תרומות של 8.5 מיליון שקל לעמותות דתיות יישארו עלומות

כ־61% מהעמותות שביקשו חיסיון לתורמים ב־2017 היו עמותות דתיות וחרדיות ‑ 27 מתוך 44 עמותות שביקשו חיסיון. ב־2016 חלקן של העמותות הדתיות והחרדיות עמד על 68%. כך עולה מנתוני בקשות החיסיון שקיבלה התנועה לחופש המידע מרשם התאגידים במשרד המשפטים והגיעו לידי "כלכליסט".

עמותות משפיעות רבות על סדר היום הציבורי, ולכן יש לציבור עניין בזהות התורמים שלהן. יש שתי סיבות אפשריות לסירוב לחיסיון: מחסור בפרטים ותרומה מתאגיד. תאגידים, בניגוד לאנשים פרטיים, אינם יכולים לקבל חיסיון. לגבי תורמים פרטיים, ההנחה היא שהעניין הציבורי בזהותם גדל ככל שהתרומה גדולה יותר.

לכן עד 20 אלף שקל יש חיסיון אוטומטי על זהות התורם, עד 150 אלף שקל יש להגיש בקשה מנומקת כדי לקבל חיסיון, ומ־150 אלף שקל עד חצי מיליון שקל יש להוסיף תצהיר של חבר ועד העמותה. כדי לקבל חיסיון לתרומה של מעל חצי מיליון שקל יש לצרף תצהיר של התורם עצמו.

תחרות על כל תורם

העובדה שלא מעט עמותות מנסות לקבל חיסיון על כל רשימת התורמים שלהן מעלה את האפשרות שאחד המניעים שעומדים מאחורי בקשות החיסיון הוא רצון לא לחשוף את התורמים למתחרים. סיבות נוספות שיכולות להניע את התורמים הן רצון להסתיר תרומה לפעילות בשטחים, רצון להסתיר קשר לישראל, רצון להסתיר יכולת כלכלית או רצון למנוע חשיפה שתביא לפניות נוספות. מניע מסוג שונה יכול להיות הרצון לקיים מתן בסתר ולא ליהנות מהכבוד שמביאה התרומה.

רוב העמותות ביקשו חיסיון עבור כמה תורמים. ב־2017, מתוך 377 תורמים שעבורם התבקש חיסיון, 240 היו עבור עמותות דתיות וחרדיות ‑ 64% מכלל הבקשות. הן קיבלו 150 חסיונות שהם 69% מכלל החסיונות שאושרו. העמותות הדתיות והחרדיות הגישו בקשות לחיסיון תורמים בהיקף של 22 מיליון שקל שהם 53% מהיקף הבקשות ב־2017. הן קיבלו חסיונות בהיקף של 8.5 מיליון שקל מתוך סכום החסיונות הכללי שעמד על 11.4 מיליון שקל ‑ 75% מסכום כלל הבקשות שאושרו.

מוסדות שבי חברון בבית רומנו בחברון ביקשו חיסיון ל־20 תורמים. נראה שהדבר מבטא את חוסר הנוחות של תורמים לחשוף את התמיכה שלהם בישיבה. 12 בקשות בהיקף של 2.1 מיליון שקל נדחו, שתיים מתוכן בשל מחסור בפרטים ו־10 משום שהגיעו מתאגיד. 8 בקשות בהיקף של חצי מיליון שקל אושרו. ארגון הימין אם תרצו ביקש וקיבל חיסיון לתרומה אחת בהיקף של 100 אלף שקל.

מתוך בקשות לחיסיון בהיקף של קרוב ל־20 מיליון שקל שהגישו עמותות חילוניות אושרו רק בקשות ב־3 מיליון שקל ‑ 15%. אחת הסיבות לאחוזי האישור הנמוכים של עמותות לא דתיות היא שכל 42 הבקשות של קרן התזמורת הפילהרמונית בהיקף של 13.6 מיליון שקל נדחו בשל מחסור בפרטים. נראה שלעמותות הדתיות היה הרבה יותר חשוב לעמוד בכללים ולקבל את החיסיון. מתוך כלל הבקשות שהוגשו ב־2017, 217 שהן 58% אושרו ו־160 שהן 42% נדחו. סכום הבקשות הכולל עמד על 41.5 מיליון שקל.

החוק חייב עמותות עד סוף 2017 לדווח על תורמים מעל גובה 20 אלף שקל. עם זאת, שמות התורמים לא התפרסמו באינטרנט וכדי לגלותם יש צורך לעיין בתיק העמותה.

נראה שככל שגובה התרומה גבוה יותר, הסיכוי שהבקשה תידחה גבוה יותר. זאת, בין היתר, בשל הדרישות המחמירות יותר לקבלת חיסיון על תרומות גדולות. התוצאה: אף שהבקשות שנדחו מהוות רק 42% מכלל הבקשות, הסכום שלהן עומד על 30 מיליון שקל שהם 73% מהסכום הכולל של התרומות. היקף הבקשות שאושרו עומד על 11.4 מיליון שקל שהם 27% בלבד מכלל התרומות לכלל העמותות.

