ניתוח כלכליסט
שחר של יום ישן: בין ניצחון נתניהו לאמון הציבור במערכת המשפט
הצלחת נתניהו והליכוד בבחירות מסמנת שבציבור לא שופטים לחומרה את האובססיה של ראש הממשלה ל"סיקור חיובי", ושדווקא היועמ"ש והפרקליטות צריכים לחשוש למעמדם. התעכבות הסנגורים בקבלת חומרי החקירה מרמזת שהדרך לכתבי אישום עוד ארוכה || משה גורלי
1. הבאזז היה באוויר: יום אחרי הבחירות הארץ היתה צפויה להישטף בחומרי חקירה עסיסיים מתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו. בינתיים זה לא קורה. ההנחה היתה שברגע שסנגורי נתניהו והחשודים האחרים יקבלו את החומר, יחלו ההדלפות. אפשר לחשוב שעד כה, כשהחומרים היו רק במשמורת המשטרה והפרקליטות, הם לא שוחררו החוצה. ההבדל הוא שכעת רשימת המחזיקים בחומרים תגדל משמעותית וחשד ההדלפה יתפזר ביניהם. הבדל נוסף הוא שעכשיו יש סיכוי גדול יותר לראות הדלפות שמשרתות את הנאשמים, ולא רק את הנרטיב התביעתי כפי שהיה עד כה.
- עורכי הדין לפוליטיקאים: אל תפגעו במערכת המשפט
- סקר הלמ"ס: יותר אמון במערכת המשפט מאשר בממשלה
- הקופה הקטנה של דרעי: "שילוב הרסני בין שחיתות לבין פוליטיקה סקטוריאלית"
אלא שחלק מהסנגורים לא אצו לקבל את הדיסקים עם החומר שהועמדו לרשותם ביום רביעי שעבר. סנגורי נתניהו ובעל השליטה לשעבר בבזק שאול אלוביץ', למשל, לא ממהרים, כל אחד מסיבותיו. ענייני שכר טרחה והבטחת הכנסה מעכבים את סנגורי נתניהו, שעצם קבלת החומר מכניס אותם למחויבות להתעמק בו. האם עיכובים אלו ידחו את השימוע מעבר למועד שנקבע ל־10 ביולי? מוקדם לדעת אך ההסתברות גבוהה.
סנגוריהם של אלוביץ' וארנון מוזס - עוה"ד נוית נגב, איריס ניב־סבג, ז'ק חן ומיכל רוזן־עוזר - יבקשו לקבל חומרים נוספים. כל נאשם מקבל כעת את החומרים שנוגעים אליו בלבד, אולם הזיקה בין הפרשות 4000 ו־2000 - האובססיה לתקשורת ולסיקור חיובי מצד נתניהו - תניע את הסיגורים לבקש את חומרי התיק המקביל כדי למצוא בהם ראיות לטובת מרשיהם. ואז יתחיל משא ומתן עם הפרקליטות שתסרב או תיעתר חלקית. ואם תסרב אפשר יהיה לפנות לבג"ץ. וסנגורי נתניהו יבקשו עיכוב בגלל הקליינט שעסוק עכשיו בהרכבת ממשלה, בגלל הכמות הגדולה של החומרים, בגלל שבאמצע יש את פסח. סיבות לא יחסרו.
השימוע לנתניהו ייערך בפני היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט, ואילו השימוע לנאשמים האחרים יתקיים בפני פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) ליאת בן־ארי. שתי בעיות מתעוררות בהקשר זה: ראשית, השימוע אמור להתקיים בפני מקבל ההחלטה וזה מנדלבליט; שנית, בן־ארי היא הפרקליטה המלווה בתיקים והסיכוי שתוכל לקיים שימוע ב"לב פתוח ונפש חפצה" אינו גדול. במיוחד לנוכח ההדלפה שהיא זו שתמכה באישומים חמורים יותר בתיקים 1000 ו־2000, ועכשיו יבקשו ממנה להקל עוד לאחר שמנדלבליט כבר הקל ביחס לעמדתה המקורית.
2. לניסיון לפענח את הצלחת נתניהו בבחירות הנוכחיות אפשר להוסיף גם חוסר אמון כפול מצד הציבור ביועץ המשפטי ובפרקליטות: חוסר אמון גם בתוכן כתב החשדות בתיקי האלפים, וגם בעיתוי פרסומו לפני הבחירות. התוכן לא נשמע משכנע לרבים: סיגרים ושמפניות, ושיחה שלא הבשילה לכלום עם מוזס. אפילו תיק 4000, העוגן של כתב החשדות המשולש, נשען על "סיקור חיובי" כטובת ההנאה שקיבל נתניהו ביחסי השוחד.
