כריית הפוספטים בשדה בריר: משרד הגנת הסביבה התעלם מאזהרת משרד הבריאות

סיפור כריית הפוספטים באזור שדה בריר לא ממש מטריד את הציבור הישראלי ואת התקשורת. אולי בגלל שלפוספטים אין את הרייטינג של הגז הטבעי או של האשלג שבים המלח. אולי כי מדובר בסיפור שמטריד רק את מי שמתגוררים בסמוך לשדה בריר: תושבי ערד והפזורה הבדואית בסביבה.

הפגנת תושבי ערד נגד מכרה פוספסטים בשדה בריר ב־2015. בוועדת המומחים שהקימה המועצה הארצית לתכנון ובנייה השתתף סמנכ"ל בחברת רותם אמפרט צילום: nobarir

אבל הסיפור בהחלט אמור להטריד את כולנו, וזאת מכיוון שמוקד העתירה שהגישה עיריית ערד ותידון מחר בבג"ץ הוא השלכתם לפח של שיקולי בריאות וסכנת חיים. אלה השיקולים שמשרד הבריאות, הרגולטור המרכזי האמון על בריאותנו, אימץ בהתנגדותו לכרייה המתוכננת. שיקולים כלכליים ושיקולי תעסוקה, חשובים כשלעצמם, הביסו את שיקולי החיים והבריאות בהחלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

והתבוסה, כרגיל במקומותינו, היא גם לתאגיד מסחרי — רותם אמפרט, חברה־בת של כיל, שנאבקת כבר 20 שנה לשכנע את המועצה הארצית לאשר לה כרייה במקום. התסקיר הראשוני שהוכן בנושא השלכות הכרייה התבסס על מידע שמסרה רותם אמפרט. החתול שמעוניין בשמנת הכין את התסקיר שנועד להכשיר את השלל.  

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. "לא אתן" צילום: אלכס קולומויסקי

המועצה הארצית, שהחליטה לא להסתפק בתסקיר, הקימה בהמשך ועדת מומחים מקצועית. והנה, בישיבותיה נכח משקיף מטעם התאחדות התעשיינים, אורי יסעור. "מר יסעור שימש (ומשמש עדיין) כסמנכ"ל אקולוגיה ותשתיות בחברת רותם אמפרט", נאמר בעתירה. העתירה, נגד המדינה ורותם אמפרט, תידון בפני השופטים עוזי פוגלמן, מני מזוז ואלכס שטיין.

"זהו מקרה נדיר שאוכלוסיית אזור שלם עלתה לירושלים כדי להיאבק על החיים ועל הבריאות במרחב המחיה שלה ומבקשת כי יוסר האיום המסוכן הרובץ לפתחה", כותבים פרקליטי העותרים, עורכי הדין אפי מיכאלי, היועץ המשפטי של עיריית ערד חיים שימן וערן צין מהקליניקה לצדק סביבתי באוניברסיטת תל אביב.

"קדושת החיים היא ערך יסוד בישראל", נכתב בפתח העתירה, "אולם מסתבר כי מחויבות זו לחיים ולבריאות אינה מובנת מאליה, ויוכיחו הוראותיה של תוכנית מתאר ארצית לכרייה וחציבה 14/ב".

ליצמן: "אהפוך עולמות"

כאמור, הקרב על הכרייה בשדה בריר החל לפני כ־20 שנה. החלטת המועצה הארצית התקבלה ופורסמה באפריל 2018. שני שרי הבריאות האחרונים, יעל גרמן ויעקב ליצמן, אימצו חוות דעת מקצועיות שהצביעו על הסכנה. השר ליצמן היה חד־משמעי בדיון בכנסת בדצמבר 2015: "אני לא אתן, אני אהפוך עולמות. מה אומרים לי? שהסטטיסטיקה אומרת שזה הורג בן אדם אחד בכמה שנים. אנחנו הופכים עולמות להציל כל בן אדם, אז בן אדם אחד מותר להרוג?".

עו”ד אפי מיכאלי. מפרקליטי העותרים צילום: תומי הרפז

נימוקי הבריאות הם המרכזיים, אבל לא היחידים. "איכות האוויר הגבוהה והקרבה לים המלח הפכו את העיר ערד למוקד תיירות נופש ומרפא המושך אליו ציבור הסובל ממחלות נשימתיות", נטען בעתירה שמזהירה מפני הכחדתם של איכות החיים, האוויר והפוטנציאל התיירותי.

מלבד 55,000 תושבי ערד והיישובים הבדואיים, נשקפת הסכנה גם למשפחות המתגוררות בבסיס חיל האוויר נבטים שמרוחק 4.5 קילומטרים משטח המכרה, אשר חשופות גם הן להגברת התחלואה והתמותה בעקבות החשיפה ל"אבק חלקיקי מסוכן", שבגלל גודלו המזערי מאיים "לחדור לאזורים עדינים במערכת הנשימה ובין השאר להוביל לעלייה משמעותית בסיכון לתחלואה בסרטן", כנטען בעתירה שמגוללת את תולדות בירור הסיכונים.

