חשיבותה של מערכת הבריאות הפרטית
המערכת הפרטית לא צריכה להחליף את המערכת הציבורית אלא להיות רובד נוסף ומשלים. לכן ראוי לאפשר לה לפעול ביעילות ובסביבה תחרותית לטובת כלל הציבור בישראל
בישראל קיימות כיום 3 מערכות בריאות, הציבורית שנותנת שירות בהתאם לחוק בריאות ממלכתי. הביטוחית הפרטית של קופות החולים שבה חברים כ-80% מתושבי ישראל והפרטית המסחרית המופעלת ע"י חברות הביטוח שבה חברים מעל 40% מאזרחי המדינה.
שרי הבריאות, ספקולנטים ופופוליסטים, לצד אלו אשר מסרבים ללמוד לעומק את מבנה מערכת הבריאות על מצוקותיה, חולשותיה ומגרעותיה והפוליטיקה הפנימית העוסקת בה מצאו שיטה. במקום לטפח את מערכת הבריאות הציבורית באמצעות הוספת תקציבים ותקנים, במקום לחשוב על פתרון ראוי לנוסחת מכסות (קפיטציה) הרסנית, במקום לייצר אפיק להכנסת רופאים חדשים למערכת בתנאי שכר ועבודה הוגנים לכל הפחות (עם פרישתם הקרובה של 15,000 רופאים לפנסיה) או לתגמל כראוי 85% מהרופאים במערכת הציבורית, הם צועקים 'געוואלד'.
כדי לתקן את הליקויים המהותיים במערכת הבריאות נדרשת עבודת עומק - בשביל להאשים נדרשים רק מצלמה ומיקרופון. על מי נצעק? נעלה את הרופאים על המוקד, ובעיקר את הרופאים העצמאים, הרי קל מאוד לייצר שנאה למי שנתפס בעקבות שיח שקרי, כעשיר הנהנה מכישלונה של המערכת הציבורית.
המערכת הפרטית הפכה להיות סיוע איכותי נדרש
ארגון הרופאים העצמאים (ארצ"י) מזכיר – מרבית הרופאים העצמאים, 40% מכלל הרופאים בארץ, עובדים במערכת הציבורית מרבית זמנם.
בנוסף, מובילי השכר בקרב הרופאים הם בודדים. רופאי המגזר הציבורי, בשל הסכמים שונים ומשונים מרווחים הון, בעוד מרבית חבריהם משתכרים בצנעה יחסית בהתחשב בוותק, שעות העבודה הרבות ושנות הלימוד וההכשרה. בשל כך, רבים מהרופאים מספקים שירותים עבור המערכת הפרטית של קופות חולים וזו של חברות הביטוח.
מדיקל סנטר, הרצליה צילום: תומריקו
עוד שכחו לספר, כי 80% מהציבור רכש ביטוח בריאות נוסף להרחבת הטיפול הרפואי הניתן לו בביטוח הבריאות הציבורי. עם השנים הרחבה זו הפכה לסוג של מס חובה שבלעדיו קבלת טיפול רפואי שאינו חירום בישראל הפך למשימה בלתי אפשרית, תוך המתנה במשך חודשים ארוכים לניתוחים.
בפועל, המערכת הפרטית הפכה להיות סיוע איכותי נדרש ומשמעותי למערכת הבריאות הציבורית, הן כספי, הן שירותי והן טכנולוגי, בלעדיו הייתה המערכת הציבורית קורסת מזמן.
מערכת הבריאות הפרטית מורידה עומס אדיר מבתי החולים בכל הקשור לניתוחים אלקטיביים ובכך מפנה את המערכת הציבורית לטיפול חירום וטיפול איכותי בקהילה. בנוסף, המערכת פרטית לא רק שלא "שואבת רופאים מהמערכת הציבורית" אלא, היא משפרת אותם ומכשירה אותם בטכנולוגיות הטובות ביותר. מעבר לכך, המערכת הפרטית מתאפיינת באלמנט חשוב שאינו קיים במערכת הציבורית – אלמנט התחרות. בשמו מוענק שירות טוב יותר, מהיר ואיכותי יותר המשפר את הרפואה בישראל.
לאחרונה מבקשת הממשלה לסגור את המערכת הפרטית, לצמצם אותה ולהצר את צעדי המטופלים בה, גם כאשר יש בה צורך של ממש. מדובר במניעה ברורה של קבלת שירות שעליו משלם האזרח, ואף גרוע מזה היא מחזירה את הרפואה שנים לאחור מבחינת מכשור, משתלים וציוד רפואי, איכות חדרי ניתוח, אורכי התורים וחסימת המשך פעילותם ההכרחי של רופאים עתירי ניסיון גם אחרי גיל הפרישה לפנסיה, במערכת הפרטית.
המערכת הפרטית לא צריכה להחליף את המערכת הציבורית (כפי שהיא עושה היום, למזלם של 80% מכלל אזרחי ישראל) אלא להיות רובד נוסף ומשלים. במקום לנסות ולהחשיך את נקודת האור היחידה הקיימת במערכת הבריאות, ראוי לאפשר למערכת הפרטית לפעול ביעילות, בסביבה תחרותית תוך שימוש בקדמת הטכנולוגיה, כזו המאפשרת בריאות מצוינת המגיעה לכלל הציבור בישראל.
הכותב הוא יו"ר ארצ"י – ארגון הרופאים העצמאים
