מה חושבים בכירי עו"ד על סוגיות הליבה הרלוונטיות בעולם המשפט

ביום רביעי הקרוב יתקיים פורום Dun's 100 של בכירי ענף המשפט לשנת 2019. לכבוד הפורום, שוחחנו עם מספר עו"ד בכירים על סוגיות מרכזיות הנמצאות במרכז השיח של עולם המשפט.

אחת השאלות המרכזיות היא כמובן מעמדה של לשכת עורכי הדין בישראל וכיצד משקמים את מעמדה לאור הפרשיות האחרונות בה נקשר שמה, "בעיני, לשכת עורכי הדין צריכה פחות לעסוק בהשגת שליטה וכוח במוקדי כוח פוליטיים ולהתמקד בקידום נושאים המשפיעים על אופייה של החברה, כגון: תמיכה בזכויות המיעוט באשר הוא, בזכויות נשים, בייעול ההליכים המשפטיים בבתי המשפט, בזכויות האסירים והעצורים והאסירות והעצורות, העצמה של השופטות והשופטים והבטחת סביבת עבודה ראויה להם, בשמירה על האתיקה בקרב עורכי הדין והשופטים, ועוד", אומרת עו"ד תמי פירון ממשרד מ.פירון ושות', "אף שנושאים אלו אינם נתפסים ככאלו העומדים בלב הקונצנזוס של חברה הישראלית – מדובר בסוגיות ערכיות וחשובות שראוי כי הלשכה תעסוק בהן. בעשותה כן, לא רק שתועיל לחברה, אלא כפועל יוצא - בוודאי שתשיב את האמון בה ואת מעמדה כגוף ציבורי משפיע ואיכותי".

לדעת ד"ר דוד תדמור ממשרד תדמור לוי ושות' ישנם כמה תהליכים שיכולים לסייע לשיקום מעמד הלשכה, "מעמד לשכת עורכי הדין ישתקם, אם ציבור עורכי הדין יבחר במנהיגות ערכית וראויה, שתעסוק במשימות החשובות הניצבות בפניה. יש ללשכת עורכי הדין תפקידים חשובים ביותר: בקידום הכשרתם המקצועית של עורכי הדין, בהבטחת ייצוג משפטי ראוי לתושבי המדינה, ובשמירה על האתיקה המקצועית של עורכי הדין. אני מקווה שכך יהיה".

עו"ד תמי פירון

נושא מרכזי אחר המעסיק את עורכי הדין הוא כמובן זהות שר המשפטים הבא, ובאילו סוגיות יתמקד משרד המשפטים והעומד בראשו, "ישנן כמה סוגיות הדורשות טיפול מצד שר המשפטים הבא, בראש ובראשונה הייתי ממליץ לשר המשפטים החדש להגדיל את מספר השופטים ולהרחיב את הקיבולת של בתי המשפט, וזאת כדי שמשפטים לא יימשכו שנים וכדי שהעומס על השופטים יהיה מידתי וסביר, כנהוג בכל העולם. באופן משלים, הייתי רוצה לחתור להקלה בהזדקקות לבית המשפט, כך שכש"יגיע יומך בבית המשפט", כמאמר הפתגם הידוע, זה יבוצע הלכה למעשה; דבר שאינו קורה היום", אומר עו"ד אלי זהר מ'גולדפרב זליגמן', ומוסיף, "כמובן, גם סוגיית בחירת השופטים והמגמה שהסתמנה בקדנציה האחרונה לגבי טיב הבחירה והאלמנטים המאבחנים בין סוגי שופטים, ייעלמו מסדר יומנו.הצעדים הללו אמורים להשיב לבית המשפט את כבודו כבראשונה, ולהעמיד אותו מחדש במעמד הראוי לו. על שר המשפטים הבא לדאוג למעמדנו בעולם כעם המתנהל, באמצעות המשפט שלו, באופן מוסרי וערכי גם במצבים קשים ומורכבים אליהם לעיתים נקלעת המדינה".

ד"ר תדמור גורס כי סוגיית מינוי השופטים, בדגש על כישוריהם המשפטיים בלבד היא הסוגיה החשובה ביותר בה צריך השר הבא להתמקד, "המלצתי העיקרית לשרת המשפטים הבאה, היא למנות ולקדם שופטים רק על פי כישוריהם המשפטיים, ולא משום שיקול אחר. שיפוט מעולה ובלתי תלוי, הוא זכות יסוד של כל אדם במדינה. לכן שופט צריך להתמנות, ולהתקדם במהלך כהונתו, רק בגלל שהצטיין כמשפטן וכשופט, ולא בגלל היותו בעל גוון פוליטי זה או אחר. מינוי וקידום על פי דעות פוליטיות, מכל גוון שהוא, פוגע במערכת המשפט גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך, ועצתי היא לעשות כל מאמץ על מנת להימנע ממנו".

