הסבר מסיך לתייר: ברוכים הבאים לארץ ישראל, עכשיו תשלמו

המשבר התקציבי גורם למוחם של פקידי האוצר לקדוח. כדי להתמודד עם הגירעון התופח, שמאיים להגיע ל־4% תמ"ג (כ־50 מיליארד שקל) בוחנים בימים אלו פקידי משרד האוצר להטיל מס חדש, שמעולם לא הוטל בישראל אך קיים ב־42 מדינות בעולם וצובר תאוצה בימים אלו: מס תיירים, שאותו ישלם כל תייר (תושב זר) שנכנס לישראל, כך נודע ל"כלכליסט".

גורמים בכירים במשרד האוצר אישרו כי הנהגת מס כזה אכן נבחנת בימים אלו יחד עם שורה ארוכה מאוד של צעדים להגדלת ההכנסות. באוצר מציינים כי בשלב זה אי אפשר להתייחס לא לגובה המס ולא לאופן שבו ייגבה, וכי דברים אלו נבחנים כעת.

מנתונים רשמיים שנמסרו ל"כלכליסט" על ידי משרד התיירות עולה כי ב־2018 נכנסו לישראל כ־4.1 מליון תיירים ששהו בממוצע כ־9 ימים בישראל, ולפיכך, מדובר בסה"כ בכ־37 מיליון ימי תיור. לפיכך, אם יוטל מס של 1 דולר ליום לתייר, הכנסות המדינה ממס שכזה יגיעו לכ־130 מיליון שקל; ואם יוטל מס של כ־5 יורו — בדומה לנהוג באיטליה ובכמה ערים מרכזיות של גרמניה,הסכום יאמיר ל־650 מיליון שקל בשנה — סכום בהחלט לא מבוטל.

כלי מקובל ליצירת הכנסות

מס על תיירים אינו גחמה של כמה מדינות בעולם אלא כלי שזוכה זה יותר מ־30 שנה להצדקה על ידי קהילת הכלכלנים בעולם, שכתבו מאות מחקרים בנושא. לפי אותן תיאוריות, לצד הצדדים החיובים של התיירות לכלכלה, ישנן גם השפעות חיצוניות שליליות (negative externalities) וכמו כל השפעה חיצונית, מישהו חייב לשלם עליה או להזדכות עליה (במקרה שההשפעה היא חיובית). במונחים כלכליים, השפעה חיצונית היא העלות או התועלת שנגרמת מעסקה כלכלית והיא מוטלת על פירמות או אנשים שלא מעורבים ישירות בעסקה. הדוגמה הקלאסית היא זיהום אוויר שמייצר מפעל. הטיעון העיקרי שבבסיס רוב מחקרים הוא כי התיירות פוגעת באיכות הסביבה בשל זיהום האוויר והים שמייצרים התיירים שנכנסים למדינה — ולכן יש צורך בשימוש בכלים כלכליים, לרבות מסים והיטלים, כדי לפצות או "להפנים" את אותן עלויות.

יתרה מזו, חלק מהמחקרים הגדירו את הצורך בשימוש באותם מסים לשם “הפנמת” אותן השפעות שליליות כצורך חיוני כדי להבטיח את המשך הצמיחה בת הקיימא של ענף התיירות — המוגדר כיצוא שירותים — שבישראל הגיע ב־2018 לכ־7.2 מיליארד דולר והיווה כ־7% מסך יצוא השירותים באותה שנה. כמו כן, לפי התיאוריה, מס או היטל כזה מיועד להגדיל את הכנסות הממשלה הדרושות לשם מימון, פיתוח ושיפור התשתיות הנחוצות למגזר התיירות: מבניית מלונות ועד לפיתוח חופים וסלילת כבישים. ההיגיון ברור: הרי התיירים משתמשים בכבישים, בתשתיות המים והחשמל, נהנים מהגנה של צה"ל ומשטרת ישראל — ולא משלמים על כך.

מס סיונרה

ישנן דרכים רבות לגבות את המס, מדינות שונות גובות את המס באופנים שונים, וזה מה שבוחנים באוצר בימים אלו: יש מדינות שגובות את המס עוד בעת רכישת כרטיס הטיסה ויש הגובות אותו בעת התשלום בעד השהות במלון או בדירת Airbnb. במדינות מסוימות, כמו יפן, התשלום מתבצע בשדה התעופה בעת שהתיירים עוזבים את המדינה.

הטלת מס תייר היא צעד נוסף או משלים לבחינת ביטול הפטור ממע"מ על תיירים (תיירים אינם משלמים מע"מ על שירותי תיירות כגון מלון, תחבורה ואטרקציות), פטור שלפי הערכות של אגף הכלכלן הראשי באוצר יגיע ב־2019 לכ־860 מיליון שקל בגין אובדן הכנסות.

המסים על תיירים הם חלק מתוכנית רחבה שמגבש אגף התקציבים בימים אלו עבור הממשלה החדשה ושר האוצר החדש שימונו לאחר הבחירות. בתוכנית נבחנים צעדי מיסוי נוספים, לרבות ביטול פטורים אחרים שיגיעו השנה ל־66.7 מיליארד שקל מאובדן הכנסות.

מס תיירים שונה מהאגרה שמשלמים התיירים עבור הוויזה ושונה גם ממס ערך מוסף, שמוטל על מוצרים מסוימים וגם קיים כבר בכמה מדינות. לדוגמה, ממשלת טנזניה החליטה לפני שנתיים לחייב תיירים במע"מ בסך 18% על שירותי תיירות כגון תחבורה,ספארי ודמי מחנאות.

גובה המס משתנה ממדינה למדינה: ביפן, הונהג מס “סיונרה” (להתראות ביפנית) שנכנס לתוקף בינואר האחרון בסך 1,000 יין (כ־9.25 דולר) ומשולם בעת העזיבה ללא קשר לימי השהייה במדינה. ממשלת יפן הסבירה את הטלת המס כדרך לשפר את תשתית התיירות של יפן לפני האולימפיאדה בקיץ 2020 בטוקיו.

בניו זילנד יצטרכו התיירים לשלם 35 דולר ניו־זילנדי (כ־24 דולר), והמס ייכנס לתוקף במחצית השנייה של 2019. בצרפת, המס משתנה לפי ערים: ערים שבהן תנועת התיירות היא גדולה, כמו פריז או ליון, משתמשות בתקבולי המס כדי לשמור על התשתית התיירותית. בגרמניה ישנם שני מסי תיירות שונים: "מס תרבות" ו"מס מיטה " שמגיעים ל־5 יורו (5.67 דולר) לאדם ליום או 5% מחשבון המלון.