חוק בוררות חובה עולה על הפסים: נתניהו לא זקוק לצוות כדי למנוע את זכות השביתה

אם הכנסת הקודמת היתה כזו שאיימה ללא הרף לשנות את כללי המשחק של הדמוקרטיה הישראלית, הממשלה הזאת פותחת את המשא ומתן הקואליציוני עם הצהרת כוונות לשבור באמת את הכללים: פסקת התגברות על בג"ץ, הקשחת חוק החסינות ועכשיו גם חוק בוררות חובה בשירותים חיוניים שיגביל דרמטית את זכות השביתה.

שיבושי העבודה ברכבת בדיוק לפני המשא ומתן הקואליציוני שיחקו לידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. שר התחבורה ישראל כץ אף הודיע ביום ראשון שכל שותף קואליציוני יחויב לחתום על התחייבות לתמוך בהגבלת זכות השביתה.

נתניהו הכריז ש"ימנע השבתת שירותים חיוניים במדינה ויאפשר את חופש התנועה לכל אזרחי ישראל" צילום: קובי גדעון לע"מ

נתניהו הכריז אתמול בהרמת כוסית במשרדו שיקים צוות "שימנע השבתת שירותים חיוניים במדינה ויאפשר את חופש התנועה לכל אזרחי ישראל". הוא הסביר ש"אין שום הצדקה לכך שקומץ אנשים ישביתו את הרכבות למיליוני אזרחי ישראל ולחיילים, זה לא יהיה". נתניהו לא הזכיר עם זאת שבכך הוא מתכוון לפגוע אנושות בחופש השביתה של אזרחי ישראל, וגם זו זכות חשובה.

"ניצול התסכול הציבורי"

מדובר בנושא שלא ממש העסיק את הכנסת בשנים האחרונות. בכל אחת מהכנסות האחרונות הונחה הצעת חוק בוררות חובה בשירותים חיוניים על שולחן הכנסת אבל לא קודמה. ב־2013 למשל הניחה אותה ח"כ איילת שקד. היא הגדירה שירותים חיוניים כ"שירותי בריאות ציבוריים (כלומר גם קופות החולים), חברת החשמל, מקורות, מפעל מים, תאגיד מים, נמלי הים, נמלי תעופה". הרכבת וחברות האוטובוסים אינם מופיעים, אבל סביר שיופיעו בהצעת הממשלה. שקד הציעה כי במקרה של סכסוך עבודה בשירות חיוני תימסר ההכרעה לצוות בוררות ברשות שופט עליון בדימוס או נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס.

יו"ר ועדת המשנה לתחבורה ציבורית של הכנסת היוצאת ח"כ דב חנין מחד"ש אומר ש"הממשלה אחראית למשבר הרכבת ומנצלת את התסכול הציבורי כדי להכשיר חוק מסוכן שימנע את הזכות לשבות". חנין מציין שהצעות חוק לבוררות חובה הועלו תמיד על ידי מפלגות הימין. ואכן, בדיקת ההיסטוריה של ההצעות מגלה שעמדו מאחוריהן חברי כנסת מישראל ביתנו, הבית היהודי והאיחוד הלאומי. ממילא לא נראה שצפויות לליכוד בעיות קשות במיוחד להעביר את ההצעה בקואליציה.

מי שיכול היה להוביל התנגדות הוא שר העבודה והרווחה חיים כץ מהליכוד שהוא היו"ר לשעבר של ועד עובדי התעשייה האווירית. בלשכתו סירבו אתמול להגיב ובכל מקרה שרים בליכוד לא נוטים לצאת נגד יוזמות של נתניהו, בוודאי לא כשהוא אמור להכריע אם ימשיכו בתפקידם.

נשיאת בית הדין הארצי לעבודה השופטת ורדה וירט ליבנה אמרה בכנס באילת לפני חודשיים ש"ביטול זכות השביתה יביא לכאוס". לדבריה, במצב הנוכחי כאשר שביתות מוסדרות בחוק, בתי הדין לעבודה יכולים לפקח עליהן. היא הסבירה ש"אם לא היתה לנו את הסמכות לפקח על השביתה בנמלים בקיץ האחרון, היא היתה ארוכה יותר והנזקים למשק היו עצומים".

עד הקיץ האחרון היתה תלויה בבג"ץ עתירה של יצרני החשמל הפרטיים שתקפו את זכותם של עובדי חברת החשמל לשבות בשל הרפורמה בחברה (שביתה נגד מדיניות) ולא רק בשל תנאי עבודה ושכר. נתניהו היה מעונין שהעתירה תתנהל עד הסוף כדי לקבל פסיקה עקרונית. שר האוצר משה כחלון העדיף לקדם את הרפורמה בחברת החשמל, והביא לסיום הדיון בעתירה. בכך הביע התנגדות ברורה להגבלת זכות השביתה. אבל גם בלשכת כחלון בחרו בשלב זה לא להגיב.

העומס על האוטובוסים בשל השבתת הרכבת ביום שישי צילום: הרצל יוסף

"פנינו לשלום"

בניגוד לחופש העיסוק, לחופש השביתה אין כל הגנה חוקתית. הוא לא מעוגן מפורשות אפילו בחוק שאיננו חוק יסוד אלא בפסיקות משפטיות. עם זאת, הדרך לשבות מוסדרת בחוק יישוב סכסוכי עבודה. כך שבעצם אפשר להעביר את חוק בוררות החובה במקצועות חיוניים ברוב רגיל.

בצד השני של המאבק תעמוד ההסתדרות. זו בינתיים מאיימת באופן כללי בלבד. "פנינו לשלום ולשיתוף פעולה", אומר יו"ר ההסתדרות החדש ארנון בר דוד, אבל לדבריו "מי שינהל מסע הסתה ושיסוי כלפי העובדים, ייענה ביד קשה". אם ההסתדרות תפתח בשביתות נגד החוק החדש היא תיצור מחדש מקרה של שביתה כנגד מדיניות שיוכל לחזור לבג"ץ.

יו"ר ההסתדרות הקודם והח"כ לעתיד אבי ניסנקורן ממפלגת כחול לבן מזכיר שבימיו כמעט לא היו שביתות בשירותים החיוניים. לדבריו, "יש סוגיה ברכבת שצריך להרגיע, ואני מניח שכך בר דוד ינהג". הוא מסכים שוועד הרכבת "משחק לידי מי שרוצים בוררות חובה". עם זאת הוא מציין ש"הממשלה מנסה לשבור את העבודה המאורגנת כמו שהיא מנסה לשבור את העיתונות והפרקליטות".