העליון דחה ערעור משקיעי גרגורי לרנר: "המדינה לא יכולה לבטח משקיעים נוטלי סיכונים"

מבטיחים לכם תשואה בלתי מציאותית על השקעה? כדאי שתהיו חשדנים ולא תרוצו לתבוע את המדינה שלא מנעה את הנזק הכספי והמצער שנגרם לכם. כך עולה מפס"ד של בית המשפט העליון בערעור של משקיעים בפרשה הקשורה בגרגורי לרנר. לרנר, הורשע בפרשיות שונות של הונאה והלבנת כספים בישראל, ברוסיה ובצרפת. ב-1998 הוא נידון ל-6 שנות מאסר בעוון הונאה, וב-2010 נידון ל-10 שנות מאסר נוספות בעבירות.

בית המשפט העליון קבע אתמול (ד') בפסק דין חשוב למשקיעים כי "השקעה בטוחה שמניבה תשואה חודשית צמודה ורציפה בת 2% היא דבר בלתי-מציאותי שפורץ את גבולות הדמיון. משקיע המחליט להאמין לאדם שמציע השקעה כזאת נוטל על עצמו סיכון בלתי סביר. הדברים אמורים ביתר שאת כאשר ההצעה באה מפיו של אדם כמו גרגורי לרנר, שמעללי עברו בתחום הפיננסי פורסמו בעיתונות בעברית וברוסית והיו לנחלת הכלל. חרף זאת, בחרו המערערים (המשקיעים –ל.ד) להאמין ללרנר ולהשקיע את כספם בתעודות שהלה שיווק להם, כאשר חלקם סבורים כי לרנר הוא גאון פיננסי שנרדף ללא הצדקה על ידי הממסד הישראלי בהיותו יוצא חבר העמים שחושב ופועל ״מחוץ לקופסה".

גרגורי לרנר (ארכיון) צילום: יריב כץ

שופטי העליון אלכס שטיין, דפנה ברק ארז ועופר גרוסקופף דחו דרישה של מאות משקיעים להטיל אחריות על המדינה (רשות ני"ע, משטרת ישראל ושב"ס) למעשי הונאה רבת היקף אשר ביצע גרגורי לרנר, שלימים שינה את שמו לצבי בן ארי. עניינם של הערעורים, שהוגשו על ידי משקיעים, הוא אחריות המדינה למעשי הונאה רבת היקף אשר ביצע לרנר בין אוקטובר 2004 לתחילת שנת 2006.

הונאת פוזני של כ-60 מיליון שקל

מפסק הדין של העליון עולה, כי הונאה זו גבתה מקורבנותיה כ- 62 מיליון שקל. לרנר הועמד בגינה לדין פלילי, נמצא אשם, ונדון לעשר שנות מאסר בפועל ולעונשים נוספים. המערערים – 572 במספר – הם חלק מקורבנות ההונאה.

שופטי העליון עופר גרוסקופף (מימין) ואלכס שטיין

המערערים הגישו תביעות נזיקין נגד מדינת ישראל במסגרתן נטען כי ההונאה שביצע לרנר התאפשרה עקב מחדלים רשלניים של הרשות לניירות ערך, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר. לטענתם, רשות ני"ע ומשטרת ישראל – כל אחת לפי דרכה ובמסגרת סמכויותיה – היו יכולות למנוע את ההונאה, אך לא עשו כן. באשר לשירות בתי הסוהר נטען כי רשות זו נכשלה בפיקוחה על לרנר, שכן מעשי ההונאה שביצע נעשו בהיותו אסיר ברישיון במסגרת עונש מאסר שהושת עליו בגין פרשת הונאה אחרת.

"המשטרה לא התרשלה בפרשה"

בית המשפט המחוזי דחה את טענות המערערים ועמן את התביעה כולה. המשקעים ערערו לעליון והאחרון דחה אתמול את ערעורם. בין השאר טענו המערערים, כי היה על המשטרה להזהיר את הציבור ולפרסם ברבים כי לרנר הוא עבריין כלכלי מסוכן שיש לנקוט משנה זהירות ביחס להצעות השקעה שלו.

ואולם, העליון קבע כי למשטרה אין – ומעולם לא היתה – סמכות לפתוח במסע פרסום נגד לרנר וקבע כי המשטרה לא התרשלה בפרשה. כמו כן טענת המשקיעים כי רשות ני"ע היתה חייבת להזהיר את הציבור מפני לרנר נדחתה על ידי העליון. באשר לשב"ס נקבע כי סמכויותיו וחובותיו של שב"ס נוגעות

לניהול בתי הסוהר ולהבטחת שלומם, בריאותם ורווחתם של האסירים וסמכויות אלו אינן קשורות כלל ועיקר לפיקוח על אסירים משוחררים ברישיון ולמניעת נזקים כלכליים דוגמת אלו שנגרמו למערערים.

עוד קבע העליון כי "בנסיבות אלו, לא ניתן, לדעתי, לבקר את קביעתו של בית משפט קמא כי פרסומי אזהרה מטעמן של רנ״ע ומשטרת ישראל לא היו משנים דבר. מי שמאמין שלרנר הוא דרייפוס ושהשקעה בטוחה יכולה להניב תשואה שנתית ריאלית של 24% לא היה משנה את אמונתו. המערערים (המשקיעים –ל.ד) טענו לפנינו כי רשויות המדינה פעלו בעניינו של לרנר בחוסר סבירות קיצונית, אך אני סבור כי ההיפך הגמור הוא הנכון. המערערים נהגו באופן בלתי סביר לחלוטין בהאמינם ללרנר ובבואם להשקיע את מיטב כספם במה שניתן לכנות כ'קרן הצבי החדשה'.

"טענתם כי רשויות המדינה היו חייבות להתערב ולהצילם מידי לרנר ומטעותם ביחס אליו דינה להידחות מכל וכל. משטרת ישראל, רנ"ע ושב"ס – כל אחד בתחומו – אכן חייבים לדאוג לשלומם ולרכושם של אזרחי המדינה, אולם לא נוכל להטיל עליהם אחריות להפסדי המערערים. אחריות כאמור איננה חלק מדיננו, וקופת המדינה דלה מכדי לספק ביטוח חינם למשקיעים נוטלי סיכונים. ניתן להבין את כאבם של המערערים, חלקם אנשים קשי יום, שהשליכו יהבם על נוכל וכך שמו את כספם על קרן הצבי. אולם, לא עלה בידם להוכיח כי המדינה ורשויותיה נושאות באחריות למצבם", קבעו שופטי העליון.