קול רינה, עמותת שיעורי תורה שייסד הרב יורם אברג'ל המנוח מנתיבות, הגישה את המספר הגבוה ביותר של בקשות חיסיון לתורמים, 106 בקשות. מתוכן אושרו 72 בקשות בהיקף של 2.6 מיליון שקל, אבל נדחו 34 בקשות בהיקף של 4.6 מיליון שקל. כלומר, לשני שלישים מהתורמים של העמותה ניתן חיסיון אבל רק לשליש מהיקף התרומות שהוגש. התרומה הגבוהה ביותר שקיבלה חיסיון שייכת לישיבת צדקה ומשפט, בהיקף של 1.4 מיליון שקל.

יועמ"ש התנועה לחופש המידע עו"ד אור סדן."יש חשיבות גבוהה לידיעת זהות העמותות שביקשו חיסיון לתורמיהן"

"יש להגביר את השקיפות"

מספר העמותות שביקשו חיסיון לתורמים דורך במקום בהשוואה ל־2016 ועומד על 44. לעומת זאת, מספר התורמים שעבורם הוגשו בקשות צנח מ־611 ב־2016 ל־375 ב־2017 ‑ ירידה של 32%. גובה התרומות שעליהן ביקשו תרומות צנח ב־83% מ־246 מיליון שקל ל־42 מיליון שקל.

נראה שהסיבה לכך היא שכמה ארגונים שביקשו כמות גדולה של פטורים ב־2016 וכל בקשותיהם נדחו החליטו לוותר. חוג ידידי בית החולים שיבא תל השומר הגיש 191 בקשות חיסיון בהיקף של 124 מיליון שקל באותה שנה, וכולן נדחו בשל מחסור בפרטים. חמש תרומות של שיבא היו בהיקף של יותר מ־10 מיליון שקל, ואחת מתוכן בהיקף של 23 מיליון שקל.

היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע עו"ד אור סדן מסר בתגובה ש"עמותות הן לא גוף פרטי ולחלקן כוח רב והשפעה רבה על סדר היום הציבורי בישראל. לכן יש להגביר את חובות השקיפות שלהן, וישנה חשיבות גבוהה במיוחד לידיעה מיהן העמותות שבחרו לחסות את שמות התורמים שלהן".

השקיפות נשחקת

גובה החיסיון האוטומטי הוכפל פי 5

השנה האחרונה שבה נדרשו עמותות לבקש חיסיון על תרומות בהיקף של יותר מ־20 אלף שקל היתה 2017. החל ב־2018 הוכפל סכום קבלת החיסיון האוטומטי פי 5, ומאז העמותות צריכות לבקש חיסיון רק לתורמים שנתנו יותר מ־100 אלף שקל.

החיסיון האוטומטי הוכפל במסגרת הרפורמה בתקנות דיווחי העמותות שיזמה שרת המשפטים היוצאת איילת שקד ואושרה בוועדת החוקה של הכנסת במרץ 2018. שקד רצתה להעלות את הסכום שעד אליו יש חיסיון אוטומטי ל־150 אלף שקל, אבל בעקבות הביקורת הקשה שמתחו ארגוני השקיפות התפשרה שקד על 100 אלף שקל. שקד הסבירה בזמנו שהצורך ברפורמה נובע מהתלונות הרבות של העמותות על עומס הדיווחים הקשה המוטל עליהן.

הסכומים של 82 מתוך 377 הבקשות לחסיונות לתורמים שהוגשו ב־2017 עלו על 100 אלף שקל. כלומר, לכאורה אפשר לצפות לצמצום של ארבע חמישיות במספר הבקשות וגם בשקיפות. אלא שבמשרד המשפטים סבורים שהתוצאה תהיה הפוכה ותהיה עלייה משמעותית במספר הבקשות.

הסיבה לכך היא שעד היום עמותות רבות התחמקו מחובת הדיווח על תרומות. מעתה הדיווח יהיה בטופס אלקטרוני ותהיה חובה לסמן אם יש תרומות של יותר מ־100 אלף שקל. במשרד המשפטים מעריכים שחובת הסימון תביא לעלייה במספר בקשות החיסיון.

היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע עו"ד אור סדן אמר ל"כלכליסט" שלא היה צורך אמיתי בהכפלת סכום החיסיון האוטומטי פי 5. לדבריו, "ממילא מי שמבקש לחסות את שם התורם יכול לעשות כן. על מנת לצפות בשמותיהם של תורמים פרטיים, יש להזמין תיק עמותה - מה שכרוך בתשלום כספי".