"מישהו צריך לעשות את העבודה": מדוע הפכה קייב ליעד החם של ההייטק הישראלי

15 אלף אנשי תוכנה החסרים לתעשיית ההייטק הישראלי יוצרים עבור החברות מציאות שבה הם מחפשים עובדים והם פשוט לא נמצאים פה. מציאות שגורמת להרבה מהן לחפש פתרונות יצירתיים מעבר לים.

מעל לחמישית מחברות ההייטק הישראליות מעסיקות עובדים בחו"ל באמצעות מיקור חוץ כאשר היעד העיקרי הוא אוקראינה (כ-45% מתוך סך החברות המשתמשות במיקור חוץ), לצד ארה"ב (כ-16%), רוסיה והודו (10% כל אחת), כך לפי דו"ח הרשות לחדשנות בנושא כוח אדם 2018. מסת ייצוא תעשיית ה-IT באוקראינה גדל בכמעט מ-110 מיליון דולר ב-2003 ל-3.6 מיליארד ב-2017, כך לפי נתונים של Allstars-IT בית תוכנה ישראלי אשר מתמחה בשירותי פיתוח תוכנה ומיקור חוץ. מה הופך את קייב ליעד החם עבור חברות ההייטק הישראלי?

"ההחלטה לפתוח מרכז פיתוח בחו"ל נועדה להפחית עלויות ולזרז את יכולת הגיוס. למה קייב? מכיוון שיש לה ייתרונות משמעותיים: ראשית, העובדה שאנחנו באותו איזור זמן זה דבר אדיר בשבילנו כישראלים, שעות העבודה שלנו זהות לנו ולהם וזה מאוד משמעותי. בנוסף, כוח האדם שנמצא באוקראינה ובקייב בפרט הוא מאוד ייחודי, האנשים באים לעבוד, להתפתח והבדלתי התרבויות מאוד קטנים, הם חיים תרבות כמעט מערבית, הם מאוד פתוחים ומכילים את הישראלים", אומר לירן ברוך, מנהל מרכז הפיתוח באוקראינה של חברת איירון סורס.

"כמות חברות ההייטק בישראל צמחה מ-2,300 לפני עשור ל-6,000 היום אז יש מחסור. ישראל היא מדינה יצרנית ברמת הרעיונות והחדשנות אבל מישהו צריך לעשות את העבודה.

באוקראינה אין חדשנות רק תעשיית שירותי IT. זה המקום השני באירופה מבחינת כמות המתכנתים, מדובר על למעלה מ-200 אלף מתכנתים שכ-50% יושבים באיזור קייב. זה חצי מכמות המתכנתים בישראל", אומר שלמה עמר, מייסד חברת Allstars-IT. לדבריו כוח האדם באוקראינה אכן יותר זול אבל זו לא הסיבה העיקרית שבגללה מגיעות חברות ישראליות לחפש עובדים באוקראינה. "החברות לא מגיעות בגלל המחיר אלא בגלל החוסר במשאבים. המתכנתים שם נותנים תוצר באיכות שלא נופלת מזו של המתכנת הישראלי".

משרדי Allstars-IT בקייב. בסביבת קייב יש 100 אלף מתכנתים, מחצית מכלל המתכנתים בישראל

נכון להיום יש כ-20 אלף עובדים אוקראינים שנותנים שירותים לחברות ישראליות. העלות של מפתחי תוכנה באוקראינה נמוכה משמעותית עבור מעסיקים מאשר של מקביליהם בישראל. למשל, מפתח Java משתכר פחות מ-2,000 דולר לחודש ומפתח Frontend בכיר מעט מעל 3,000 דולר בחודש. בישראל מפתח JAVA עם ניסיון של למעלה מחמש שנים משתכר כ-24 עד 28 אלף שקל בחודש, ומפתח Frontend מנוסה 28 עד 34 אלף שקל בחודש.

הפרשי השכר משמעותיים אבל לדברי עמר "המתכנת האוקראיני חי יותר טוב מהישראלי למרות שהשכר שלו הוא בערך חצי. הוא משלם רק 5% מס כשבישראל מס ההכנסה עובר את ה-40%. כמו כן, עלות המחיה שם מגוחכת וגם עלות הדיור, דירה במרכז קייב תעלה 100-200 אלף דולר".

כדי להפוך למרכז של שירותי הייטק באוקראינה המדינה נותנת תמריץ לאקדמאים לעשות הסבה לתכנות, היא מממנת לימודים וכן נותנת הטבת מס למתכנתים כך שהם משלמים רק 5% מס הכנסה. "אוקראינה יודעת לייצר 26 אלף בוגרי הנדסה בשנה, 14 מתוכם אלף תוכנה וכל השאר אלקטרוניקה, חשמל וכו' שההסבה שלהם לתוכנה מהירה יחסית", אומר עמר.

יש כמה מאפיינים של שוק המתכנתים באוקראינה. ראשית מרבית המתכנתים הם בגילאי 21 עד 30 (68%) זה שוק של צעירים שמאוד מאופיין ב'הד האנטינג'. "בדרך כלל שהולכים למיקור חוץ לא מחפשים עובדים מתחילים אלא אנשים מבוססים שיכולים לעזור לך לקדם איזושהי אג'נדה. אנשים איכותיים עם ניסיון והם אנשים מאוד מחוזרים, במיוחד בשוק של אוקראינה שם הגיוס נעשה בעיקר באמצעות 'ריפרלס' ו'הד האנטינג'", אומר ברוך. מרכז הפיתוח של איירון סורס בקייב מונה כיום 30 עובדים כאשר לחברה יש 600 עובדים בישראל.

"אחד החסרונות בכל פעילות במיקור חוץ הוא שיש לישראלים דברים שהם יכולים לתת שקשה לקבל אותם בחוץ. יש הרבה מחלקות אצלנו שמאמינות שאם הן יכולות לקבל תוצר איכותי בארץ אז למה צריך לחפש בחו"ל, גם אם זה יותר זול. אבל כל חודש יותר מחלקות מגייסות אנשים באוקראינה ואנשים רואים שהאיכות טובה והתוכן שעובר אל המתכנתים האוקראינים עובר להיות יותר משמעותי. אם בעבר הם נגעו בדברים ש'מסביב' היום הם מתחילים לגעת בדברים שנמצאים יותר בליבה של הביזנס. הם משפיעים מאוד, הפעילות שלהם מכניסה סכומים משמעותיים של כסף לחברה, זה כבר לא משהו קטן", הוא אומר.