שקיפות עכורה: חגיגה של אטימות

יום פרסום ההתקשרויות של משרדי הממשלה אמור להיות חגיגה של שקיפות. משרד המשפטים מעלה לאינטרנט גיליונות אקסל ארוכים שמפרטים לכאורה את כל הוצאות הממשלה. בפועל, הפרסום הפך לתצוגת תכלית של תפיסת משרדי הממשלה שלפיה המידע הוא רכושם הפרטי של אנשי הרשות המבצעת ואין להם כל עניין או רצון לשתף בו את הציבור. אם כבר משתפים, יש לעשות הכל כדי להטביע את הציבור במידע חסר ערך, מבלבל ומבולגן.

מנתוני היחידה לחופש המידע עולה כי רק 47 יחידות, שמהוות 61% מהיחידות והמשרדים הכפופים לנוהל, פרסמו את ארבעת הדו"חות הרבעוניים הנדרשים במהלך השנה החולפת. בהיעדר סמכויות ליחידה זה לכאורה הרגע לפנות למשרד ראש הממשלה ולבקש ממנו סיוע באכיפת חופש המידע. אלא מה? משרד ראש הממשלה לא מעביר שום דו"ח כבר שלוש שנים. אין לזה קשר לענייני ביטחון. הדו"חות גם ככה לא כוללים את הוועדה לאנרגיה אטומית, המוסד או השב"כ. לעומת זאת, הדו"חות בהחלט אמורים לכלול הוצאות של השר האחראי ובמקרה זה בנימין נתניהו, וקשה לא לשאול, מה יש למשרד רה"מ להסתיר?

יואב הורוביץ, מ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה צילום: אוהד צויגנברג

קשה שלא להתייחס גם לצורה הבעייתית שבה המידע נמסר לציבור. כשהאוצר מעוניין שהציבור ייחשף למידע, למשל בדו"חות השכר, אנחנו מקבלים חוברות מסודרות עם ניתוחים מפורטים, גרפים ודוגמאות. לעומת זאת, לאף אחד אין עניין כנראה שהציבור יבין את דו"חות ההתקשרויות. מדובר בדו”חות רבעוניים שחלק מהמידע שמופיע בהם חופף, ולכן אין בעצם כל אפשרות לסכם את השנה. דו”ח שנתי יפורסם רק ביולי. כמובן שאין גם פילוחים בין־משרדיים שיאפשרו לציבור לגלות מי החברות שנהנות מקשרים טובים בכל משרדי הממשלה. זה נובע כנראה מכך שהדו"חות חושפים את העובדה שבמקום שהמכרז הפומבי והשוויוני יהיה הכלל בשירות המדינה, הוא הפך לחריג ויוצא דופן בממשלה. כך, למשל, רק 4% מהתקשרויות משרד החינוך בוצעו במכרז.

לכן זאת לא חגיגה של שקיפות אלא חגיגה של אטימות. שקיפות תהיה כשהמדינה תפרסם מדי שנה דו"ח שכולל קבלנים גדולים, הוצאות חריגות, היקף ההתקשרויות עם משרדי יעוץ אסטרטגי, היקף הפטורים ממכרז ועוד מידע חשוב שכזה. כל עוד היא משתדלת שלא נדע על כל הדברים האלה, קל מאוד להסיק שהשאיפה היא לשמור על חופש ההתקשרות הבלתי תקינה.