סלקום וקרן תש"י ייכנסו השבוע למיזם הסיבים של חברת החשמל
עלות העסקה כ-100 מיליון שקל, כאשר שני הגופים יחזיקו ב-70% מ-IBC מפעילת המיזם, שתפרוס תשתית גלישה אינטרנטית במהירות של עד 1 גיגה. חברת החשמל יורדת לאחזקה של 30%
מיזם הסיבים של חברת החשמל, שנוסד במטרה להקים תשתית תקשורת נייחת שלישית שתתחרה בבזק וב-HOT, צפוי לעבור בימים הקרובים שינוי מהותי במבנה הבעלות שלו עם כניסתם של סלקום וקרן תשתיות ישראל (תש"י) כבעלים עיקריים.
- ההקלות במיזם הסיבים יוצאות לדרך: משרד התקשורת פרסם את טיוטת הרישיון
- סלקום: הרווח הנקי צנח ב-97%, תש"י תצטרף למיזם הסיבים
- משרד התקשורת מודה בכישלון חזון הסיבים ומגבש אותו מחדש
עלות העסקה נאמדת בכ-100 מיליון שקל, כאשר שני הגופים יחזיקו ב-70% מ-IBC, החברה מפעילת המיזם, שתפרוס תשתית גלישה אינטרנטית במהירות של עד 1 גיגה. חברת החשמל תשאר עם אחזקות של 30%, כאשר תשתית הפריסה נשענת על רשת שהייתה בבעלותה ופותחה כדי להתאימה לכלל בתי האב.
מיזם הסיבים של חברת החשמל יצא לדרכו בתחילת העשור, עם הבטחה להצעיד את ישראל לדור הבא של יכולת העברת הנתונים. הכוונה הייתה שחברה ממשלתית תעורר תחרות בענף ותכריח את שאר המתחרות להשקעות דומות.
כך למשל, מאז הקמת המיזם האיצה בזק את קצב פריסת התשתיות שלה, אולם מאז נכנס המיזם לקשיים תזרימיים, קצב הפריסה הואט ובזק לא הדליקה את המתגים, זאת למרות שהיא פרסה סיבים בשיעור של כ-70% ממשקי הבית בישראל. עד כניסתו של שלמה פילבר (שאז היה בנבצרות בעקבות פרשת בזק) לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, מדיניות המשרד הייתה עידוד התחרות, כך שהחברות נדרשו להשקיע בפיתוח התשתיות והטכנולוגיות.
המשבר במיזם הוביל את פילבר לנסח מסמך מדיניות ששינה את גישת המשרד מעידוד תחרות למתן תמריצים. הוא הגיע להסכמות עם בזק והוט על השקעה בתמריצים, בתמורה לביטול חובת ההפרדה המבנית בבזק ודחיית הפריסה האוניברסלית של הוט ב-61 יישובים.
בפועל, קצב פריסת התשתיות היה איטי עד זוחל וההבטחה להגיע לכל בתי האב נכשלה. בשלב מסוים מיזם הסיבים - שפעל תחת השם אנלימיטד - ביקש הזרמת כספים מהמדינה עד 150 מיליון שקל, אחרת החברה תקרוס.
חברת סלקום, שהייתה המועמדת היחידה להשקעה במיזם, בחנה במשך חודשים ארוכים את ההשקעה, במטרה להיכנס כשחקנית שלישית בשוק תשתיות התקשורת הנייחות.
מהבדיקה עלה כי קצה הכדאיות הכלכלית נמצא בפריסת התשתיות, בחלוקה מגוונת של מרכז ופריפריה - בעיקר במרקם הבנוי ופחות באזורים בהם ישנה תנופת בנייה, משום שפריסה מהירה וזולה ניתן לבצע בשכונות בהן יש עמודי חשמל.
בשכונות חדשות תשתית החשמל, עליה מסתמך המיזם, היא ברובה תת קרקעית והופכת את פריסת התשתיות ליקרה, ארוכה וסבוכה יותר. מה שעוד השפיע על כדאיות המיזם הוא אופי הבנייה. בשכונות המאופיינות בבנייה רוויה (בניינים רבי-קומות) ישנה כדאיות גדולה יותר בהשוואה לשכונות של צמודי קרקע, שכן בתאי שטח אלו המיזם יכול לגייס יותר לקוחות ובכך להחזיר את ההשקעה.
עם החתימה על כניסת סלקום וקרן תש"י באוגוסט האחרון, המדינה נתנה הקלות לחברה לרבות פטור מפריסה כלל ארצית.