לא רק פלדה: במה עוד השקיע מיליקובסקי

איש העסקים האמריקאי נתן מיליקובסקי, בן דודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואשתו רבקה החזיקו נכון ל־2017 בקרן משפחתית פרטית למטרות צדקה שניהלה נכסים בהיקף של כ־25 מיליון דולר. הכספים הושקעו במניות של חברות תרופות, פלדה, בנקאות, רכב ועוד - כך עולה מדיווח הקרן למס ההכנסה האמריקאי (IRS).

רבקה ונתן מיליקובסקי. השקעות למטרות צדקה בלבד צילום: גטי אימג'ס

לפי הדיווח האחרון, הקרן רשמה ב־2015 הכנסות של 3.78 מיליון דולר. נכון לאותה שנה, היו רשומות בספרי הקרן השקעות של 3 מיליון דולר בחברת התרופות האמריקאית MSD (מרק) ושל 2.5 מיליון דולר ביצרנית הפלדה נוקור (Nucor). עיקר נכסי הקרן, 16.7 מיליון דולר, הושקעו באגרות חוב.

הדיווח האחרון של הקרן הוא לשנת 2017. לא ידוע אם נסגרה מאז. מספר הטלפון של משרדי הקרן אינו פעיל.

"כלכליסט" פנה אתמול אל נתניהו בבקשה לדעת אם המידע לגבי האינטרסים הכלכליים לכאורה של בן דודו הובאו בעבר לידיעת מבקר המדינה ואם הונחו גם בפני הוועדה למתן היתרים כאשר פנה וביקש לקבל ממנו מימון לצורך הגנתו המשפטית. מטעמו של נתניהו לא נמסרה תגובה.

השקעות הקרן במהלך השנים קשורות באינטרסים כלכליים שהיו למיליקובסקי, וייתכן שעדיין יש לו, בארה"ב וגם בישראל - כמו למשל מרק המפעילה שלוחה בארץ. עם זאת, מדובר בקרן צדקה ללא כוונת רווח, והכספים שהשקיעה מוקדשים רק לפעילות פילנטרופית, כפי שמחייב החוק האמריקאי.

אחת מהשקעות הקרן במהלך השנים היתה גם בעסקי האלקטרודות והגרפיט המשפחתיים, שאליהם היה קשור בעקיפין נתניהו בין 2007 לנובמבר 2010. למשל, ב־2011 היתה רשומה בספרי הקרן השקעה של 1.1 מיליון דולר בחברת גראפטק. ב־2013 צמחה ההשקעה הזו ליותר מ־1.45 מיליון דולר.

הקרן תרמה בין השנים 2010‑2017 כ־3 מיליון דולר למוסדות יהודים שונים, ובהם בתי חולים, אוניברסיטאות ותיאטרון.

דיווח הקרן ל־IRS ב־2015. ניהלה נכסים בהיקף של כ־25 מיליון דולר

לפני כחודש, במסגרת החלטה בבקשה שהגיש נתניהו לקבל ממילקובסקי סיוע במימון ההליכים המשפטים שנפתחו נגדו, נחשף לראשונה לעיני הציבור קשר עסקי וכספי שהיה בעבר בין השניים. מהחלטת הוועדה התברר למשל שנתניהו קיבל בעבר 300 אלף דולר ממיליקובסקי, לדבריו לצורך הליכים משפטיים.

עוד חשפה הוועדה כי ב־2009 היו לראש הממשלה אחזקות בשותפות ששאר המחזיקים בה היו מיליקובסקי ובני משפחתו. עוד נחשף כי נתניהו גם לווה בעבר כספים ממיליקובסקי, כ־175 אלף דולר, לתשלום מס על דיבידנד שנמשך מהחברה.

לאור קשרים אלו, הוועדה דחתה את בקשת נתניהו וקבעה כי "הדברים הם בעייתיים מן ההיבט הציבורי". בכך, הוועדה סרבה לבקשתו של נתניהו לאפשר למיליקובסקי ולאיש העסקים ספנסר פרטרידג' לתת לו 600 אלף דולר למימון הגנתו - ואף והורתה לנתניהו להשיב למיליקובסקי את 300 אלף הדולרים שכבר נתן לו.

נתניהו הגיש עתירה לבג"ץ, שהורה לפני כשבועיים להשיב את הבקשה לוועדה על מנת שתשמע את טיעוניו. בשלב זה לא נקבע עדיין דיון נוסף.

לנתניהו עצמו היו בעבר אחזקות של כ־1% בעסקי הגרפיט של המיליקובסקים. נתן מיליקובסקי החזיק ב־2009‑2010 בבעלות מלאה במפעל האלקטרודות CG Electrodes וכן באחזקה של 80% במפעל SeaDrift להפקת גרפיט, הדרוש לייצור האלקטרודות.

SeaDrift, שבה החזיק בעקיפין נתניהו, היתה אחת היצרניות הגדולות בעולם של גרפיט באותה תקופה. לפי כתבה שפורסמה בעבר ב"ניו יורק טיימס", מילקובסקי נכנס לעסקי הגרפיט ב־2003 כשרכש חברה בשם Carbide Graphite שהיתה בהליכי חדלות פירעון בתמורה ל־6 מיליון דולר. ב־2005 הוא מיזג את הפעילות עם SeaDrift.

נתניהו נכנס להשקעה בתחום ב־2007, אבל באופן עקיף. הוא רכש מניות בחברת NMSD, שהחזיקה בשרשור ב־SeaDrift ולא ידוע אם היא החזיקה גם ב־C/G. כאשר נבחר לראשות הממשלה ב־2009, טען נתניהו בפני ועדת ההיתרים שמדובר באחזקה זניחה ושהוא אינו מעורב בניהולה. לדבריו, הוא רכש את המניות ב־600 אלף דולר ב־2007, כשהיה ראש האופוזיציה. כפי שפורסם ב"כלכליסט", נתניהו לא העביר את מניותיו בשותפות עם המיליקובסקים לנאמנות עיוורת עד 2010.

בנובמבר 2010 רקח נתן מיליקובסקי בשם בני המשפחה עסקת מיזוג לעסקי הגרפיט והאלקטרודות עם חברה בורסאית מתחרה בשם גראפטק. בעקבות עסקה זו, מיליקובסקי ואחיו דן קנו את חלקו של נתניהו תמורת 4.3 מיליון דולר - פי 7 מהסכום שהשקיע ב־2007. במסגרת אותה עסקה מכרה גם קרן הצדקה של המיליקובסקים את אחזקותיה ב־SeaDrift לגראפטק.

בתוך כך, משרד התובע בעיר בוכום שבגרמניה פתח בחקירה ראשונית סביב עסקת הצוללות בין חברת טיסנקרופ הגרמנית לבין ישראל - כך דיווח אתמול היומון הכלכלי הגרמני "הנדלסבלאט".