נגיד בנק ישראל: "יש להטמיע מכשירים פיננסיים שיגבירו את הנגישות לאשראי"

"בעיסוק ביעילות, רבים נוטים לחשוב בעיקר על היעילות התפעולית של ארגון זה או אחר. אולם, חלק מהותי מהפעילות בשוק האשראי תלוי ביכולתם של השחקנים השונים להשתמש במכשירים השונים בשוק ההון כדי 'להציע את מרכולתם', ובעיקר לתת אשראי". כך אמר היום (ג') נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, בכנס הפיקוח על הבנקים בנושא התחרות במערכת הפיננסית.

לדבריו, "מידת היעילות של מנגנון זה, המתבטאת למשל ביכולת לבצע הקצאת מקורות ולחלוק בסיכון (Risk Sharing) בצורה אופטימלית, משפיעה רבות על היכולת להעמיד ולהנגיש מוצרים רלוונטיים ללקוחותיהם, באופן שיגדילו את רווחת הצרכן וייתמכו בגידול התחרות בשוק האשראי".

כדי לקדם זאת, לדברי ירון, יש צורך להמשיך בפיתוח ושכלול שוק ההון באופן שיאפשר הטמעה של מכשירים פיננסיים שיאפשרו הקצאת מקורות וחלוקת סיכונים בצורה יעילה יותר מה שיגביר את הנגישות לאשראי ויאפשר תמחור נכון יותר.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון צילום: עמית שעל

ירון התייחס לשני מכשירים פיננסיים שחשוב לתפיסתו לקדם כעת. הראשון הוא האיגוח: "מטבע הדברים, היכולת של הגופים המוסדיים לתת אשראי לעסקים קטנים ובינוניים באופן ישיר מוגבלת, בגלל עלויות תפעול וגבייה משמעותיות וכן משום שאין בישראל שוק איגוח מפותח, שיאפשר הרחבה של האשראי תוך המשך תפעולו על ידי בנקים, שלהם יתרון יחסי מובנה בשוק זה".

לטענתו "יתרונות שוק האיגוח מתבטאים בפיתוח שוק האשראי החוץ בנקאי והוזלת מקורות המימון. זהו כלי מגשר בין הכספים שבידי הגופים המוסדיים

לבין צרכני האשראי בכלכלה הריאלית. האיגוח מאפשר את הרחבת אפיקי ההשקעה של הגופים המוסדיים וכמו כן מאפשר פינוי הון וניהול מח"מ במערכת הבנקאית - במטרה שמקורות אלו יוקצו, בין היתר, למימון של עסקים קטנים ובינוניים ויפעל גם להפניית מקורות למשק הישראלי כתחליף להשקעה בחו"ל".

מכשיר שני הוא נגזרי ריבית: "יש לבחון כיצד ניתן להרחיב את השימוש בנגזרי הריבית, שנדרשים לפיזור הסיכונים הנובעים מהמכשירים השונים בשוק האשראי, בעיקר באשראי לטווח בינוני וארוך יותר. היעדר מכשירים בסיסיים אלו יוצרים עיוותים לא רצויים בשוק, בין אם בשל תמחור גבוה מדי של האשראי, ובין אם בשל הקצאת מימון מלכתחילה. מצב זה עלול להביא לשווי משקל בו כמות האשראי תקטן, ייווצרו קשיים לסקטור הריאלי ובסופו של דבר יפגע הקצב בו הכלכלה יכולה לצמוח", אמר הנגיד.

בנוגע לאיגוח הדגיש הנגיד כי חשוב לקדם את החוק בנושא. מדובר למעשה בהצעת החוק שעלתה על הפרק לפני כשלוש שנים' אולם לא קודמה בסופו של דבר על פי ההערכות מתוך חשש כי איגוח יביא להוזלת משכנתאות ובכך להגדלת הביקושים לדירות.

לדברי הנגיד: "חשוב לקדם את החוק מתוך מטרה לאפשר הסרת חסמים לפיתוח שוק איגוח בישראל, שבתורה תגדיל את התחרות בשוק האשראי תוך שמירה על היציבות הפיננסית. יש לעשות זאת על ידי הקמת תשתית חוקית, מיסויית, רגולטורית וחשבונאית מתאימה לביצוע עסקאות איגוח מסורתי בלבד בישראל. אדגיש כי הסיכונים בשוק זה ידועים וניתן להם מענה בהמלצות שגובשו ע"י הצוות הבינמשרדי שעסק בנושא.

"ניתנה תשומת לב מרובה להפקת לקחים מהמשבר העולמי, והושם דגש מיוחד על השינויים ברגולציה של שוק האיגוח במדינות שונות בעולם, כך שנוכל להנות מיתרונות האיגוח תוך הבטחת שקיפות השוק ומנגנון לנשיאה משותפת של המלווים בסיכון האשראי (מה שנקרא skin in the game)."

עוד הוסיף הנגיד כי "כדי להמחיש כיצד יועיל פיתוח מכשירים מסוג זה לציבור הרחב, אפשר יהיה לקחת כדוגמא את עמלת הפירעון המוקדם שמוכרת היטב לנציגי המערכת הבנקאית שיושבים כאן ורלוונטית כמעט לכל נוטל משכנתא בישראל. סביר להניח שאם לבנקים הייתה אפשרות לגדר את הסיכון לפירעון מוקדם בהלוואה לטווח כה ארוך ולנהל טוב יותר את מאזן הסיכונים שלהם, אז העמלה הזו הייתה מצטמצמת".