זה לא תיקון, זה חורבן: הדי-9 של איילת שקד

את התוכניות של שרת המשפטים איילת שקד לרפורמות במערכת המשפט, שאותן חשפה היום, צריך להבין בהקשר של התחרות העזה עם בצלאל סמוטריץ' והכהניסטים במירוץ לטינוף והסתה נגד בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה. שקד, שהשאירה את הדי־9 של מוטי יוגב בביתה הפוליטי הקודם, החליטה לרכוש די-9 משלה ולעלות על המערכת. העיתוי מושלם: ההחלטה של העליון לפסול את מיכאל בן ארי ולהכשיר את עופר כסיף. חוסר הסימטריה בהחלטה מספק לימין דלק לקמפיין וגם הוכחה לשמאלנות של מערכת המשפט, ולא חשוב שההכשרה והפסילה הגיעו מיועץ משפטי דתי, בן לאב בית"רי ומינוי של נתניהו ושקד. חוסר הסימטריה נגזר גם מהלכה ומסורת משפטיים לפיהן גזענות היא תועבה מוסרית, פלילית, אנושית ובעיקר יהודית ואילו עילת הפסילה של השמאל והערבים נשענות בעיקר על התביעה ל"מדינת כל אזרחיה", תביעה לשוויון אזרחי, שהעליון קבע כבר שאינו חותר תחת קיום המדינה כ"יהודית ודמוקרטית".

שרת המשפטים, איילת שקד צילום: עמית שעל

הנאום של שקד היום הזכיר את שרת המשפטים של ארבע השנים האחרונות, אבל על ספידים. כל מה שהיה אבל יותר גבוה, יותר חזק, יותר מהר. מה שיפה בתוכניות שקד הוא שלכולן יש עיגון מעשי ומקצועי. במינוי שופטים, במינוי יועצים משפטיים, בייצוג נפרד לשרים. ומאחורי הדברים יש גם אידיאולוגיה שמרנית שמקטינה את הרשות השופטת לטובת חיזוק המשילות. וכל זה מגיע מהתבכיינות קורבנית: העליון הפך לשחקן פוליטי רב עוצמה, הייעוץ המשפטי הפך לקטגור של הממשלה ולכלי לסיכול מדיניות, הבחירות הפכו כמעט חסרות משמעות כי את העם החליף 'הציבור הנאור'.

אפשר להצביע על מורשת משפטית שראוי לבקרה על חריגה וחדירה לתחומים לא לה. בית המשפט העליון אכן ניכס לעצמו כוח על מנת לפעול בשני שדות חיוניים: זכויות אדם וטוהר מידות. חיוני להניף את הדגלים האלה אל מול השלטון, שנוטה להתנכל אליהם ולהורידם. במשפט הישראלי התפתחה מסורת שלפיה האקטיביזם המשפטי - בייעוץ המשפטי ובפסיקה - משתמש בהצדקה הזו כדי לבקר את השלטון ולהתערב גם בתחומים לא לו. את זה צריך וניתן לבקר ולתקן.

אבל שקד לא מציעה לתקן, אלא להרוס ולבנות משהו אחר. למחוק לחלוטין את עצמאות האיזונים והבלמים, לחסל את הפרדת הרשויות ולהכפיפן לרשות המבצעת.