עו"ד אלי זוהר צילום: רמי זרנגר

סוגיה 'בוערת' אחרת המרחפת מעל עולם המשפט היא חוק הפקטור, "הבעיה האמיתית אינה במתן ציון או פקטור כזה או אחר, אלא ברמת הלימודים המוענקת בחלק ממוסדות הלימוד. מקצוע המשפטים אינו ככל מקצוע אחר ומקיף תחומים רבים: החל בשאלות פילוסופיות של מוסר ואתיקה, וזהות החברה בה אנו חיים, עבור בדיני נפשות וביכולת לשלול חירותו של אדם, דרך הגנה על זכויות אדם וכלה בשיתוף מלא ומשפיע על חיי הכלכלה והעסקים בחברה". אומרת עו"ד פירון, "במהלך חייהם המקצועיים, בוגרי משפטים עוסקים בכל השאלות הללו ומכיוון שכך, בשלב הראשון על הרגולטורים ומוסדות הלימוד לחייב רמה גבוהה של לימודים והכשרה. כשם שלא ניתן לכל מוסד להעניק את התואר "מהנדס" ולהפקיד בידי אותו בוגר את האחריות על חיי אדם - בתכנון, בפיקוח, בביצוע - או את התואר "רופא" או "פסיכולוג" ולהפקיד בידי אותו בוגר את האחריות על חיי אדם, בריאותו הגופנית והנפשית - כך אין לתת לכל מוסד להעניק את התואר "משפטן". לכן אני ממליצה לשר או לשרת המשפטים הבאים – להגביר את הפיקוח על לימודי המשפטים ולבצע הבחנה בין אלו שפונים ללימודי משפטים לצרכים אקדמיים, או לידע כללי, לבין אלו המעוניינים לרכוש מקצוע ולעסוק בעריכת דין. האחרונים יחויבו לא רק לתקופת התמחות ארוכה יותר, בת שנתיים, אלא לחובות נוספות במהלך הלימודים. דרך זו תבטיח כי עורכי הדין שייכנסו אל השוק, יערכו לכך לכל אורך שנות לימודיהם – דבר שיועיל יותר מקביעת רף ציונים כזה או אחר בבחינה חד פעמית".

גם ד"ר תדמור קורא לשקול היטב את ההחלטה להחיל את החוק המדובר, "למה בכלל צריך בחינות ללשכת עורכי הדין, ולא מספיק תואר במשפטים? הסיבה היא הצורך לוודא, שעורכי הדין יהיו בעלי רמה מקצועית טובה. כאשר אנו מסמיכים עורכי דין שרמתם המקצועית נמוכה, אנו פוגעים לאורך שנים בציבור הלקוחות ובעיקר בחלשים שביניהם. יש הרבה ביקורת על בחינות הלשכה במתכונתן הנוכחית ובהחלט יש מקום לשפר אותן; אבל חקיקה שכל מטרתה לכפות הסמכה של משפטנים, שאינם מסוגלים לעבור את בחינות הלשכה, אינה בשורה טובה לציבור".

ד"ר דוד תדמור צילום: תומר יעקובסון

הייתי רוצה שמעמדה של לשכת עורכי הדין ישוב לימים בהם עורכי הדין זכו ליחסו של הציבור כמי שמסמלים מוסר, צדק, נאמנות וערכים.

מעל לכל, הייתי מאוד רוצה ששר המשפטים וההמשלה כולה יחזירו לחזקת החפות את המעמד הראוי לה. אדם צריך להיחשב זכאי עד שמוכחת אשמתו. המצב הקיים במחוזותינו לפיו אדם נחשב אשם עד שמוכיח את חפותו, מביא אנשים לסיטואציות בלתי אפשריות שמסתיימות לעיתים בטרגדיות. יש לחנך את החברה כולה שהאמירה "אין עשן בלי אש" הינה אכזרית ומסוכנת."

הפורום, שתקיים דן אנד ברדסטריט השבוע, ייערך בהשתתפות ראשי פירמות עוה"ד המובילות בישראל ובכירי הכתבים המסקרים את ענף המשפט. הפורום, יעסוק בסוגיות שפורטו בכתבה שלפניכם ובסוגיות רבות נוספות כגון; בכפוף לשימוע – ההשלכות האפשריות על מערכת הבחירות לכנסת ה-21, מעמדה של לשכת עוה"ד בישראל לאור הפרשיות האחרונות והדרכים האפשריות לשיקומו, "קמפיין הפקטור" – האם בזבוז בלתי אחראי של קופת לשכת עוה"ד או מהלך לגיטימי לשמירת תנאי, ההמלצה של משרד המשפטים להימנע משיווק קרקעות ללא היתר בנייה לדירות, המאיימת לחסל את מחיר למשתכן ונושאים נוספים.

פורום Dun's 100 של בכירי ענף המשפט, יתקיים ביום רביעי הקרוב (20/02), בין השעות 09:00 עד 11:30, במשרדי דן אנד ברדסטריט.