שלטענתם לא רק מפלה אלא גם לא מוצדק.

אם אמזון תצליח להגדיל את התחרות בארץ ולתרום לירידת מחירים (דרך הנגשת מוצרים ויצירת פלטפורמה נוחה יותר להשוואה) הדבר אפילו יוכל להוות רוח גבית לרשות המסים ומשרד האוצר לבטל את אותו פטור. בדיוק כמו היום, מוצרים שיגיעו מחוץ לישראל יהנו מהפטור ממע"מ עד 75 דולר, מה שגם מביא את החברה ככל הנראה שלא לפתוח מרכז לוגיסטי בארץ, אלא דווקא במדינה אחרת. אולם זה יהיה רלבנטי רק למוצרים מחוץ לישראל.

למרות שבישראל שימוש באתרים כמו אמזון נהיה שם נרדף לניצול הפטור ממע"מ, כלל האתרים מדגישים בדרך כלל כי הם פועלים לפי דיני המס המקומי. כך למשל בחלק מהמדינות בארצות הברית משולם מס עקיף על רכישות דרך אמזון ובחלק לא.

לאמזון לא תהיה ברירה אלא לפעול בהתאם לחוקי המס בארץ, שכן גם כך מדובר בפטור שמבחינת האוצר ורשות המסים אין לו כל הצדקה. האפשרות של הרחבת הפטור ממס עבור אמזון אינה על הפרק, במיוחד כשהמשמעות היא כי כל חברה שתרצה לעסוק בסחר מקוון בארץ תנצל את אותה הרחבה. למהלך כזה אין שום היגיון כלכלי, או היתכנות לאור המחסור בהכנסות ממסים.

דווקא במקרה של אמזון, זיהוי ההכנסות מישראל יהיה קל יחסית, שכן לצורך ניהול הפעילות בארץ סביר להניח שתוקם חברה ישראלית חדשה, וזו תידרש להעביר את תשלומי המע"מ על הרכישות השונות. כך לרשות המסים יהיה מידע מפורט לגבי היקף הפעילות וההכנסות של החברה.

סוגייה מעניינת יותר בנוגע למיסוי יכולה להגיע דווקא מכיוון מס חברות. היום רשות המסים מתקשה לגבות מחברות הפועלות במרחב המקוון מס הכנסה על פעילות שלהן בארץ. בישראל, כמו בשאר המדינות, מחפשים דרכים לגבות מס מחברות בינלאומיות עד כה, ללא הצלחה. על מנת לגבות מס מחברות כמו אמזון, פייסבוק או גוגל, רשות המסים צריכה להוכיח שהפעילות שלהן היא באמת בארץ, בעוד שאלו טוענות כי כלל אינן פועלות בישראל, ולכן לא ניתן לשייך את ההכנסות שלהן ממכירות לישראלים לישראל.

כשאמזון תפעל כדי לתווך בין ספקים ישראלים ללקוחות ישראלים, יהיה לה קשה יותר לטעון כי אינה פועלת בישראל וישראל אינה מקור ההכנסות שלה. לרשות המסים יהיה קל יותר לצבוע את הפעילות הרלבנטית כישראלית, ולדרוש לשייך אליה לפחות חלק מההכנסות (לצורך העניין, אם על כל מכירה כזו מרוויחה אמזון 5 שקל, חלק ישויך לשירות שמספקת חברת האם, אך חלק לפעילות של החברה בארץ). אולם עד שזה יקרה, סביר להניח שיעברו עוד כמה שנים של מחלוקות וערעורים.

רשות המסים הוציאה כמה חוזרים בניסיון להסדיר את המע"מ ואת מס ההכנסה של החברות הבינלאומיות הללו, אולם עד כה לא הצליחה למסות אותן. אחת הדרכים שנבחנות כעת ברשות המסים היא מיסוי על מחזור הפעילות שלהן בארץ (ולא על ההכנסות) בשיעור של 2%‑5%.