רשות החברות נגד המבקר: דו"ח חברת החשמל יפורסם בזמן

רשות החברות הממשלתיות יוצאת נגד מבקר המדינה יוסף שפירא ומתעקשת על כך שחברת החשמל תפרסם את הדו"חות הכספיים שלה ל־2018 במועד הקבוע בחוק, כלומר עד סוף חודש מרץ, כך נודע ל"כלכליסט".

מנהל רשות החברות הממשלתיות ינקי קוינט צילום: בשמת איבי

הרשות, שאחראית על חברת החשמל, הביעה את עמדתה במכתב ששלחה לשפירא בתגובה לפנייתו החריגה של המבקר אליה, שבה הוא ביקש ממנה לפנות לרשות ניירות ערך — שכל הכללים הנוגעים לדו"חות כספיים נמצאים באחריותה — על מנת שתאפשר לחברת החשמל לפרסם את הדו"ח הכספי השנתי של 2018 לאחר מרץ 2019, במקום עד סוף הרבעון הראשון של השנה (ינואר־מרץ). 

מבקר המדינה יוסף שפירא צילום: אלכס קולומויסקי

הקרב על שווי הקרקעות

הסיבה לבקשתו של המבקר היא שלדעתו, חברת החשמל צריכה לבחון מחדש את שווי הקרקעות שמסרה לידי המדינה במסגרת הרפורמה במשק החשמל שנכנסה לתוקף בנובמבר 2018, ושעבור מסירתן המדינה ויתרה על אג"ח צמית של החברה בהיקף של 2.5 מיליארד שקל שהיא מחזיקה. במילים אחרות, המדינה מחקה לחברה חלק מהחוב כלפיה.

לדעת המבקר, שווי הקרקעות שמסרה החברה למדינה עשוי להיות אף כפול מ־2.5 מיליארד שקל, ועל כן ייתכן שיש לשנות את השווי ההוגן שלהן בדו"חות. כמו כן, המבקר טוען כי שווי הקרקעות הנוכחי עומד בסתירה לחוות דעת שניפק משרד האוצר בשנת 2000 שקבעה כיצד יש להתייחס אליהן חשבונאית. בנוסף, המבקר טוען שיש לראות במחיקת החוב מענק מהמדינה, שגם אליו יש להתייחס מבחינה חשבונאית בדו"חות.

במכתב ששלחה רשות החברות לשפירא, שעותק ממנו נשלח גם ליו"ר רשות ני"ע ענת גואטה, למשרד החשב הכללי באוצר ולמשרד היועץ המשפטי של האוצר, היא יוצאת נגד כל הטענות של שפירא. ראשית, הרשות בניהולו של ינקי קוינט טוענת כי חוות הדעת של משרד האוצר אינה רלבנטית: "גורמי המדינה מכירים את חוות הדעת. הסדר הנכסים שגובש ונחתם נעשה בהתאם לתיקון חוק משק החשמל על בסיס חוות דעת משפטית חדשה, כך שההשוואה בין הסדר הנכסים לחוות הדעת משנת 2000 אינה רלבנטית. בנוסף, חוות הדעת הזו לא היתה מקובלת בזמנו על משרד האנרגיה".

שנית, הרשות טוענת כי מחיקת החובות לא יכולה להיחשב למענק משום ש"מדובר בעסקת ריבון שעניינה לכאורה מתן מענקים ממשלתיים לא כספיים". ובכל מקרה, לטענת הרשות, "אין לכך השלכה על אופן רישום הנכסים בספרי החברה, בוודאי לא לפי שיטת השווי ההוגן".

לכן בשורה התחתונה הרשות הודיעה למבקר שאין בכוונתה לפנות לרשות ני"ע ו"שלעמדת הרשות קיימת חשיבות עליונה שחברת החשמל תפרסם את דו"חותיה הכספיים במועד הקבוע בחוק. קיימות השלכות משפטיות וכלכליות לאי־פרסום הדו"חות במועד, ולכן אם יש לתקן דבר מה, יש לתקנו בלוחות הזמנים הקבועים בחוק". בכך הרשות מתכוונת לעובדה שדחיית מועד הפרסום עלולה להוות עילה עבור הבנקים והגופים המוסדיים, שלהם חברת החשמל חייבת כ־40 מיליארד שקל, להעמיד את החוב לפירעון מיידי — דבר שביכולתו לטלטל את החברה.

מנכ"ל חברת החשמל עופר בלוך. עוד צעד ליישום הרפורמה צילום: עמית שעל

שינוי סטטוס

בתוך כך, בשבוע שעבר הושלמה העברתם של כ־100 מנהלים בחברת החשמל לעבודה במסגרת חוזה אישי במקום במסגרת החוזה הקיבוצי. מדובר בצעד נוסף ליישום הרפורמה בחברה. טרם הרפורמה רק שמונה עובדים בחברה הועסקו בחוזה אישי, בהם המנכ"ל, היו"ר וסמנכ"ל כוח האדם. שאר 12 אלף העובדים, שמתוכם ל־9,000 יש קביעות, היו כפופים לחוזה הקיבוצי הישן. במילים אחרות, כל הסמנכ"לים ומנהלי האגפים היו מחויבים להסכם שעליו אחראי ועד העובדים ולא להסכם שעליו אחראים מנהליהם הישירים. במסגרת הרפורמה נקבע כי כל השכבה הניהולית — מרמת סגן מנהל אגף ומעלה — תעבור לחוזה אישי כדי לנתק את הזיקה שלה לוועד העובדים.

מנכ"ל חברת החשמל עופר בלוך אמר שמדובר בצעד אסטרטגי שיביא לשינוי התרבות הארגונית והתאמתה למציאות המשתנה: "חברת החשמל חייבת להתאים את עצמה לסטנדרטים ניהוליים שמאפיינים את העידן החדש כדי להצליח להתנהל בסביבה עסקית ותחרותית. התאמת המבנה הארגוני ושינוי מסגרת ההעסקה נועדו לתת מענה ממוקד לצרכים הללו".

סמנכ"ל משאבי אנוש עמית אוברקוביץ' אמר כי "השינוי באופן ההעסקה יסייע לחברה לבסס את יכולות הניהול ברמות גבוהות ויעודד מנהלים לקדם תהליכים".