קמפיין יהדות התורה חושף את חגיגת תקצוב החינוך החרדי

חוברת שהפיץ אתמול סגן שר החינוך מאיר פרוש לקראת הבחירות מפרטת שורה ארוכה של תקציבים שהשיגה יהדות התורה בקדנציה האחרונה במשרד החינוך בשווי מאות מיליוני שקלים, חלקם לא ידועים. כך, למשל, משרד החינוך הזרים 37 מיליון שקל לחונכים בישיבות לגילאי תיכון (ישיבות קטנות) ובכך מימן גם את הישיבות וגם את האברכים המשמשים כחונכים. בתי ספר פרטיים חרדיים קיבלו 90 מיליון שקל בשנה שהוגדרו כשעות טיפוח.

לפרוש יש עיתון יומי פרטי בשם "המבשר", המתחרה בביטאונה של חסידות גור "המודיע". החוברת, ששמה "שלוחא דרבנן (שליח הרבנים ‑ ש"א) ‑ הרב מאיר פרוש בשירות הכלל והפרט", הופצה למנויי "המבשר". בדרך כלל המפלגות החרדיות משתדלות להמעיט מאוד בפרסום ההישגים הקואליציוניים שלהן מחשש לקומם את הקהל החילוני, אבל לקראת הבחירות יש צורך להוכיח לבוחרים שהקול שלהם מניב הישגים.

מערכת החינוך החרדית שפרוש מתגאה בהזרמת תקציבים אליה היא מערכת חינוך פרטית. רוב הבנים בה לא לומדים כמעט בכלל לימודי ליבה, ובוגריה יתקשו מאוד להשתלב בשוק העבודה. לכן הזרמת תקציבים דווקא למוסדות האלה פועלת למעשה בניגוד לאינטרס המדינה.

סגן שר החינוך מאיר פרוש צילום: אלכס קולומויסקי

אחד התקציבים הלא מוכרים הוא סעיף של 37 מיליון שקל לפרויקט חונכות בשם "חנוך לנוער". הפרויקט נועד לתלמידים מתקשים בישיבות קטנות, שהם המוסדות החרדיים המקבילים לבתי ספר תיכון. ב־2008 עמד בג"ץ לפסול כליל את ההקצבות לישיבות הקטנות, משום שאין מלמדים בהן כלל מקצועות ליבה. יומיים לפני פסק הדין העבירה הכנסת את חוק מוסדות תרבות ייחודיים שקבע שהישיבות יקבלו מימון בהיקף של 60% מהמימון הבסיסי לתלמידים בבית ספר תיכון עיוני.

מתברר שהמפלגות החרדיות מפזרות ברחבי ספר התקציב קופות נוספות למימון הישיבות הקטנות. כפי שנחשף לאחרונה ב"כלכליסט", משרד העבודה והרווחה מממן את הפנימיות של הישיבות האלה ב־83 מיליון שקל.

פרויקט "חנוך לנוער" מממן 255 חונכים ל־900 תלמידי ישיבה ב־190 ישיבות ברחבי הארץ. הנזק שהוא גורם כפול ומכופל: לא רק שהוא מסייע לישיבות שלא מכשירות את התלמידים שלהן לשוק העבודה, הוא אף מממן הכנסה ל־255 אברכים ובכך מחליש את המוטיבציה שלהם לעבוד. פרוש מתגאה גם בהזרמת תוספת 50 מיליון שקל לתקציב התרבות החרדית שהגיע לשיא של 89 מיליון שקל ב־2017. גם התקציב הזה מספק הכנסה לאברכים המשמשים כמגידי שיעורים (רבנים שמלמדים) וכך יכולים לא לצאת לעבוד.

לימודי הליבה נזנחים

הישג נוסף של המפלגה שמופיע בחוברת הוא הזרמת 90 מיליון שקל בשנה לבתי הספר ותלמודי התורה החרדיים בגילאי יסודי שהוגדרו כ"שעות טיפוח" ‑ תוספת תקציבית לילדים משכבות חלשות. אחת הבעיות עם התוספת הזאת קשורה גם כאן בתקצוב מוסדות שמלמדים תוכנית ליבה חלקית. בעיה נוספת קשורה במימון מוסדות שבעצם מבטיחים שהבוגרים שלהם יתקשו מאוד לצאת ממעגל העוני.

עוד ברשימת ההקצבות של פרוש: הכפלת תקציב הישיבות מ־575 מיליון שקל ב־2014 ל־1.22 מיליארד שקל; המלגה לאברך בכולל (ישיבה לגברים נשואים) זינקה מ־432 שקל ל־774 שקל; המימון לתלמיד ישיבה גדולה (ישיבה לרווקים, בדרך כלל בגילאי צבא) זינקה מ־240 שקל ל־430 שקל, וכן בוטל התנאי שלפיו תלמידי ישיבה מחו"ל שרוצה לקבל תקציב צריך להשתתף בתוכנית השתלמות על ציונות.

המדינה מתכופפת

פרוש טוען בחוברת שמספר הכיתות שנבנו בקדנציה האחרונה לחינוך החרדי הוכפל ונוספו מאות כיתות, אבל לא מפרט בדיוק כמה. הקמת כיתות לחינוך החרדי היא מהלך שנוי מאוד במחלוקת משום שהמדינה בעצם מוסרת נכסים בשווי מיליוני שקלים מתקציב המדינה לגורמים פרטיים.

המוסד המקביל לתיכון לבנות חרדיות הוא סמינר. בעבר למדו כל התלמידות בסמינרים להוראה, אבל בעשורים האחרונים אין די משרות ונשים חרדיות רבות רוכשות מקצוע אחר או פונות לאקדמיה. למרות זאת, ברוב הסמינרים התלמידות לא נבחנות בבחינות בגרות אלא בבחינות מכון סאלד, שמטרתן מלכתחילה היתה להקשות על הבוגרות ללכת לאקדמיה. פרוש מתגאה בכך שהבחינות הוכרו כשוות ערך לתעודת בגרות חלקית. כלומר, במקום שהסמינרים יעברו ללמד לבגרות, המדינה נכנעת למדיניות ההתבדלות שלהם.

מלשכת פרוש נמסר בתגובה: "מדובר בתיקון הגזירות של יאיר לפיד ובהשבת המצב לקדמותו בשנת תשע"ב. בכל מקרה עוד ארוכה הדרך לתיקון הקיפוח של החינוך החרדי".