בלעדי לכלכליסט
מ-361 ימי עבודה בשנה ועד לעלות ללקוח: המספרים הקשים שמאחורי בית הבושת
תנאי העבדות של נשים בזנות, שעד כה נחשפו בעדויות, נחשפים הפעם במספרים. מפרטי השומה שהוציאה רשות המסים לבעלת בית הבושת, שכבר נשלחה למאסר של שנתיים בהליך פלילי, עולה שכל עובדת קיבלה יותר מ־7 לקוחות ביום
רשות המסים דורשת 22 מיליון שקל מנוי חדד, שהורשעה בחודש ספטמבר האחרון בניהול בית בושת ושנגזרו עליה שנתיים מאסר. כך נודע ל"כלכליסט".
- פשיטה של רשות המסים גילתה ביישוב בצפון צימרים שהפכו לבית בושת
- הכנסת אישרה: קציני משטרה יוכלו לחסום קווי טלפון המשמשים לפרסום שירותי זנות
- חוק שקד נגד צרכני זנות: קנס של לפחות 1,500 שקלים או טיפול
מפרטי השומה שהוציאה לנוי היחידה הארצית לשומה, שמטפלת בנושא המיסוי הקשור לחקירות פליליות חמורות שמתבצעות בשיתוף המשטרה, עולה תמונה קשה על מה שהתרחש בין כותלי חדר הבושת שהפעילה ברחוב יצחק שדה בתל אביב בשנים 2013—2016 ועל תעשיית המין.
על פי השומה, העבודה בבית הבושת התבצעה בשתי משמרות ביום, 361 יום בשנה. במילים אחרות, בית הבושת פעל במשך כל השנה למעט ביום השואה, יום כיפור, ט' באב ויום הזיכרון. בכל משמרת עבדו בממוצע 6.9 נשים בזנות. כל אחת מהן קיבלה 7.4 לקוחות בממוצע בכל משמרת וגבתה ממנו 250 שקל. מחצית הסכום נשארה בידי האשה ומחציתו הועברה לבית הבושת.
על פי הנתונים האלה, קבע מס הכנסה כי מחזור ההכנסות של בית הבושת הסתכם במעט יותר מ־4.5 מיליון שקל בשנה, וב־16.6 מיליון שקל בסך הכל (בספטמבר 2016 נסגר בית הבושת בצו בית משפט).
במקביל, בין 2014 ל־2016 היתה חדד שותפה עם אחרים בניהול בית בושת נוסף ברחוב טברסקי בתל אביב עם שותפים נוספים. על בסיס חישוב דומה קבע מס הכנסה כי בית הבושת חייב במס על הכנסות בהיקף של 13.5 מיליון שקל.
הכנסה חייבת במס
אף שמדובר בפעילות לא חוקית, ההכנסה ממנה חייבת במס. משום כך, על רשות המסים להכיר גם בחלק מההוצאות של העסק כמו ניקוי, אבטחה, שירותי מכבסה וכו', מה שמביא לניכוי של 77—127 אלף שקל בשנה מההכנסות.
בסופו של דבר, סכום המס הכולל שדורשים ברשות המסים עומד על 22 מיליון שקל. בהליך הפלילי הגיעו חדד ורשות המסים להסדר שעל פיו היקף המס שהעלימה (הקובע בין היתר את חומרת הענישה) יירד מ־22 מיליון ל־10 מיליון שקל. הדבר אינו מעיד בהכרח כי דרישת המס האזרחית, כלומר כמה תשלם בפועל, תרד לסכום
הזה, שכן בהליך הפלילי הסכום המדובר הוא רק הכספים שרשות המסים ידעה להוכיח כי יש כוונה פלילית בהסתרתם. ואולם, יש אפשרות שחדד תצליח לשכנע את הרשות להפחית את השומה שהוצאה בעבורה.
"יש רוכש לדירה"
במסגרת גזר הדין, מלבד המאסר לשנתיים שגזר על חדד, קבע בית המשפט כי היא תוכל לפדות את הנכס תמורת הפקדה של 720 אלף שקל בקופת החילוט בעקבות חובות שלה לנושים שונים, בהם רשות המסים אך גם עיריית תל אביב, בנק לאומי ונציגות הבית המשותף שבו החזיקה בדירה ששימשה בית בושת. כעת חדד מבקשת מבית המשפט להסיר את העיקול שהוטל על אותה דירה ברחוב יצחק שדה, מאחר שלדבריה מצאה רוכש שמעוניין לקנות את הנכס.
עורכי הדין קובי ואורי גולדמן, המייצגים את נוי חדד בהליכי המס, מסרו בתגובה: "מאחר שהתיק נמצא בהליכי שומה מול רשות המסים איננו יכולים לפרט לגביו, אך נציין כי הדרישות של פקיד השומה מנופחות ולא מציאותיות. הדברים יוכחו בהליכים המתאימים, כפי שהוכחו בהליך הפלילי שהסתיים בהסדר מקל".