להרשמה לכנס הקנאביס של כלכליסט לחצו כאן
לא במקרה הביאו את ברק. כשאדם שהיה רמטכ"ל, שר ביטחון וראש ממשלה נכנס לתחום הקנאביס הוא הופך אותו ללגיטימי. פתאום זו לא תעשייה של סטלנים הזויים בחוות גידול מוזרות. פתאום הגיוני שהיא בבורסה. אפילו הגיוני להשקיע בה. ברגע שהחברות בענף הבינו את הכוח שבצירוף אנשי־שם, הן מיהרו להצטייד בחבילות שכר מפתות ובתארים מרשימים ויצאו לגייס לעצמן ידוענים כאלה — וכמה שיותר גבוה, יותר טוב. אהוד אולמרט, למשל, הרכש הטרי מהשבוע שעבר, ישקיע 2 מיליון שקל בחברת יו ניבו תמורת 3.7% ממניותיה — ויקבל גם עשרת אלפים דולר בחודש על 40 שעות עבודה כ"יועץ".
אבל האנשים האלה מספקים לא רק הכשר ופרסטיז'. חברות הקנאביס מחפשות, ומוצאות, תועלת חשובה לא פחות בצירוף הבכירים לשורותיהן: קשרים בצמרת הממשל, פתיחת דלתות, ניסיון ב"איך המערכת עובדת" וחיבורים יקרים מפז לאנשי עסקים עם כיסים עמוקים. כשחברת קנאביס מגייסת שר בריאות לשעבר היא מבהירה למתחרות, למשרד הבריאות ולמשקיעים שהיא מצוידת במה שדרוש לביסוס פעילותה בתחום.
בשלב כלשהו המטוטלת נעה לכיוון השני: אלה כבר לא רק חברות הקנאביס שמחפשות בכירים, כעת גם הבכירים מחפשים חברות. מה שהחל כקרב על הלגיטימיות נהפך לאבן השואבת של האליטה העסקית, המדעית והפוליטית. כפי שלא מעט מעורבים בתחום נוהגים לומר: יש מצב שלהצטרף עכשיו לחברת קנאביס זה כמו להצטרף לגוגל ב־1998. אין הרבה מה להפסיד, ואף אחד לא רוצה לפספס את הבוננזה.
וכך, שורות המצטרפים לחברות הקנאביס מתרחבות מיום ליום. בדיקת "מוסף כלכליסט" מצאה עשרות שכבר הצטרפו — מי כיועץ, מי כדירקטור, מי כמשקיע. ניתן לחלק את הבכירים הנוהרים לתחום לקטגוריות מובהקות: פוליטיקאים מספקים את הלגיטימיות ומוסיפים נופך של תעשייה "מהפכנית" שמחייבת מעורבות של מנהיגים. ביטחוניסטים, עם דגש על יוצאי משטרה, מתמחים בשירותי אבטחה לחוות הגידול ומשדרים ש"זה עסק בטוח, לא עברייני". מדענים מעניקים ידע (כשיש להם כזה בתחום), ובעיקר תחושה שמדובר בתעשייה מתקדמת מחקרית. אפילו חתן פרס נובל כבר שם. הקבוצה האחרונה היא אנשי העסקים הבכירים; הם פשוט מבינים שאפשר להרוויח הרבה כסף בתחום הלוהט, ועל הדרך מספקים את ההכשר העסקי. הכסף שהם מזרימים משמן את גלגלי התעשייה, שחרף ההייפ עדיין נמצאת בחיתוליה.
בסיומה של מערכת בחירות ששמה את הקנאביס במרכזה, מתברר שהלגליזציה האמיתית כבר התרחשה. מי שחתומים עליה אינם משה פייגלין או מרצ, אלא אהוד ברק ואהוד אולמרט ויוחנן דנינו ופרופ' אהרן צ'חנובר.