משכירים את הדירה באירוויזיון? כך תעשו זאת נכון

כל מי שביקר לאחרונה באחת מקבוצות הפייסבוק העוסקות בהשכרת דירות בתל אביב, לא יכול היה להתחמק מהוויכוח המבעבע בדבר השכרת הדירה בתקופת האירוויזיון.

המצדדים בכך מתלהבים מהדמי השכירות המופקעים (?) שהם יכולים לגבות בשבוע ייחודי כזה; המתנגדים טוענים שתהיה זו טעות לגבות שכר דירה מופקע, בבחינת ניצול הזדמנות לרעה (זוכרים את מחירי המלונות במוסקבה בתקופת המונדיאל?), וחושבים שזו דווקא הזדמנות להראות את פניו של הישראלי היפה, שאיננו ממתין לשעת כושר כדי "לפשוט את עורם של התיירים".

צילום: אוראל כהן

כך או כך, אי אפשר להתעלם מכך שהאירוויזיון, האירוע הבינלאומי הגדול ביותר אותו זכתה תל אביב לארח, ידרוש גיוס חירום בשוק השכירות המקומי. לפי ההערכות של העירייה, מדובר על לא פחות מעשרת אלפים תיירים הצפויים להגיע, כאשר המספר עשוי לעלות לעד 18 אלף תיירים. בתל אביב רבתי כולה (כולל הרצליה ורמת גן) יש בסך הכל 11 אלף חדרי מלון. מישהו יצטרך לסגור את הפער שייווצר.

בכל מקרה, השכרת נכס לתקופה קצרה מאוד, כפי שמתכננים רבים לעשות לקראת האירוויזיון, יכולה אומנם לייצר הכנסה יפה בלי מאמץ רב, אך יחד עם זאת פעולת השכרה שכזאת עלולה להיות מסוכנת.

למען המשכירים שבחרו בכל זאת לנצל את הרגע ואין להם רגשי אשם, להלן מיפוי של מקצת מהבעיות שעלולות לצוץ בסיטואציה כזאת והפתרונות המתאימים.

האם לשוכרים מותר בכלל להשכיר את הנכס לשוכר משנה? האם זה חוקי?

התשובה לכך תלוייה בהסכם השכירות שבין המשכיר לשוכר. ככלל, מרבית המשכירים אוסרים על השוכר שלהם "לסבלט" את דירתם. לכן, השכרת דירה בניגוד לסעיף ספציפי בהסכם השכירות האוסר על שוכר לבצע השכרת משנה, עלולה להוות הפרה של הסכם השכירות, על כל המשתמע מכך.

מהו הדין לגבי השכרת משנה של "חדר אחד בלבד"?

התשובה זהה לחלוטין לתשובה הקודמת - השכרת חדר אחד אסורה בדיוק כמו השכרת כל הדירה, אלא אם יש סעיף בהסכם השכירות שמתיר זאת. מומלץ, כמובן, לסכם מראש את הנושא עם המשכיר. למה לא לפעול בשקיפות?!

האם בעל הנכס אמור להנות מהתמורה שתתקבל לידייו של שוכר המשנה?

עשיית רווח על ידי שוכר מדירה של המשכיר מהווה דוגמא קלאסית לעשיית רווח מנכס של אדם אחר, ולא של השכור. עשיית רווח כזאת, על חשבון האחר, איננה מותרת על פי הדין בישראל.

מה הדברים שאמורים להטריד את בעל הנכס במקרה כזה - וכיצד הוא יכול להתגונן?

כאשר תייר מתחייב לשכור נכס, אך בפועל הוא מצרף אליו לדירה עוד 10 חברים, עלולים להיגרם לדירה נזקים כבדים - לרבות נזקים לרכוש המשותף; זאת, בנוסף למטרדים לשכנים וכיו"ב. אם השוכר לא ישתף את המשכיר (בעל הנכס) בכוונתו להשכיר את הדירה בשכירות משנה, יהיה קשה מאוד לבעל הנכס להתגונן מראש, ולכן כדאי לאסור באופן יזום ומפורש על השוכר "לסבלט" את הדירה בתקופה הזאת (או בכלל), או דווקא להגיע לסיכום של "חלוקת רווחים", כך שכולם יצאו נשכרים מהמהלך.

כיצד ניתן לבטח מפני נזקים כאשר מדובר בשכירות לתיירים לתקופה קצרה?

כעיקרון, השוכר הראשי אחראי לכל הנזקים שייגרמו לדירה - כולל, כמובן, גם אלה שייגרמו על ידי שוכרי המשנה. לכן מומלץ למשכיר ולשוכר לרענן את פוליסת הביטוח לדירה, כדי להתאים את הכיסוי הביטוחי לסיכונים הנובעים מהשכרת משנה קצרת טווח. אפשרות "ביטוח" נוספת, חשובה לא פחות, היא לחייב את שוכרי המשנה לחתום על הסכם שכירות משנה (באישור המשכיר), ולקבל מהם בטחונות מתאימים; ולא, אנחנו לא ממליצים על "שטר חוב", כיוון שאם ייגרם נזק, לא יהיה ממי להיפרע, שכן שוכרי המשנה חוזרים לביתם לאחר האירוע. לכן, ההמלצה היא לקבל פקדון כספי ראוי (בגובה חודשיים עד שלושה חודשי שכירות), שיוחזר לשוכרי המשנה רק בתום שכירות המשנה.