שעת חירום אמיתית למען ניצולי השואה

הכנסת החדשה תושבע ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. אך בעת הזו, שבה חברי הכנסת מתכננים את פעילותם בכנסת ה-21, עבור ניצולי השואה שעון החול הולך ואוזל. הם אינם יכולים לחכות לקדנציה נוספת. כ-200 אלף ניצולי שואה חיים בישראל, כ-50 אלף מהם חיים בעוני וכ-10,000 ניצולי שואה עריריים.

בכל חודש הולכים לעולמם כאלף ניצולי שואה. כדי לחלץ את ניצולי השואה ממעגל העוני, יש להגיע עכשיו להסכמה חוצה מפלגות. לקראת הבחירות לכנסת העבירה עמותת אביב לניצולי השואה לכל ראשי המפלגות, הצעה לתכנית חירום לאומית, בתקווה שהכנסת כולה תתאחד סביב המטרה החשובה מכל – ביטחון כלכלי וחיים של כבוד לכל ניצול שואה.

אני פועלת זה 25 שנה למען זכויות ניצולי השואה, ובשנים האחרונות אני עדה לשינוי משמעותי בתקציבים המופנים לרווחתם של ניצולי השואה ולכך שנוספו אלפי ניצולי שואה למעגל הזכאים לזכויות וחל שיפור ביחס של הרשויות לניצולי שואה. אם כך, מדוע ישנם עדיין 50 אלף ניצולי שואה עניים?

ראשית, יש לזכור שמדובר באנשים קשישים שממוצע גילם הוא 82. לניצולי השואה מגיעות זכויות רבות, מורכבות ומשתנות מעת לעת, לכן רבים מהם אינם מודעים למכלול הזכויות וההטבות המגיעות להם כחוק. כך קורה שכמחצית מניצולי השואה שפונים לעמותת "אביב לניצולי השואה" ומקבלים סיוע במיצוי זכויותיהם – ללא תשלום כמובן, מגלים לראשונה שמגיעות להם זכויות בארץ ובעולם. במקרים רבים מדובר בהטבות כספיות שיכולות לשפר את חייהם של ניצולי השואה ולהוות את ההבדל בין חיים בעוני לחיים בכבוד וברווחה.

הפגנת ניצולי שואה (ארכיון) צילום: דודו אזולאי

70 אלף ניצולי שואה כמעט ואינם מקבלים זכויות

אך הסיבה העיקרית לכך שניצולי שואה כה רבים חיים בעוני, היא שכ-70 אלף ניצולי שואה בישראל כמעט אינם מקבלים זכויות. מדובר בניצולי שואה שעלו לארץ בעיקר מארצות הגוש הקומוניסטי, מרומניה, מלוב ומתוניס, ואינם מקבלים קצבה חודשית רק משום שעלו לארץ אחרי אוקטובר 1953, המועד שנקבע בחוק נכי רדיפות הנאצים כבסיס לקבלת קצבה לפי החוק.

אילו עלו לארץ לפני מועד זה, היו זכאים לקבל קצבה חודשית וההטבות הנלוות. כיום הם זכאים רק למענק שנתי בסך 3,975 שקלים ורבים מהם חיים בדוחק.

בתוכנית החירום הלאומית, אנו מציעים להרחיב באמצעות תיקון חקיקה/ החלטה מנהלית, את מעגל הזכאים לקצבה חודשית, כך שגם מי שאינו מקבל קצבה חודשית רק בשל העובדה שעלה לארץ אחרי 1953, יקבל קצבה חודשית ולא רק מענק שנתי.

לחברה בישראל יש חוב מוסרי לניצולי השואה, מוטל עלינו לתקן את העוול שנגרם להם ולדאוג לכך שיחיו בכבוד וברווחה לעת זקנתם. אנו קוראים לראש הממשלה, לשר האוצר הנכנס ולכל חברי הכנסת, להתאחד סביב המטרה המשותפת, לפני שיהיה מאוחר מדי.

הכותבת היא מייסדת עמותת אביב לניצולי השואה