לגבי התוכן יכריעו השימוע והמשפט, אם וכאשר יתקיימו. לעניין עיתוי פרסום כתב החשדות לפני הבחירות - הטענה מוצדקת. תיק 4000 המורכב והכבד שבתיקי נתניהו גובש במהירות שיא שמעולם לא נראתה בתיקי ענק מסוג זה. ב־2 בדצמבר 2018 פרסמה המשטרה את המלצותיה, רגע לפני סיום כהונת המפכ"ל רוני אלשיך. ב־28 בפברואר 2019 פרסם מנדלבליט את כתב החשדות, לאחר שקיבל החלטה בתוך פחות משלושה חודשים. אין תקדים למהירות כזו, וגם הטענה שהליווי הפרקליטותי גרם לכך לא משכנעת.
בתיקים אלו, גם כשהם מצוידים בפרקליט מלווה, לא מתקבלת החלטה תוך פחות משלושה חודשים. תיק הצוללות ותיק גל הירש התארכו לחודשים רבים ואף לשנים. יש לברך על יעילות, אבל כשהיעילות תקדימית מותר לחשוד בה. הטענה שלפיה נתניהו הביא על עצמו את את הקדמת פרסום כתב החשדות נגדו כשהקדים את הבחירות אינה עניינית — הוא פוליטיקאי ועל מעשיו יישפט בקלפי. אלא שהיועץ אינו פוליטיקאי ולכן מסגרת שיקוליו שונה.
ייתכן שחשד לשחיתות בפרשת הצוללות היה משפיע לרעה על בוחרי נתניהו. אך אין לזלזל בכוחו להטביע גם חשד כזה ולשכנע את תומכיו שמדובר בפייק ניוז וברדיפה. וזו הנקודה המטרידה והמסוכנת ביותר בקמפיין של נתניהו, שמוכן לדרוס את הלגיטימיות של גורמי האכיפה כדי לחלץ את עצמו. כך תקף בשקרים את פרקליט המדינה שי ניצן ואת בן־ארי. ובמבחן התוצאה בקלפי המתקפה הצליחה. נראה ששירתה אותו גם תבונת ההמונים ביחס לתיקיו, שחושפים בעיקר התנהגות מוסרית לקויה, בריונות, חמדנות, קמצנות, תיאבון בלתי נדלה למתנות ולסיקור חיובי — אך שחיתות גדולה לא בוקעת מהם. אולי הקמצנות שהסגיר בפנייתו לוועדת ההיתרים בבקשת התרומות מבן דודו תפיל עליו חקירה וחשד לשחיתות חמורה יותר.
3. יו"ר מפלגת ש"ס אריה דרעי צפוי ליפול קורבן לתקדים דרעי. בג"ץ בראשות הנשיאים מאיר שמגר ואהרן ברק הורה בזמנו לראש הממשלה יצחק רבין לפטר את שר הפנים דרעי ואת סגן השר מסיעתו רפאל פנחסי בגלל כתבי אישום שגובשו נגדם באשמת שוחד והעברת כספים שלא כדין. זה היה אחד משיאיו של האקטיביזם השיפוטי. חוק יסוד: הממשלה אפשר לשר לכהן עד להרשעה סופית וחלוטה, אך בג"ץ קבע שאף שהחוק יכול לשאת שר תחת כתב אישום, אמון הציבור לא יכול לכך, ולכן על ראש הממשלה לפטר את השר הנאשם.
אלא שתקדים זה אינו חל על ראש ממשלה בהיותו נבחר ולא ממונה. אמנם הדין לגבי ראשי הערים מקדם את הנורמה גם לכיוונו, אבל בינתיים הוא פטור מחובת הפיטורים ויכול לכהן במקביל כראש ממשלה וכנאשם בפלילים.
הייתכן שהתקדים שצפוי לסכל את מינוים לשרים של אריה דרעי וחיים כץ, שנבחרו לכנסת ה־21 כשמעל ראשם מרחפת תשתית ראייתית להגשת כתב אישום, יסכל את מינויו של נתניהו לשר הביטחון? שופט בית המשפט העליון בדימוס שעמו שוחחתי סבור שלא. "זו שאלה שטרם עלתה ותלויה גם בהרכב השופטים במידה שיוגש בג"ץ", אמר. "אבל לדעתי כשמדובר בראש ממשלה שהוא גם שר, הדין צריך ללכת אחרי ראש הממשלה, ואם התקדים אינו חל עליו, הוא יכול לכהן גם כשר".