בנק לאומי: "טענת האלוף זיו לעלילת דם אינה סבירה"

מחריף המתח בין אלוף (מיל') ישראל זיו לבנק לאומי בעקבות טענות משרד האוצר האמריקאי כי חברה שלו שימשה כיסוי למכירת נשק לדרום סודן. הבנק טען אתמול (ג') בתגובה לתובענה שהגיש נגדו זיו כי "טענת זיו והמבקשים כי הכרזת הרשויות בארה"ב מהווה עלילת דם אינה סבירה, בשים לב לבדיקות הקפדניות המבוצעות על ידי האוצר בארה"ב טרם ביצוע ההכרזה".

משרד האוצר האמריקאי פרסם בדצמבר 2018 הודעה חמורה נגד זיו, ובה טען כי חברת החקלאות שלו היא למעשה כיסוי למכירת נשק לדרום סודן ב־150 מיליון דולר. האמריקאים טענו כי את הנשק מכר זיו כביכול גם לממשל וגם למורדים. זיו הכחיש את ההאשמות בתוקף, טען כי מעולם לא סחר בנשק וכי זו עלילת דם.

תושבים בדרום סודן צילום: חיים הורנשטיין

בנק לאומי ביקש אתמול מבית המשפט לדחות את בקשתו של זיו להוציא נגד הבנק צו מניעה שיאסור עליו לסגור את חשבונו של זיו ורעייתו (נגדה לא הוטלו סנקציות) ושל חברות בבעלותו, ולאסור על הבנק להקפיא את החשבונות. לאומי טען בתגובה חריפה כי הכרזת חלק מהמבקשים על ידי רשויות ארה"ב ברשימת ה־SDN (הכוללת גופים החשודים בהלבנת הון ו/או מימון טרור) והטלת סנקציות עליהם "בחשד כי נטלו חלק בסחר באמצעי לחימה בדרום סודן במסווה של פעילות חקלאית לא נעשתה כדבר של מה בכך, אלא לאחר שעמדו בפני הרשויות בארה"ב נתונים בכל הנוגע להתנהלות המבקשים. הכרזתם ברשימה זו מעלה חשש סביר כי הפעילות המבוצעת בחשבונות מקורה בהלבנת הון ו/או מימון טרור. הכרזתם ברשימה מהווה אף הפרה של מסמך ההצהרות שעליו חתמו המבקשים לטובת הבנק כתנאי לפתיחת החשבונות והפעלתם".

"הבנק חשוף לסיכונים"

עוד טוען בנק לאומי באמצעות עוה"ד נועם בר דוד ושיר ברק ממשרד סלומון ליפשיץ כי "המסקנה המתחייבת היא כי החלטת הבנק בדבר סגירת החשבונות או לחלופין הקפאתם עד לסגירתם ב־31 בדצמבר סבירה ואף מתחייבת לנוכח הוראות הדין והחובות החלות על הבנק. הבנק החשוף לסיכונים רגולטוריים אף הלך לקראת המבקשים עת הסכים כי עד סוף 2019 יוקפאו החשבונות ולא תבוצע בהם פעילות. מדיניות הבנק מתיישבת עם הוראות בנק ישראל", נטען בתגובה לבית המשפט.

ישראל זיו צילום: טל שחר

"כלכליסט" חשף ביום ראשון כי זיו הגיש בשבוע שעבר תובענה נגד בנק לאומי ובקשה להוציא צו המונע מהבנק לסגור את חשבונו או להקפיאו. זיו טען באמצעות עוה"ד משה כאהן ויורי מילשטיין כי החלטת הבנק להפסיק מ־28 במרץ את כל פעילותו בחשבונות המתנהלים בבנק נסמכת רק על פרסום הרשות לפיקוח על נכסים זרים של משרד האוצר בארה"ב (OFAC) בדבר הוספת חלק מהמבקשים לרשימה שהוטלו על המופיעים בה סנקציות.

בדצמבר הטילה ארה"ב סנקציות על זיו בטענה כי היה מעורב כביכול בסחר נשק בדרום סודן וכי הפעיל חוות חקלאיות ככסות לפעילות צבאית אסורה. זיו הכחיש זאת בתוקף וטען בתובענה שהגיש נגד הבנק כי אלה "טענות מופרכות ומוכחשות הנעדרות כל בסיס עובדתי". זיו טען שבנק לאומי ציין בפניו כי החלטתו לסגור את החשבונות נסמכת גם על הוראת המפקח על הבנקים על ניהול בנקאי תקין. ואולם, לטענתו, אותה הוראה עניינה במניעת הלבנת הון ומימון טרור, פעולות האסורות על פי הדין הישראלי. זיו הדגיש כי המבקשים אינם חשודים בעבירות אלה לא בישראל ולא בארה"ב, וכי לא מתקיים נגדם הליך בקשר להלבנת הון ומימון טרור.

משה כאהן

"אני מספק ביטחון תזונתי"

לטענתו של זיו, פעילותו העיקרית בשנים האחרונות, באמצעות חברות שבבעלותו, היא פרויקטים חקלאיים בדרום סודן המספקים, לטענתו, ביטחון תזונתי למיליוני תושבים.

מנגד, טוען לאומי בתגובתו כי "כל טענה של המבקשים כי הכרזתם ברשימת ה־SDN היא טעות לא הוכחה. החלטת הרשויות בארה"ב להכליל את חלקם ברשימה לא ניתנה באופן סתמי, אלא מן הסתם לאחר שעמדו בפניהן נתונים בכל הנוגע להתנהלותם של המבקשים. ככל שהחלטת הרשויות בארה"ב שרירה וקיימת, הבנק יפעל בהתאם לחובותיו".

עוד טוען לאומי כי מדיניות בנק ישראל, שמנחה את מדיניות הבנק, קובעת כי יש סיכונים הכרוכים בהתקשרות עם גורמים המוכרזים ברשימת הסנקציות הבינלאומיות, לרבות על ידי רשויות בארה"ב. "במכתב ששלח בנק ישראל לבנק במרץ 2015 נקבע ביחס לסנקציות שהוטלו כי 'סירוב לאשר עסקה, סירוב להתקשר בהסכם או הפסקת התקשרות בשל יישום האמור במכתב ייחשבו סירוב סביר למתן שירות לעניין חוק הבנקאות".

בא כוחו של זיו עו"ד משה כאהן מסר בתגובה: "זו עלילת דם. טענת הבנק כאילו החלטת OFAC ניתנה לאחר שעמדו בפניה נתונים מעלה תמיהה. עד היום לא נמסרו נתונים כאלה לגורמים הממשלתיים הישראליים הבכירים ביותר למרות בקשתם לקבלת מידע כזה. החשבונות בבנק לאומי מנוהלים במשך שנים ומעולם לא נטענה כל טענה על פעולה חריגה בחשבונות שנוהלו בשקיפות מלאה".