הטכנולוגיות שיקטינו את מספר ההרוגים בדרכים

בזמן שישראל נחשבת לאחת ממדינות החדשנות בעולם הרכב, ועלתה השנה למקום ה-5 במדד החדשנות של סוכנות הידיעות בלומברג, בכל הנוגע ליישום של טכנולוגיות בטיחות ברכב, ישראל נמצאת הרחק מאחור.

בעוד במדינות רבות ברחבי העולם כמו אנגליה, גרמניה וארה"ב מחויבים יצרני רכב במערכות בטיחות מתקדמות, בישראל נכנסו רק לאחרונה, בעידוד משרד התחבורה, טכנולוגיות התראה ובטיחות מהדור הישן. מי שהטמיעו וזוכים לעידוד והטבות ברכישת מערכות בטיחות, הם כלי רכב פרטיים ולא משאיות, אוטובוסים וכלי רכב ציבוריים, זאת בשעה שמעורבותם היחסית של אותם כלי רכב בתאונות קטלניות היא גדולה יותר.

משרד התחבורה מצא כי תאונות שבהם היו מעורבים כלי רכב כבדים אחראיות לכ־100 הרוגים מדי שנה בכל אחת מ-3 השנים האחרונות. לאור הנתונים, החליט משרד התחבורה להגביר את הפיקוח על ציי רכב. אך עדיף היה, אלו במסגרת הגברת הפיקוח היו ציי הרכב זוכים להקלות או להטבות מטעם משרד התחבורה בעת רכישת מערכות להגברת הבטיחות של הנהגים והנוסעים.

השיח הציבורי מתמקד הרבה פעמים בגורמים חיצוניים במטרה למנוע את התאונה הבאה. כגון מצב הכבישים, היעדר טוואי הפרדה וכו' ומתעלם מתרבות הנהיגה בכבישים בישראל ובהסחות הדעת הבלתי פוסקות של הטלפונים הניידים בזמן הנהיגה. כיום, יש ביכולתן של טכנולוגיות חדשניות להביא לשינוי בהתנהגות של נהגים על הכביש ולצמצם עד כמה שניתן מצבים שבהם תאונות דרכים נגרמות מחוסר תשומת לב של הנהג. בשעה שהטכנולוגיה שמסיחה את הנהגים נמצאת בשימוש בכל בית, אמצעים לצמצום תאונות בכלי רכב כבדים כמעט ולא קיימים והתוצאה היא מעורבות רבה שלהם בתאונות.

תאונת דרכים. במדינות רבות בעולם הוכיחו כי טכנולוגיות המיושמות בציי רכב גדולים הביאו לירידה דרמטית במעורבות של אותם נהגים בתאונות צילום: גיל נחושתן

שטחים מתים במראות הנהג

מדינות ברחבי העולם מעודדות באמצעות הטבות שונות ייבוא כלי רכב עם מערכות חדישות למניעת תאונות דרכים. כך לדוגמה, חברה בינלאומית פיתחה מצלמה חכמה המנטרת בעת הנהיגה מדדים קריטיים של הנהג, כמו עירנות, דופק ולחץ דם. אם מדד קריטי בבריאותו של הנהג מתערער ויש אינדיקציה ממשית לסיכון חיים, היא תספק התראות והתרעות ברורות לנהג כדי לעצור את הרכב במקום בטוח ושלא ימשיך בנהיגה.

המשותף לכל המערכות החכמות הוא בינה מלאכותית שלומדת את התנהגות הנהג ומייצרת שיפורים מותאמים בתוכנה להגברת הבטיחות. דוגמה נוספת ומעניינת של חברות זרות אחרות, הן טכנולוגיות למניעת תאונות הנובעות משטחים מתים במראות הנהג. מערכות חכמות וחיישנים המותקנים ברכב מתריעים כאשר רכב אחר, הולך רגל, או חפץ נכנס לשטח המת של הנהג. במאמר מוסגר נציין שככל שהרכב הוא גדול יותר, כך הפוטנציאל לתאונות הנובעות משטחים מתים גדול יותר, בשל שדה ראייה מצומצם יותר של הנהג. לכן, כלי רכב כבדים הם אחד מהקהלים החשובים לטכנולוגיות הללו.

בור כלכלי למשק הישראלי

מלבד הפגיעה בחיי אדם, תאונות דרכים הן בור כלכלי למשק הישראלי. מחיר הקטל בכבישי ישראל עומד על 22 מיליארד שקל בשנה, וחרף ההשקעות הגדולות של ממשלת ישראל בכבישים חדשים, הירידה במספר התאונות והנפגעים היא מינורית. הסיבה היא שכמעט כל הפתרונות הקיימים לצמצום התאונות נוגעים במבנה התשתיות ולא בהתנהגות הנהגים. הטמעת טכנולוגיות זולות יחסית ברכבים המנטרות, בין היתר, את התנהגות הנהג – יכולות להציל חיים של לפחות עשרות בני אדם בכל שנה.

בעולם, אחת המגמות המשמעותיות היא ירידה ברכישת כלי רכב פרטיים ושימוש בתחבורה שיתופית שהופכת ליותר ויותר זמינה ונגישה. בישראל המגמה הזאת עדיין בראשיתה, אך תלך ותגבר. הנוסעים שעושים שימוש בתחבורה שיתופית רגישים מאוד לנהיגה לא בטוחה וחברות כמו אובר, גט ואחרות מפנות משאבים רבים כדי לחזק את האמינות והבטיחות במצב בו הצפיפות בכבישי ישראל הולכת וגדלה משנה לשנה ומספר התאונות והנפגעים עולה.

קצב הגידול במספר כלי הרכב בישראל הוא פי 2 מקצב הגידול בשטח הכבישים ולכן אין מנוס אלא ליישם פתרונות אחרים לתאונות דרכים. אם נוסיף לכך את העובדה שמספר הקילומטרים הממוצע לכלי רכב בישראל נמצא בעלייה, אז ברור שהצורך לצמצום העלייה העתידית בהיקף התאונות רק גדל.

הכותב הוא מנכ"ל Surfsight, חברה ישראלית המפתחת פתרון להפחתת תאונות דרכים