אין מקום לבר רפאלי באירוויזיון

ישראל בונה, בצדק מצדה, על חשיפת פניה היפות של המדינה לעולם במסגרת שלל האירועים שייערכו כאן במסגרת תחרות הזמר האירופית. פסק הדין של השופט שמואל בורנשטיין מבית המשפט המחוזי מרכז, שניתן ביום שני, שדחה את הערעור של הדוגמנית וקבע שעליה לשלם מס על הכנסות בהיקף של כ־16 מיליון שקל משום שבשנים 2010-2009 מרכז חייה היה בישראל, ולא בארה"ב בביתו של השחקן לאונרדו דיקפריו, כפי שטענה רפאלי, מצייר תמונה שרחוקה מאוד מלהיות יפה.

לפי פסק הדין, דוגמנית־העל הישראלית עשתה כל שביכולתה כדי להימנע מתשלום מס בישראל על הכנסותיה. ההליך הפלילי שמנהלת רשות המסים נגד רפאלי ומשפחתה יקבע אם רשימת הדירות שרכשה או שכרה, תוך קבלת הנחת סלב שהיא הכנסה לכל דבר, ורשמה על שמם של בני משפחתה, היא העלמת מס מתוכננת או לא. דבר אחד ברור כבר עתה: הפעולות האלו של רפאלי לא נעשו בתום לב מוחלט, או כפי שכתב השופט: "המערערת ואמה מעבירות מאחת לשנייה את האחריות על עניינים מסוימים כמטוטלת, כשהרושם הוא שהדבר נועד לטשטש את העובדות כהווייתן". אלו לא הפעולות היחידות שהמדינה בודקת. לרפאלי יש מחלוקת פתוחה מול רשות המסים על הכנסות בהיקף של 7 מיליון שקל שהפיקה ב־2011—2012.

בר רפאלי וליאונרדו דיקפריו צילום: רויטרס

בתחרות אחרת שזה עתה הסתיימה, שעונה לשם הבחירות הכלליות לכנסת, אחד הוויכוחים הלוהטים עסק בשאלה אם בנימין נתניהו יכול לכהן כראש ממשלה נוכח החלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש נגדו שלושה כתבי אישום בכפוף לשימוע. חלקים גדולים בציבור סברו שבשל אמות מידה מוסריות התשובה שלילית. לצד נתניהו עומד החוק שקובע כי ראש ממשלה יכול לכהן עד פסק דין חלוט, אך ייתכן שבג"ץ יחליט אחרת אם וכשיוגש כתב אישום.

בכל הנוגע לאירוויזיון, שאינו מתקיים מתוקף חוק, אין קונפליקט משפטי משום סוג. אך משום שהוא מהווה סוגיה ציבורית, נכון להחיל עליו נורמות מוסריות. במידה רבה, מנחי האירוויזיון הם שליחי הציבור על הבמה, והם־הם פניה היפות של המדינה. אם רפאלי מוכנה להשקיע מאמצים רבים בהרחקת חשבון הבנק שלה מישראל, משיקולים כספיים, ראוי ש"כאן" ישקלו להורידה מבימת האירוויזיון, משיקולים מוסריים.