הסכנה הכלכלית: סחטנות פוליטית

אחד התפקידים החשובים ביותר של שר האוצר וצוותו הוא ניהול סיכונים, שכן כלכלה היא משחק מסוכן שמושפע מאינספור משתנים. מי שנמצא במשחק מספיק זמן כבר יודע שהמשברים מתרחשים כשמספר משתנים פועלים באופנים בלתי צפויים שמפתיעים את הקברניטים לרעה. משה כחלון חווה מצב כזה בדיוק עכשיו. במהלך סוף השבוע התפרסמו שלל נתונים ששילובם הוא בגדר קוקטייל קטלני שעלול לבשר על התקרבותו של משבר אל המשק הישראלי.

במידה רבה ניתן לומר שהקוקטייל הזה לא נחת על כחלון בהפתעה, משום שהדרגים המקצועיים, בהם פקידי האוצר ובנק ישראל, הזהירו אותו מפני העתיד לבוא.

חדשות רעות משלל כיוונים

הנתונים שפורסמו בסוף השבוע משרטטים תמונה שלפיה מסתמנים שינוי במחזור העסקים וכן החרפה של ההאטה, הן בכלכלה הישראלית והן בכלכלה הגלובלית. בנוסף, הנתונים מצביעים גם על משבר תקציבי. זו בדיוק הסיבה לכך שכחלון החליט לנסות להפחית את תשומת הלב הציבורית לנתוני הגירעון הלא מחמיאים שהם למעשה התוצאה של המדיניות התקציבית הלא אחראית שלו. לכן כחלון מנסה לשכנע את הציבור שהמקור לפרשנות השלילית לנתונים האלו הם בעלי אינטרס שלא מעוניינים לראות אותו חוזר למשרד האוצר. אבל הציבור לא מאמין לו. לפי הסקרים, כחלון צפוי לקבל רק חצי מהקולות שקיבל במערכת הבחירות הקודמת.

בנוסף לסיכונים המאקרו־כלכליים והתקציביים, ישנם גם סיכונים פוליטיים שישפיעו על כלל אזרחי המדינה. נכון להיום, לפי הסקרים, ישנו שוויון בין גוש הימין לגוש השמאל. המצב הזה גורר אחריו רעה חולה: סחטנות. בהיעדר גוש שמנצח את הבחירות במובהק, זהות מרכיב הממשלה הבאה תוכרע על ידי המפלגות הקטנות שלא יהססו לדרוש עוד ועוד כספים קואליציוניים בתמורה להמלצה שימסרו לנשיא.

בנימין נתניהו ומשה כחלון צילום: אוליבייה פיטוסי

במילים אחרות, הגירעון החריג של פברואר עשוי להיות נמוך בהשוואה לגירעון בסוף 2019, שכן מרכיב הממשלה הבאה, ייאלץ לפרוע את הבטחותיו ולהיפרד מ־5-7 מיליארד שקל כדי לממן את ההבטחות שהעניקו לו את ראשות הממשלה.

במצב כזה שאלת הקברניט של משרד האוצר הופכת לכבדת משקל בניהול האירוע התקציבי שבפניו עומדת כלכלת ישראל.גם למידת המעורבות של בנק ישראל ושל הנגיד פרופ' אמיר ירון תהיה משמעות מכרעת באירוע שכזה. בינתיים, עוד לא נשמעה דעתו של הנגיד.

בינתיים, נראה ששר האוצר הבא יהיה זקוק לייעוץ מקצועי. רוב המומחים סבורים שלשר האוצר הבא לא יהיה מנוס מהעלאת מסים, ביצוע קיצוצים או גם וגם. כל אחד מהצעדים האלו הוא לא רק מורכב לביצוע בתקופה של האטה כלכלית, אלא גם ישנה בנוגע לאם הוא נכון מבחינה מהותית כשעל הפרק עומדות משימות קריטיות כמו שיקום מערכת הבריאות וחיזוק התחבורה הציבורית - מהלכים שנחשבים למדכאי צמיחה.

דרושה מנהיגות

בשורה התחתונה, שר האוצר הבא עתיד לפגוש תמונת מציאות מורכבת. מצד אחד, יש מקום לגלות אופטימיות, משום שניכר שההבנה שיש צורך בצעדים קשים מתחילה לחלחל, ובמובן הזה התובנה הזו עשויה להיות בגדר נקודת מוצא. מנגד, התרופות המוצעות עלול להתגלות כגרועות מהמחלות עצמן.

לכן האתגרים שממתינים לממשלה הבאה בתחום הכלכלי־חברתי הם כפולים ומכופלים. העלאת מסים לכלל הציבור לא תספיק. יהיה צורך להעלות מסים לקבוצות שעד כה נהנו מפטורים בלתי־מוצדקים. גם קיצוצים רוחביים לא יעזרו. יהיה צורך בקביעת סדר עדיפויות ברור. שינויים קוסמטיים יהיו כמו כוסות רוח למת. יהיה צורך ברפורמות מבניות. נקיטת צעדים אלו תגרור עמה מחיר פוליטי כבד, ולכן מנהיגות אמיתית, שאינה נראית באופק כעת, היא התכונה שדרושה כדי לבצע אותם.