בסופו של יום תוצר עבודתה של אותה ועדת מומחים שהובא לאישור המועצה הארצית הדגיש בראש ובראשונה את הצורך בתוספת 138 מיליון טון פוספט במסגרת "צורכי התעשייה של חומרי כרייה וחציבה והמינרלים התעשייתיים עד לשנת 2045".

משרד הבריאות סבר שבשל הקרבה ליישובים מאוכלסים יש צורך בבחינה מעמיקה של הסיכונים הבריאותיים, ולשם כך גייס מומחה בינלאומי ניטרלי, פרופ' ג'ונתן סמט מאוניברסיטת דרום קליפורניה. סמט הגיע למסקנה שהכרייה כרוכה בחשש משמעותי לעלייה בתחלואה ואף למוות. כאמור, שרי הבריאות גרמן וליצמן אימצו את מסקנותיו.

מי שניצח את משרד הבריאות היה המשרד להגנת הסביבה שקבע כי תוספת הסיכון בכריית הפוספטים עומדת בערכי הסביבה של חוק אוויר נקי. "בכך נפל דבר בעולם התכנון בישראל", נטען בעתירה. "התוכנית קובעת מתודה מקצועית לפיה די בעמידת התוכנית בערכי חוק אוויר נקי כדי לאיין את הסיכון הבריאותי שמשרד הבריאות ביקש למונעו. כך קרה שחוק אוויר נקי הפך למחטא ולמלבין של סיכונים חמורים לחיים ולבריאות בניגוד לתכליתו".

עו”ד צבי אגמון. מייצג את רותם אמפרט צילום: יורם רשף

עוד נכתב בעתירה כי "המועצה הארצית פטרה עצמה מהצורך לבחון את מידת הסיכון הבריאותי הנשקפת מחלופות כרייה נוספות, המרוחקות מאזורים מאוכלסים, שכן, לשיטתה, עמידה בערכי הסביבה נותנת מענה לחשש הבריאותי בכללותו. זו החלטה תכנונית־עקרונית, העתידה לעצב את הליכי התכנון הפרטניים שבעקבותיה. החלטת המועצה שיקפה הסגה של הבריאות וערך החיים מפני הכלכלה והסביבה".

עמדת המדינה, המתבטאת בהחלטת המועצה הארצית, מתייחסת לחשיבות הפוספטים למשק ולצמיחה של הנגב ולעדיפות חלופה זו על האחרות שנבחנו. "לתעשיית הפוספטים תרומה ניכרת לתעסוקה באזור, בו שיעור האבטלה גבוה", נכתב בתשובת המדינה. "חברת רותם אמפרט נגב מעסיקה כ־1,200 איש בצורה ישירה, מרביתם תושבי הדרום".

"עתירה מוקדמת"

בכל הנוגע לבחינת ההיבטים הבריאותיים שבמוקד העתירה, טוענת המדינה שמשרדי הממשלה סיכמו על הקמת צוות משותף לגיבוש מתודולגיה לבחינת ההיבטים הבריאותיים בתוכניות מפורטות ולאופן הסדרתם. לכן "דין העתירה להידחות על הסף מחמת היותה עתירה מוקדמת". חוץ מזה, טוענת המדינה באמצעות עורכי הדין יונתן ברמן ואבי טוויג ממחלקת הבג"צים כי בביקורת שיפוטית על הליכי תכנון המאושרים על ידי המועצה הארצית "בית המשפט הנכבד לא יחליף את שיקול דעתו של המוסד התכנוני".

תגובת חברת רותם אמפרט, באמצעות עורכי הדין צבי אגמון, יונתן קהת וחנן סידור: "בשלב זה מדובר בביצה שלא נולדה וכלל לא ניתן להעריך באופן מבוסס את ההשלכות של כרייה עתידית, שהיקפה ומאפייניה טרם נקבעו", מכיוון ש"ההוראות המהותיות שיקבעו את טיב הכרייה המותרת ואת האמצעים הטכנולוגיים שיידרשו כדי להבטיח את מזעור ההשלכה הסביבתית של הכרייה, ייקבעו בעתיד בתוכנית מתאר ארצית שאינה קיימת היום, שעל הכנתה הורתה המועצה הארצית. נכון למועד הגשת תגובה זו, טרם הוגשו ההמלצות למתודולוגיית בחינת ההיבט הבריאותי".

ובאשר ל"התנגשות" בין שני משרדי הממשלה טוענים פרקליטי החברה: "טענות העותרת בעניין זה מכוונות לכך שהמועצה הארצית העדיפה את עמדת המשרד להגנת הסביבה על פני זו המנוגדת של משרד הבריאות. ואולם בכך לא נפל כל דופי, שהרי העובדה שהרשות העדיפה עמדה מקצועית מסוימת על פני עמדה מקצועית מנוגדת שהובאה בפניה אינה מקימה כל עילת התערבות".