קייס חינוכי: בג"ץ נתניהו

ובכל זאת, עתירת הסניגורים עוה"ד נבות תל צור, טל שפירא ועמית חדד לבג"ץ נגד החלטת ועדת ההיתרים משכנעת משפטית, לפחות יותר מהחלטת הוועדה שלא חסכה מנתניהו שיימינג, הטפות ו"התחשבנות" על שנטל מבן דודו נתן מיליקובסקי 300 אלף דולר בלי אישור. הוועדה הפכה עצמה ל"גורם מחנך", טוענים הסניגורים. אם בג"ץ היה מתמקד בשיקולי צדק, חינוך, מוסר ותקינות ציבורית, דו"ח הוועדה היה משכנע. אבל אחת מחולשותיו של המשפט הוא המשקל המכריע של טיעוני הסמכות והסבירות המשפטיים.

אפשר ללעוג לקמצנותו של נתניהו, אבל צריך להקשיב לו כשהוא מדבר על זכותו להליך הוגן ועל עקרונות דמוקרטיים שהקפיד להרוס כראש הממשלה היוצאת צילום: צילום מסך

נקודת המוצא של נתניהו הוא שכאשר חוק המתנות לא חל כאן, כפי שקבע היועץ המשפטי לממשלה, סירוב הוועדה לאשר את מימון הגנתו חייב להתמקד בניגוד העניינים בלבד ולא ב"שיקולים החינוכיים". ומאחר שאין ניגוד עניינים, או לפחות ניתן לנטרלו, אין בסיס לקביעת הוועדה שעל ראש הממשלה למצות את יכולתו ממשאביו ומהונו העצמי בטרם יפנה לנדבת תרומתם של בעלי הון. העיקרון הזה "ציבורי" יותר מ"משפטי". בדיוק כמו העיקרון שנתניהו לא יכול לקבל מבעלי הון כדי להתגונן מהאשמות על קבלה מבעלי הון. זה טיעון חזק בתוכנית של ליאור שליין, פחות בבג"ץ.

הוועדה קבעה בעניין החברות עם ספנסר פרטרידג' ש"חזקה היא שחברות כזאת נוצרה על בסיס אינטרסים הדדיים". על סמך מה? הרי היא לא שמעה עדים, ועליה להיזהר בקביעת "חזקות" גם אם הן נכונות. כבר אמרנו שלא כל מה שיכול להיות נכון תופס משפטית. ועל בן הדוד מיליקובסקי מגייסים הסניגורים את "טוב שכן קרוב מאח רחוק", כי, "תיתכן קרבה עזה בין אדם לבן דוד שתעלה בעוצמתה עשרות מונים על קרבתו לאחיו או להוריו". ואצל נתניהו זה בהחלט לא טעון הוכחה. קרבתו למיליארדרים, משפחה או לא, היא מן המפורסמות. כדי לקרב את הטיעון לשיקולים שאמורה הוועדה לשקול, נטען שמימון הוצאות משפט הן בדרגה שווה למימון הוצאות רפואיות. שתיהן כפויות על האדם. וזה לא מדויק. סרטן נכפה, שחיתות לא.

הסניגורים מציעים הלוואה בתנאים מסחריים. אין תיק שוחד שבו הנוטל לא טוען "קיבלתי הלוואה". נכון שבהמשך שכח להחזיר, או החזיר רק כשנפתחה החקירה. כאן ההלוואה נועדה אולי להלבין את הכסף שכבר התקבל ממיליקובסקי או להציע מנגנון חלופי שניתן להסכים לו – בתנאי שיחפוף למנגנון ניגוד העניינים הכללי שצריך להפעיל כאן בדמות עמותה או פתיחת חשבון נאמנות שקוף ומפוקח. כלומר חשבון שיפקח לא רק על ההלוואה, אלא גם על החזרתה.

הסניגורים מסכמים בסוג של "איום": "בלא פתרון הולם ונגיש לשכר טרחת עורכי הדין לא ימשיך צוות הסניגורים הנוכחי את ייצוגו של ראש הממשלה ולא ייטול על עצמו אחריות להליך השימוע".

אפשר לפטור איום זה כאיום סרק, אפשר להתעקש שנתניהו ימכור נכסים כדי לשפר את מצבו התזרימי, ואפשר, ובצדק, להמשיך וללעוג לקמצנותו ולתאוות השנור. אבל מבחינה משפטית יש לו קייס. צריך להקשיב לו כשהוא מדבר על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, על הזכות החוקתית להליך הוגן, על עקרונות דמוקרטיים שהקפיד להרוס כראש הממשלה היוצאת ומאיים להמשיך במלאכה עם סמוטריץ' והכהניסטים.